בית כנסת חב”ד בעיר ויטבסק שבבלארוס עומד למכירה.
הטכניון קורא לך להצטרף: מלגת קיום ומימון מלא עם ליווי אישי
כנסו: הרשמה למעונות היום לשנת הלימודים תשפ”ב עוברת לאונליין
לפי דיווח בעיתון המקומי נרודניה נובוסטי ויטבסק, הבניין ההיסטורי יימכר לכל מי שיקח על עצמו את מלאכת השיחזור. בבית כנסת זה התפללה פעם גם משפחתו של האמן היהודי הנודע מארק שאגאל.
לפי הדיווח, עיריית ויטבסק הציגה למכירה פומבית את בית הכנסת הגדול תמורת תשלום סמלי. כיום הוא במצב רעוע ומט ליפול, ודורש שיפוץ מהמסד ועד הטפחות.
מעט רקע היסטורי ותולדות החסידות בעיר ויטבסק:
רבי מנחם מנדל מויטבסק, מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש נולד בעיר. אך בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע בהורודוק הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים שבתלמידי המגיד.
מהמרכז חסידי בויטבסק הוא השפיע על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה התנועה החסידית.
בית הכנסת הגדול של ליובאוויטש בוויטבסק, הממוקם בסמוך לגבול עם רוסיה, היה פעם אחד מיותר מ-60 בתי כנסת בעיר עם כ-60,000 תושבים. כמחצית מהאוכלוסייה הייתה יהודית. בשואה הם נכחדו.
לפי דיווח באתרCOL , בית הכנסת העתיק של סלונים, עבר תהליך דומה ונמכר בסביבות ה-60 אלף דולר. בקהילה היהודית מעריכים כי גם במקרה זה, בית הכנסת העתיק של חב”ד יימכר בסכום סמלי דומה.
לצד זאת, יש חשש כבד שגויים ירכשו את בית הכנסת העתיק. “המכירה פתוחה לכולם, יכול גם גוי עשיר לרכוש את בית הכנסת ולהפוך אותו חס ושלום למועדון או מוזיאון. יתכן גם מקרה גרוע יותר”, אומר גורם בקהילה היהודית במדינה.
בשנת תשי”ז קיים האמן היהודי הבינלאומי הנודע מארק שאגאלביקור מיוחד ומרגש בכפר חב”ד. סיבת ביקורו הייתה חיפושו אחר יהודים מעיר מולדתו – ויטבסק. שאגאל התבסם מהחיים החסידיים בכפר, ואף שודל לחזור למקור.
למחרת, פרסמו העיתונים “הצפה” ו”שערים” את הדיווח הבא:
“יש כאן יהודים מויטבסק?” – שאל הצייר מרק שאגאל, כאשר הופיע אתמול בשעות הצהרים בכפר חב”ד שפריר. הצייר בא עם רעייתו לביקור בכפר, בלווית מר מ. קניוק, ממנהלי מוזיאון תל אביב, ואחרים. בשערי הכפר נתקבל על ידי קבוצה מנכבדי המקום, ובראשם מנהל הכפר הרב פנחס אלטהויז.
“ויטבסק היא האהבה הגדולה שלי” – אמר הצייר, כשגילה התעניינות אם מצויים בכפר עולים מעיר מולדות ויטבסק. כשהוצג בפניו יהודי בן 90, אליהו פאר, מיוצאי ויטבסק, חיבק אותו האמן, ושאלו: “המכיר אותה את השם שאגאל?”
היהודי השיב בשלילה, אך בכל זאת מצא מר שאגאל “שפה משותפת” עמו, כשנתברר כי שניהם היו נוהגים להתפלל בבית הכנסת של לובביץ’ בויטבסק.