רובינשטיין ניסה לחמוק מכס הנתבעים – אך השופט לא ויתר לו

אריה ריבקינד
|
י"ח שבט התשפ"א / 31.01.2021 20:31
ראש העיר ביתר עילית מאיר רובינשטיין ביקש שלא להגיע לדיון בתביעה שהוגשה נגדו בבית משפט בתירוץ: “עסוק בהצלת חיים ובקשר ישיר מול תושבי העיר הנמצאת במצבי תחלואה קשים” • אלא שאז נשלפה הנסיעה לאומן בעיצומו של הגל השני – והשופט קבע: רובינשטיין חייב להתייצב

מחזה לא שגרתי הבוקר (ראשון) באולם הדיונים של השופט אלעזר נחלין בבית משפט השלום בירושלים: ראש עיריית ביתר מאיר רובינשטיין מגיע לדיון, מחכה שכל הצלמים יצאו, ורק אז הוא מתיישב על מקומו על ספסל הנתבעים.

הטכניון קורא לך להצטרף: מלגת קיום ומימון מלא עם ליווי אישי

כנסו: הרשמה למעונות היום לשנת הלימודים תשפ”ב עוברת לאונליין

אבל חריצותו של העיתונאי החרדי של ‘הארץ’ אהרון רבינוביץ, ששולף את הטלפון שלו ומצליח להנציח את הרגע בו “שומו שמים” מאיר רובינשטיין יושב כנתבע בבית המשפט.

קודם לכן, מאחורי הקלעים התנהל מאבק איתנים על עצם הופעתו של רובינשטיין בבית המשפט.

עורך הדין של עיריית ביתר עילית ושל ראש העירייה פנו בתחילה בבקשה לדחות את הדיון בשל מגפת הקורונה.

השופט התנגד וקבע כי הדיון יתקיים כמתוכנן.

בשלב השני, טענו עורכי דינו של רובינשטיין כי על בית המשפט לפטור את ראש העיר מלהתייצב בעצמו למשפט, שכן “הוא עסוק בהצלת חיים ובקשר ישיר מול תושבי העיר הנמצאת במצבי תחלואה קשים”.

אבל אז קפץ עו”ד שיר פרומין, נציג מוסדות ‘לב החינוך החסידי’, התובעים את ראש העיר ואת העירייה, והזכיר לשופט כי “רובינשטיין מצא את הזמן לטוס לאומן לשבוע שלם באמצע הגל השני של הקורונה בתקופת ראש השנה”.

לטענת התובעים, רובינשטיין משתמש בקורונה כתירוץ כדי לחמוק מהמשפט או לפחות מהופעתו האישית לדיון החשוב.

השופט אלעזר נחלון קיבל את הטענה וקבע כי רובינשטיין ייתייצב –  וכך היה.

המדובר בתביעה שהוגשה על ידי המוסד החסידי המרכזי לחינוך מיוחד בביתר עילית – ‘לב החינוך החסידי’, ששמו יצא בכל הארץ כמוסד מקצועי המעניק טיפול ייחודי לילדי ונערים נכים.

בכל שנה יוצאים מהמוסד בו לומדים כ-120 ילדים כ-12 ילדים לחינוך הרגיל לאחר שיקום.

המוסד זכה לשבחים רבים ממשרד החינוך, הרווחה ואפילו מעיריית ביתר עילית, עד שמנהל המוסד הרב אלחנן וייסנשטרן העז לתבוע מהעירייה להעביר את התקציבים המתחייבים בחוק.

בשלב זה ראש העיר ואנשיו הכריזו מלחמה נגד המוסד והפרשה מתנהלת כבר כמה שנים בזירה הציבורית והקהילתית.

כתוצאה מכך הגיש המוסד יחד עם ועד ההורים תביעה לבית המשפט בדרישה לחייב את העירייה לשלם למוסד את הכספים להם היא מחויבת לפי חוק, חובות שהגיעו לכמעט 4 מיליון שקל.

התביעה עצמה הועמדה על 2.5 מליון, הרף המקסימלי לתביעה בבית משפט שלום.

בתום דיון משפטי ארוך המליץ השופט לעיריית ביתר ולראש העיר להידבר עם נציגי המוסד ולייתר את הצורך שלו להכריע בעניין.

במהלך הדיון חשף השופט בפני המשתתפים כי האזין להקלטות בהם מציעים שליחיו של רובינשטיין לנציגי המוסד לקבל 1.2 מיליון שקל, בתמורה לקבלת תמורה פוליטית בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בשנת 2018.

בהסכמת הצדדים, כולל התובעים, הוסכם שלא להיכנס לדיון בנושאים שיש בהם חשדות לפלילים והצעות שוחד בחירות, אלא להתמקד רק בנושאים הנוגעים לחוב הכספי בלבד.

יצוין, כי הפרשה מלווה את ביתר עילית ואת משפחות ילדי החינוך המיוחד, בכאב רב, כבר שנים ארוכות.

הפרשה עצמה החלה כאשר ראש העיר הורה בערב הבחירות המקומיות בשנת 2013 לזרוק את ילדי החינוך המיוחד ממבנה מסודר בו למדו עד אז בכניסה לעיר – מבנה המתמידים, למתחם של קרוואנים מוזנחים והרוסים.

הפרשה חוללה סערה וצוותי תקשורת רבים באו לתעד את הזוועה. ראש העיר רובינשטיין נפגע והחליט לנקום במוסד.

מאז ועד היום קשה לו לסלוח על הצילומים שפורסמו נגדו בתקשורת, למרות שכאמור מדובר היה בתגובה להתנהגות של עיריית ביתר עילית ושלו נגד ילדים נכים.

גורם בביתר אומר לחרדים 10: “התקווה בביתר עילית כיום היא כי ראש העיר יגלה סוף סוף בגרות ויצליח להתגבר על המשקעים כדי לפתוח דף חדש במערכת היחסים הקשה, שכן מי כמוהו יודע עד כמה הוא לא התנהל בחמלה כלפי ילדי החינוך המיוחד, הן בתנאי הלימוד הפיזיים והן בשלילת תקציבים המגיע להם כחוק”.

מוועד ההורים נמסר לחרדים 10: “בתוך מערכת הבחירות האחרונה הודיע ראש העיר כי הוא סולח ומוחל לכולם. אנו מצפים ממנו להיות ראש העיר של כולם ולהתנהג כמבוגר האחראי ולשים סוף לסאגה הזאת.

“לא על זאת תקום תפארתך, על יכולתך לרסק ולסגור מוסד לחינוך מיוחד בעיר. בתקופתך כבר נסגרו שלשה מוסדות לחינוך מיוחד. אנא, עשה את מה שאתה יודע שזה רצון השם, גלה חמלה ועשה סוף לפרשה הכאובה”.

מעיריית ביתר עילית נמסר בתגובה: “העירייה מנועה מלהתייחס לנידון שנמצא בהליך משפטי. מחלקת החינוך של העירייה פועלת לטובת כלל ילדי העיר, ללא הבדל בין ילד לילד”.