הפרשן הפוליטי הבכיר עמית סגל תוקף הבוקר (שישי), בטורו ב’ידיעות אחרונות’, את הצהרת שר הביטחון בני גנץ על כוונתו להוציא את גלי צה”ל ממערכת הביטחון – ואולי אף לסגור אותה.
חרדי? זה מוסד הלימודים היוקרתי שמוכן לתת מלגת קיום ומימון מלא
סגל מספר, כי בפגישתו הראשונה עם מפקד גל”צ, בשנת 2012, היה חשוב לרמטכ”ל דאז בני גנץ להבהיר שאין לו כל כוונה להתערב בתכנים בשידורי התחנה הצבאית. הוא ביקש שהתחנה תמשיך להפיק את ערב השירים השנתי לזכר יצחק רבין, ובכל שנה כיבד בנוכחותו את האירוע.
“חלפו שנים, גנץ הפך לשר הביטחון ויושב־ראש מפלגה. עכשיו, כשהוא עורך היכרות עם אחוז החסימה, הוא מבקש לסגור את גלי צה”ל. עשרות שנים לא הבחין שאל המיקרופון שמכוון לקלוט את דבריו מחובר שרוול בצבע חאקי”.
סגל מגלה: “יש סיבה אחת ויחידה שבעטיה קיומה הפך בעיני יו”ר כחול לבן פחות סביר מאשר פעם: ברדוגו, יעקב ברדוגו. גנץ מתעב את הפרשן הפוליטי של התחנה שמבקר אותו על בסיס יומי, והוא מניח שבוחריו ישמחו להשתיקו. אם התכנית הכלכלית של הליכוד מותגה בעיתונות כשוחד בחירות, איך נגדיר את התכנית התקשורתית של כחול לבן?
“ללא קשר לשאלה אם יש צורך בגלי צה”ל – הן בשל הפורמט של יחידה צבאית העוסקת בתכנים פוליטיים, והן בשל התנהלות התחנה בשנים האחרונות – יש משהו נקלה בשתיקה התקשורתית אל מול הניסיון של גנץ להשתמש בכוחו השלטוני כדי להשתיק סיקור שלילי.
“זכור פוליטיקאי אחר שעשה ניסיון דומה, וזכורים גם הזעזוע, החקירות וכתבי האישום”.
סגל תוקף את האליטה התקשורתית שמעניקה לגנץ גיבוי: “פתאום סתימת פיות וסגירת כלי תקשורת הם מהלך מבורך, כי הקול קול יעקב… הם בעד הגיוון כל עוד הוא לא באמת מתבצע, בעד הדעות כל עוד הן בפורמט הפלייליסט: מספר קטן ומצומצם שנבחר בקפידה, בעוד השאר נזרק לפח.
“והרי תחזית: מערכת הביטחון תיפרד מגנץ הרבה לפני שתיפרד לשלום מברדוגו”.