שרי רוט והני זובידה ב’משכן לילה’: ברית נתניהו והחרדים הסוף? • צפו

הני זובידה: האמת היא שאני רואה את המדרון החלקלק הזה קורה כבר מזה כמעט שנה. נתניהו והחרדים הולכים ל’נו-נו’. אחרי שכולם סיפרו לנו שהוא המשיח והחרדים מתים עליו, בחודש האחרון פיצוצים אחד אחרי השני. בשלושה ימים האחרונים פיצוצי-על ואת מדווחת על זה. ספרי לנו איפה זה עומד עכשיו.

שרי רוט: תראה, מה שקרה בעצם זה שנתניהו והחרדים היו תלויים זה לצד זה בלית ברירה, אחרת הם ייתלו, גם הוא וגם הם, בכיכר העיר. כלומר, אין להם אלטרנטיבות רבות. הוא, אין לו הרבה חברים שנשארו איתו, אחרי שזרק את נפתלי בנט ואיילת שקד למעמקי האופוזיציה, להם אין משהו יותר נוח מאשר ללכת עם ביבי.

אלא שמה קרה בתקופה האחרונה? פתאום שני הצדדים התחילו להרגיש לא נוח זה עם זה. באים החרדים ואומרים: תקשיבו, נתניהו, עם הכתבי אישום, ועם זה שכולם נגדו, ועם זה שאנחנו לא יודעים האם תהיה לו קואליציה או לא – ובעיקר, עם זה שהוא עצמו מתחיל לדבר על דברים שמאד חשובים לנו ופתאום הוא מנסה לפגוע בהם. קנסות, הוא מדבר על זה די חריף, וכל פעם כשהוא אומר את המילה ‘קנס’, החרדים זועמים.

אז יכול להיות שבתקשורת החילונית אומרים ‘זה לא רציני’, ‘הוא לא מתכוון באמת’, אבל אני רוצה להגיד לך שהם חשים כאילו באותו רגע לקחו את חבל התלייה ותלו אותם ברחובה של עיר. הם זועמים, הם כועסים. אתמול גפני עשה טלפונים, לא ראיתי אותו זועם ככה כבר הרבה זמן, בטח לא מאז שהוא היה חולה, רק לאחרונה, כלומר, סליחה, הלך לקבל חיסון במעיני הישועה… זה היה אמיתי.

באמת, הם לא מבינים מאיפה זה בא להם. איך יכול להיות שנתניהו, אהוב ליבם מזה שנים, פתאום אומר את המילה ‘קנס’ שאסור להגיד אותה במחוזותיהם.

הני זובידה: רגע, שרי, אבל השאלה שלי – אני מבין שהוא אהוב ליבם, זה טבעי, אבל זו לא חתונה קתולית, ביני ובינך, החרדים תמיד היו יותר פרגמטיים. ביני ובינך, ואני מניח שאת מבינה את זה, אם אני יודע שאת בסל שלי של הקואליציה, ואני מתייחס אליך כמובנת מאליה – אני מפרק אותך. מה יש לי לפחד ממך? לאן תלכי? מה תלכי, ללפיד?

שרי רוט: יתירה מזה, מה שבאתי לומר לך זה שגם נתניהו חש שלא בנוח. תשמע, זה לא סוד, ואני כחרדית מרגישה את זה, אתה כלא חרדי מן הסתם גם מרגיש את זה, כצופה מהצד השני, הציבור החילוני היום לא אוהב את החרדים, אתה הולך כחרדי ומרגיש את זה, זה כואב, כואב מאד – ובפרט לבן אדם כמוני ששומר על ההנחיות וסופג על לא עוול בכפו. ואז נתניהו אומר, רגע, אז בעצם למה אני איתם? גם לי זה לא טוב בסקרים.

הני זובידה: אני רוצה רגע להתעכב איתך בנקודה הזו, ברשותך. כי אני גם חטפתי על משהו שאמרתי פה ואני חושב שהרבה מהציבור לא עושה את האבחנה הזו. אני לא כועס על החרדים. אני לא כועס על החברה החרדית, אני לא כועס על האחים והאחיות שלי החרדים, שסובלים ממנהיגות פוליטית וחלק גם מהרוחנית – אני כועס על המנהיגות של החרדים. כי אני חושב שהאחים והאחיות שלי החרדים שגרים בצפיפות ונמצאים במצב בלתי אפשרי, בין הפטיש לסדן, חוטפים על לא עוול בכפם.

שרי רוט: אני אגיד לך משהו? השכנים שלי, ואני גרה בקרית ספר, שהיא שכונה בתוך מודיעין עילית, שכונת אברכים ענייה מאד, ואני רוצה להגיד לך ששכנים שלי שומרים קלה כבחמורה את ההנחיות, למרות הדירות הצפופות שלהם. אני לא חושבת שאותם פלגים קיצוניים שהתחילו, עוד אחד, ועוד אחד מהם, לא לשמור את ההנחיות ובהתרסה כזו, אני לא חושבת שהם עשו את זה בגלל הדירות הצפופות שלהם, זה לא התחיל ככה. ההדבקה אולי התחילה ככה. אבל בוא תסביר לי למה בן אדם, הולך ברחובה של עיר ללא מסיכה! ולא דיברתי איתך על חיידרים, על תלמודי תורה, על ישיבות, שזה רוחני.

הני זובידה: אני חושב שההנהגה שלכם זנחה את הציבור. ההנהגה שלכם לא נתנה להם את הגב לעמוד בהוראות. זה מה שקרה.

שרי רוט: אני לא יודעת על מי אתה מדבר כשאתה אומר הנהגה, אותי חינכו לא לדבר נגד גדולי ישראל. אז אני יודעת שכשגדולי ישראל אמרו לי, וההוראות היו נורא ברורות – לעטות מסיכות ולשמור על ההנחיות – זה מה שאני עושה, כי זה מה שהם אמרו. אז אני לא יודעת על איזו הנהגה אתה מדבר. אם אתה מדבר על ח”כינו, מה שנקרא, אז אני איתך בכל הכוח.

הני זובידה: כן, אני מדבר על חברי הכנסת.

שרי רוט: אוקי, אז בוא אני אגיד לך במה הם עסוקים בימים אלו, בצורה מאד אובססיבית. היום צייצתי את זה, הייתי בהלם. אוטובוסים נשרפים בבני ברק, מדברים על טיפול בנוער הנושר – יש טיפול, אין טיפול – ובמה עסוקים לפחות שניים מחברי הכנסת של יהדות התורה? במסמך הבהרות, ‘לא נסכים, אנחנו מבקשים לשבת איתנו, צריך לעשות איתנו פשרות’, כשעל הפרק כל מיני עניינים של מי ינהל את הכסף כל חודש ודברים כאלו, שאני לא רוצה לשמוע אותם כעת.

דברו על זה בסבבה בימים יותר רגועים, לא כשאנשים מתים כמו זבובים במחלקות קורונה, נלחמים על כל טיפת נשימה. לא רוצה את השיח הזה. אגב, הש”סניקים, קצת יותר מכובדים בעניין הזה.

הני זובידה: אני מסכים איתך. אני חושב שיש פה הבדל מהותי שמתגלה, בין הספרדים לאשכנזים. אבל בואי נלך לשאלת המיליון דולר. לפיד עולה, לפיד מתחזק, את ואני דיברנו על זה ולדעת שנינו לפיד יעלה ויתחזק, גדעון סער ילך ויקטן, זה טוב או רע לחרדים? זה יוצר איזו שהיא תחושה שכולם נגדנו אז בואו נתאחד?

שרי רוט: אם אתה שואל אותי, אני באופן אישי יש לי דעה קצת חריגה בנושא של יאיר לפיד – אני לא רואה ביאיר לפיד אנטיוכוס, מעולם לא ראיתי בו – הייתה לו קדנציה ראשונה שבה הוא עשה קצת שגיאות בקשר לציבור החרדי, כשהוא הפך לח”כ באופוזיציה וכבר לא במלוא הדרו וכבר לא שר אוצר, הוא שינה גישה, הוא ישב ולמד, הוא הפיק לקחים, הוא עשה חשבון נפש אמיתי, לפי דעתי.

רבים מהחרדים אמרו לי אחרי שקיימתי איתו ראיון ראשון בתקשורת החרדית, ‘הוא עובד עליך’, ‘זה לא נכון’, אבל מאז יש לי איתו המון שיחות באחד על אחד – ואני חושבת שיאיר לפיד של היום הוא לא יאיר לפיד שהיה ב-2013, הוא השתנה. ובכלל, כשאתה בוחר פרטנר, אתה צריך לבדוק האם מילה שלו תהיה מילה, כי הסכם קואליציוני כולם יעשו בסוף אם הם יצטרכו את החרדים.

השאלה היא האם באמת הוא יקיים את הדברים שהוא יבטיח – לדעתי כן. כמו שמפלגת העבודה לדורותיה הבטיחה לחרדים וגם קיימה. אלא שהבעיה היא שאם אתה רוצה לסגור איתו קואליציה, אתה מקבל כעסקת חבילה עוד כל מיני מרכיבים – יש לך את ליברמן, שהיום ממש אומר בפירוש, אני נגד קואליציה עם חרדים, יש לך את גדעון סער שאצלו אלקין התבטא בשבוע האחרון בעד חוק שהוא אנטי חרדי וזו בעיה לציבור החרדי.

הני זובידה: אני יכול להגיד לך משהו? הציבור החרדי שכח את הפרגמטיות שמאד אפיינה אותו. הם פשוט הלכו עם כל הביצים בסל של נתניהו, ועכשיו משלמים את המחיר.

שרי רוט: תראה, הקטע הזה של דבקות בימין הוא לא דווקא פרו-נתניהו, זה היה גם בתקופות שקדמו לו. מימי הרב שך, דורות.

הני זובידה: לא עד כדי כך.

שרי רוט: זה נכון שעם נתניהו נוצרה איזושהי כימיה שטובי הפרשנים וההיסטוריונים מנסים ללמוד וללמד, ובאמת, בתקופה האחרונה זה נראה כאילו ביבי עושה חושבים מחדש על הקשר שלו עם החרדים, הם מזיקים לו בסקרים. אני חושבת שאם ביבי היה אומר: ‘אני לא רוצה קואליציה עם החרדים’, הוא היה מזנק בעשרה מנדטים, אולי אפילו יותר, והוא כנראה מבין את זה, הוא הרי לא אדם טיפש. שני הצדדים כנראה לא מרוצים זה מזה, אבל אני מאמינה שבסוף הם כן יהיו זה לצד זה גם בקואליציה הבאה. אבל האם זה עושה טוב לשני הצדדים? כנראה שלא. זה לא מוסיף סומק ללחיים, לא שלו ולא שלהם.