גפני וליצמן רבים על ‘הכספים’, ומהבוידעם נשלף ‘נשק יום הדין’

1.

בתחילת השבוע נחת מכתב ‘מרשים’. הנידון: ‘בירור וליבון הנושאים השנויים במחלוקת בין הסיעות המרכיבות את תנועת אגודת ישראל’.

בימים טרופים אלו, הייתי בטוחה, שבמכתב יופיעו נושאים הרי גורל כמו הציות להוראות הקורונה, שמירת החיים, עזרה וחסד למשפחות שהתמוטטו בשל נזקי הקורונה.

הופתעתי לגלות דיון בנושאים שהם, איך לומר, קצת פחות חשובים.

“לאור התוצאות של הפגישות שהתקיימו בפורום של ועדת ה-8 בשבוע האחרון, בה הצדדים לא הגיעו להסכמות על הדרישות שהעלינו החתומים מטה בשם הסיעות אותם אנו מייצגים, אנו מבקשים להמשיך את הבירור באופן מיידי באחת משתי החלופות הבאות:

• בירור בהליך של בוררות, כנהוג בין יהודים יראי ה’, כשיש ויכוח בין צדדים, מתכנסים לבוררות.

• בירור בפורום של מועצת הקהילות. כידוע בשנתיים האחרונות הוקם פורום של נציגי מועצת הקהילות הקשורים לתנועת אגודת ישראל, פורום זה בוודאי לא הוקם למטרות סרק, אלא לשמוע את דעתם של כלל נציגי הקהילות ברחבי הארץ. מה יותר ראוי מלדון יחד איתם בדרישותנו הבסיסיות להמשך דרכה ומעמדה של אגודת ישראל.

ברור וידוע לכולם קוצר הזמן והמלאכה המרובה העומדת לפנינו נציגי הציבור עד להגשת הרשימות בעוד 11 יום והיציאה המלוכדת לגיוס המוני מצביעים למען תנועת אגודת ישראל ורשימת יהדות התורה – ג’.

לכן אנו מבקשים להתכנס במיידית בכל פורום שתבחרו מהנ”ל, אנו בטוחים שברצון טוב וכוונות טהורות ניתן לפתור את הוויכוחים בהקדם האפשרי”.

על המכתב חתמו קודקודי פלג ב’ באגודת ישראל: ח”כ ישראל איכלר וסגן השר מאיר פרוש. פלג א’ – ואל תריבו כעת על מי א’ ומי ב’ – כולל את השר יעקב ליצמן וח”כ יעקב טסלר.

המכתב הותיר אותי בהלם.

בשבוע כה גורלי, כשהקורונה מכלה את מיטב נשינו, ילדינו וזקנינו; האש אוחזת ברחובות בני ברק; ונוער שוליים גורם חילול ה’ בראש חוצות – זה מה שמעניין את פלג ב’?

מצביעים רבים זועמים על היעדר עשייה, על שנבחרי הציבור החרדים עסוקים בלריב מי מהם יזכה בכיסא בו לא יעשה כלום, ומי יקבל את המקום בו יעשה ‘עוד יותר כלום’, ובמקום להוכיח עשייה, מסירות לנפגעי הקורונה, דאגה לנוער השוליים שבביצועיו צפינו השבוע –  במקום להפשיל שרוולים, במה הם עוסקים? במי יחלק את ה-370 אלף שקלים שזורמים לקופת אגו”י בכל חודש, מי יוצב במקום מספר 5, מי במספר 7 וכך הלאה וכך הלאה.

לא בושה? תהיתי.

2.

אני מדברת עם מצביעים לא מעטים של ‘יהדות התורה’, והתחושה שעולה מהשיחות קשה. היא נעה בין אלו שהחליטו לפרוש הפעם ולהצביע למפלגות ימין אחרות, כאלו שתומכות ותמכו בענייני הדת, לבין אלו שמצהירים: הפעם לא נצא להצביע.

ומה עושה המפלגה? “אל תדאגי, ברגע האחרון נוציא קולות מבתי גדולי ישראל, וכולם ירוצו להצביע”.

אלא שלא הייתי בונה על זה, אפילו לא בניין מלגו. לא הפעם, לא כשהמונים יושבים בבית ללא עבודה; כשהורים נאבקים בניסיון למצוא פתרון לילדים המשוטטים חסרי מעש; כשהציבור החרדי מתמודד עם נוער נושר בכמויות שלא הכרנו; וכאשר יש בציבור החילוני מי שמכנים את החרדים ‘מפיצי מחלות’.

החלוקה כיום ביהדות התורה היא 50-50 בין ‘דגל’ לאגו”י – בין במקומות ובין בתפקידים. זאת לפי הסכם שנחתם בין הסיעות אחרי הבחירות המקומיות, לפני שנתיים.

לפי ההסכם, כל קדנציה מחליפים מיקומים. קרי: בקדנציה הראשונה יעקב ליצמן ממוקם במקום הראשון ברשימה, אבל משה גפני הוא זה שבוחר ראשון את התפקיד בו הוא חפץ לו ולמפלגתו, ובקדנציה הבאה – הופכים. גפני ממוקם במקום הראשון ברשימה, ליצמן הוא זה שבוחר ראשון את התפקיד מתוך השלל הקואליציוני שמקבלת המפלגה.

אלא שמאז שנחתם ההסכם בין הצדדים, לא הייתה כנסת אחת שמלאו ימיה, ולכן המצב נותר סטאטי: ליצמן מקום ראשון, גפני בוחר ראשון.

אולם, אחרי סבב שלישי של בחירות הוקמה ממשלה והייתה קדנציה פעילה. נכון שהיא היתה קצרה מאוד ומטורללת, אבל הייתה.

מכאן, למריבה בין שתי הסיעות:

טוענת ‘דגל התורה  – הקדנציה הזו לא נחשבת, המצב יישאר כפי שהיה. גפני בוחר תפקיד ראשון.

טוען פלג א’ באגו”י – הקדנציה נחשבת. כעת תורנו לבחור את התפקיד הראשון. גפני, תחת זאת,  יוצב ראשון ברשימה.

ומה אומר פלג ב’ באגו”י? בדיוק כפי שאומרים ב’דגל’. הקדנציה הקצרה הזו אינה נחשבת קדנציה, המצב יישאר כפי שהיה עד כה.

ומדוע הם אומרים כך, האם לפתע פתאום הם אוהבים את חברי הכנסת של ‘דגל’? אל תחשדו סתם.

ובכן, זה האינטרס: כאשר ליצמן נותר במקום הראשון, המקום השביעי נותר בידיו של ח”כ ישראל איכלר.

כי אם פלג א’ ופלג ב’ לא יגיעו להבנות, וחסידות בעלזא תמוקם (כמו היום) אחרי ויז’ניץ ברשימה, איכלר נשאר במקום השביעי. אבל גם אם יתפשרו הצדדים בסופו של דבר, לויז’ניץ יהיה קל יותר לוותר לבעלזא על המיקום, אם תדע שנציגה ימוקם במקום השביעי ולא בשמיני.

ומדוע ליצמן מתעקש להעניק לגפני את המקום הראשון? אולי בגלל שהוא חושק בוועדת הכספים, אליה הוא מתגעגע (הרושם שלי, הוא לא נקשר בעבותות של אהבה למשרד השיכון), ואולי – אבל זהו באמת חשד פרוע שאין לו כל הוכחה – אולי הוא חולם בלילות להזיז את איכלר למקום השמיני, כדי שיישאר בבית ולא יזכה לראות את הכנסת הבאה מבפנים.

ומה ב’דגל’?

באופן רשמי מנהל סגן השר אורי מקלב את המשא ומתן מול שני פלגי אגודת ישראל (ביום שני נערכה פגישה, עם חנוך זייברט (נציג פלג א’) ומאיר פרוש (נציג פלג ב’)).

ב’דגל’ מתעקשים: לא נחשב שהייתה קדנציה. למרות שליצחק פינדרוס אישית עדיף שינוי המצב, שכן במקרה שגפני יוצב ראשון, הוא ימוקם במקום השביעי, הריאלי יותר.

אני יכולה גם לנחש למה ‘דגל’ נחושה כל-כך.

גפני, משום שהתאהב בוועדת הכספים (‘מה פתאום’, טוען מקור לא רשמי ב’דגל’, ‘זה רק משום שאנחנו רוצים לסייע לעולם התורה, ואת זה אפשר לעשות באמצעות ועדת הכספים’). מקלב מייצג את דעת הקודקוד, אשר – כי רק זה מה שחסר לו, להיזרק לזרועות ‘הוועדה לפניות הציבור’, אחרי שהתאהב בוועדת החוקה.

אבל הייתה קדנציה, ויש הסכם – אני מתעקשת.

לא הייתה, טוענים ב’דגל’. ואם הייתה, איך אחרי שתי מערכות הבחירות הקודמות השאירו את המצב כפי שהוא?

להבנתי, השאירו, כי הייתה הסכמה. כעת אין הסכמה, אז חוזרים לעיין בהסכם. אבל, העסק הולך ומסתבך ואין עם מי לדבר.

וכך, במקום להתאחד, להסתער על הקמפיין ולהביא לפחות 8 מנדטים, מתקוטטים שם מה לעשות כדי לאייש את מקום 7, “כי השמיני לא ריאלי”.

דיונים ומריבות על ‘סלע קיומנו’.

3.

ואז הגיע יחצ”ן חרוץ של ‘דגל’ ושלף מהבוידעם את ‘נשק יום הדין’.

נרוץ לבד. בום.

האמנם? בדקתי בבתי גדולי ישראל. מתברר, שהיה אישור לבדיקת היתכנות כזו. בהבנה שלי, אישור לבדיקת היתכנות פירושו: לא מפריעים ליח”צנים לשגר הודעות איום.

אבל כמו תמיד, לפעמים איום גם מממש את עצמו בסוף, כאשר כולם נגררים אל תוך מערבולת. וזה יכול להתרחש גם כאשר ממול ניצב אחוז חסימה מאיים, שעלול להותיר בפח האשפה של ועדת הבחירות למעלה מ-100 אלף קולות, שנזרקו על מזבח השאלה הרת-הגורל: ‘מי יכהן כיו”ר ועדת הכספים?’

כל הדיון החשוב הזה, בל נשכח, מתקיים כאשר בבתי החולים נאבקים מאות חולים חרדים על טיפת אוויר לנשימה, כשבתי הקברות הולכים ומתמלאים במתים, כשהציבור מסתובב כצאן שאין לו רועה, שוב ושוב מפרים הנחיות כאילו לא אמרה התורה ‘ונשמרתם מאד לנפשותיכם’, כשמפלגות כמו ‘יש עתיד’ או ‘ישראל ביתנו’ צוברות בכיף עוד ועוד מנדטים, רק כי חלק (חלק, לא כולם, חשוב להדגיש) מהציבור החרדי גורם לחילול ה’ רב.

נס שלכל הטוב הזה נותרו רק 8 ימים.