געגועים למנהיגות אמיתית: השבת הזו מחברת שתי דמויות מופת כאלה

הרב מנחם ברוד
|
ט' שבט התשפ"א / 22.01.2021 12:53
מנהיגות אמיתית שואפת ליצור מציאות, לחתור לעבר יעדים, בלי לבדוק אם הצעדים האלה אהודים בעיני הקהל • שבת זו כרוכה בשני מנהיגים כאלה

חכמינו נתנו סימנים לתקופת ‘עקבתא דמשיחא’, הזמן שקודם בוא המשיח. אחד הסימנים הוא אובדן המנהיגות. משם לקוח הביטוי “פני הדור כפני הכלב”.

די להשתחצן, תתחיל לעשות כסף. פשוט תעקוב אחרי ההצעות!

היו שפירשו זאת כך: בעבר היה מקובל שהכלב רץ לפני המרכבה. במבט ראשון נראה שהוא המנהיג ומורה הדרך, ואולם כשמגיעים לפרשת דרכים, הכלב עוצר ומביט אחורה לבדוק לאן האדון רוצה לנסוע. כאלה הם ‘פני הדור’ – במקום להוביל הם מביטים כל הזמן לאחור.

קוראים לזה ‘מנהיגות הסקרים’. מי שנאבקים על ההנהגה עורכים סקרים ומתאימים את עמדותיהם למה שהעם רוצה לשמוע. במקום להוביל את הציבור לאן שהמנהיג חושב שראוי ללכת, הם מנסים כל הזמן למצוא חן בעיני העם.

נגד כל הסיכויים

בתוך הוואקום הזה גוברים הגעגועים למנהיגים של אמת. שבת זו, י’ בשבט, מחברת שתי דמויות מופת כאלה. זה יום ההילולא של הרבי הריי”צ (רבי יוסף-יצחק שניאורסון) מליובאוויטש. הוא התייצב נגד המשטר הקומוניסטי בברית-המועצות, והקים מחתרת שנאבקה לשמר את חיי היהדות.

המאבק הזה נראָה חסר כל סיכוי. וכי מה כוחו של רבי חסידי מול כוחות הרשע של השלטון העריץ?

כאן באה לידי ביטוי מנהיגותו העשויה ללא חת. הוא יצא לקרב במסירות נפש, והחדיר רוח זו גם בחסידיו. הללו היו מוכנים להקריב את חירותם ואף את חייהם למען הפעלת תלמוד תורה לילדים, למען שחיטה כשרה, ברית מילה, מקווה טהרה והפצת תשמישי קדושה.

הוא נאסר, עונה, כמעט הוצא להורג, ולבסוף שוחרר ויצא מרוסיה. עבר את תחילת אימי השואה, והגיע לארה”ב שבור ורצוץ בגופו. ידידיו ומכריו חשבו שעכשיו ינוח. אך הוא יצא לקרב הבא – להפוך את ארצות-הברית למקום תורה. ושוב – פעולותיו היו מאוד לא פופולריות. האתגר נראה לא-מציאותי.

אבל הרבי יצא למערכה והצליח נגד כל הסיכויים.

ביטחון במלחמת המפרץ

לאחר הסתלקותו עלה על כיסאו חתנו, הרבי מליובאוויטש. ושוב אנו רואים אותה רוח של מנהיגות, שקמה ליצור מציאות, לחתור לעבר יעדים, בלי לבדוק עד כמה הצעדים האלה אהודים בעיני הקהל. כשהרבי התחיל לשגר שלוחים לקצות עולם, המהלך הזה נראה מוזר מאוד בעיני רבים וטובים. כשקרא לחסידיו לצאת ולהניח ליהודים תפילין בחוצות הערים – היו לא מעטים שהרימו גבה. כיום הכול רואים איזו מהפכה חולל הרבי בעולם כולו.

בימים האלה העולם מציין שלושים שנה למלחמת המפרץ. באותם ימים בלטה מאוד מנהיגותו של הרבי, שבניגוד לאווירת ההפחדות שהפיחו רבים, קרא בקול רם להוסיף לנסוע לארץ ישראל, לא לברוח ממנה, להאמין שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר, ושכל האירועים האלה יביאו טובה גדולה לעם ישראל.

ואכן, כשנסתיימה המלחמה התבררו הניסים האדירים שקרו בה.

את כל מנהיגותו כיוון הרבי לעבר יעד אחד – הכנת העם לקראת הגאולה האמיתית והשלמה. המשימה הזאת טרם הושלמה, והיא בידי כל אחד ואחת מאיתנו