הפרוטוקולים הסודיים מיום כיפור נחשפים: “אולי נפציץ בדמשק?”

47 שנים אחרי המלחמה: ארכיון צה”ל במשרד הביטחון ממשיך בפרויקט ההיסטורי לחשיפת חומרי ועדת אגרנט ומלחמת יום הכיפורים. החומרים החדשים אושרו לחשיפה על-ידי הוועדה הממשלתית ברשות השופט העליון בדימוס פרופ’ יצחק אנגלרד.

די להשתחצן, תתחיל לעשות כסף. פשוט תעקוב אחרי ההצעות!

היום (חמישי) הותרו לפרסום חמישה פרוטוקולים מהתייעצויות דרמטיות שקיימה ראש הממשלה, גולדה מאיר, בשיא המלחמה.

בין הנושאים – ההתלבטות האם להפציץ את דמשק, ביקורת על אלוף פיקוד צפון, הלחץ האמריקני להפסקת אש והחשש מאובדן היכולת האווירית.

1. ישיבה שמתקיימת ביום השני ללחימה, 7.10.1973 בשעה 8:10 בבוקר, בבור הפיקוד של צה”ל:

הרמטכ”ל דוד אלעזר: “עבר עלינו לילה לא טוב. בהשוואה לתיאור של אמש בתעלה, קצת יותר טוב, הצלחנו לבלום יותר. אך לעומת זאת בגולן נפרץ לנו בבת אחת עם כמויות גדולות של טנקים… עד כה 81 הרוגים. אך לא כולל מוצב החרמון”.

השר יגאל אלון: “מודאג מהעברת כוחות מגזרות שאינן יעילות. אולי נפציץ דמשק?”.

הרמטכ”ל: “טכנית אין קושי להפציץ. אך מהבחינה המעשית גם הם אינם תוקפים הערים ולכן אינני רוצה להתחיל בזה”.

ראש הממשלה גולדה מאיר: “מה הרגשת הבחורים למעלה?”.

הרמטכ”ל: “קשה להם. אמנם אומרים, אנחנו משמידים המון טנקים, אך זה אין לזה סוף”.

2. דיון אצל ראש הממשלה ב-9.10.1973 בשעה 19:00:

שר הביטחון משה דיין: “היתה לי שיחה עם עורכי העיתונים, אמרו שזאת רעידת אדמה לגביהם. אולי אני אופטימי, אך נראה לי שיצאו ממני פוזיטיבית”.

“עכשיו אנחנו 4 ק”מ מהגדה. העניין הדרומי התחיל ויכול להיות מצב שאנחנו נצטרך לפנות במשך הזמן את הגדה הזאת… יצא כוח שלנו ממוצב “בודפסט” ומסתבר שהמצרים פתחו עליו באש נגד טנקים.. הכוחות של אריק וברן, היו להם התנגשויות, אך הם עומדים פה (מראה על המפה). מבחינתי הירידה דרומה הייתה צפויה. שייקה מטפל בזה. יתכן שנצטרך להתקפל, גם אבו-רודס”.

ראש הממשלה: “ראית את התגובה של קיסינג’ר?”.

שר הביטחון: “כן. מעניין… אני לא ‘אתאבד’ אם יקבלו את הקריאה להפסקת אש בלי נסיגה. הם ירצו להמשיך להילחם”.

שר הביטחון: “אריק מפוקח מאוד. הוא פייטר. הוא אומר שצריך לעבור, פה לא עשו צדק לאריק… אילו חשבתי שהוא יכול הייתי שולח לו מכתב ברכה. אילו היה יכול והם היו צריכים להוריד כוחות להגנה, היה טוב, אך אני לא במצב של לעשות ספקולציות… אז בגין רוצה לעבור את הקו, שיירד לאריק והוא יסיע אותו”.

3. דיון אצל ראש הממשלה ב-10.10.1973 בשעה 09:35:

שר הביטחון: “נפציץ בצוהריים את השדה הבין-לאומי בדמשק. זה רטרואקטיבית יחזק את ה-CASE של ההפצצה. מה אתם משתמשים בשדה בין-לאומי למטרות צבאיות. עשויים להיפגע מטוסים אזרחיים החונים שם”.

ראש הממשלה: “צריך להכין הסברה מיד לאחר התקיפה, בכדי להסביר מה קרה ומדוע”.

שר הביטחון: “בחזיתות: חקה לא די אגרסיבי בצפון, הם עייפים וכו'”

ראש הממשלה: “אם רק אפשר, צריך לעבור את הקו”.

שר הביטחון: “צריך שיצעקו שאנחנו עולים על דמשק”.

ראש הממשלה: “זה נחוץ לנו למיקוח. זה נחוץ לשבירה”.

שר הביטחון: “היום ישבנו לבדוק את הכוח האווירי שלנו. בני אומר: עוד שלושה ימים. איבדנו 56 מטוסים ויש עוד 40 מקורקעים. אתמול איבדנו 13 מטוסים. בקצב כזה, זה לא טוב. יש יציאה רבה משימוש. בני אומר: עוד 3-4 ימים אני גמרתי. זה מדאיג”.

שר הביטחון: “בפיקוד הצפון- לחקה חסרה אגרסיביות. שדדו ייפגש עם הדרג היותר קדמי, יחד עם חקה, לא לעקוף אותו, אך להגביר האגרסיביות, שיקבלו הוראה TO KEEP PUSHING… אני יכול להבין אותם אך הם צריכים לזוז, הגבעות לשיפור עמדות לא תברחנה”.

שר הביטחון: “הלילה גורודיש טלפן ואמר שכל המוצבים הלכו… היום גורודיש אמר לי תמחק את זה. בכל מקום 50-60 איש”.

ראש הממשלה: “יש לי תחזית שההחלטה שתקבל רוב במועצת הביטחון תקרא לנסיגה עד 1967. על זה יהיה וטו אמריקני. עכשיו זה על רקע מלחמה. זה יותר סימפטי. אם יטיל וטו יהיה לו יותר קשה להטיל וטו על הפסקת אש AS IS”.

שר הביטחון: “אבל אני לא רוצה להגיד שהמלחמה תיגמר. יש לנו לא רק בעיה של ציוד, אלא גם בעיה של טייסים וכו’. יש לנו בעיות כמותיות. אנחנו יכולים לקחת את התעלה מחר, אבל באובדן רב של חיי אדם…”.

ראש הממשלה: “יש לנו אינדיקציה שהרוסים יתנו להם עוד ציוד?”.

שר הביטחון: “בהחלט, אני חושב שכן. נגמרו להם הטילים”.

שר הביטחון: “קיסינג’ר חושב שזה מסוכן הפסקת אש AS IT IS והם בצד שלנו. אנחנו צריכים להיות במצב שאם תהיה הפסקת אש AS IT IS צריך שאנחנו נהיה במצב טוב, או שיהיה וטו”.

4. דיון אצל ראש הממשלה ב-10.10.1973 בשעה 21:10

ראש הממשלה: “אם הפסקת אש עתה, מה שיש מעבר לתעלה למצרים, זה נשאר?”.

שר הביטחון: “אם תהיה הפסקת אש, אני קונה. זה המצב הטוב ביותר עכשיו. ולא נוכל לשפר את מצבנו בחודשים הקרובים למשהו יותר טוב מזה. זה יותר טוב מכל אלטרנטיבה אחרת”.

שר הביטחון: “צריך לבדוק את עניין המתנדבים מחו”ל, יהודים אמריקנים שירצו להילחם פה. יש ישראלים בחו”ל, צריך להטיסם במאות. על כל זה צריך לדון”.

ראש הממשלה: “אני מציעה שניפגש מחר, בכדי שלא נאכל את עצמנו. ניפגש מחר ב-11:00”.

5. דיון נוסף אצל ראש הממשלה בהשתתפות הרמטכ”ל ב-10.10.1973 בשעה 22:00:

הרמטכ”ל: “אנחנו נמצאים היום ביום המכריע של המלחמה. פעלנו במשך ארבעה ימים לפי קונספציה מסויימת, והיא הייתה – שאנחנו הולכים להתקפת נגד בסוריה. מגיעים לקו הפסקת האש ועוברים להתקפת הנגד. ובינתיים בולמים במצרים… השאלה אם נוכל להשיג הכרעה ברמה. כלומר: אם נתקוף מחר – האם נתקרב למבואות דמשק ונגיע כתוצאה מכך להפסקת אש… אם אינו תוקף, אני יכול להוציא 200 עד 250 טנקים לדרום… בין שתי אלטרנטיבות אני בעד שנתקוף מחר את סוריה ו-ALL OUT”.

אלוף ישראל טל: “אנחנו עומדים בשתי החזיתות. בחזית הסורית לא קיימת כעת סכנה מיידית צבאית לגבינו, אחרי המכות שהם ספגו. הם לא מסוגלים לעבור מחר להתקפה ולהפוך את כפות המאזניים. קיימת סכנה מיידית (מבחינה צבאית טהורה) בחזית המצרית… אנחנו צריכים לטפל בחזית המצרית ולהיות בטוחים שלא יקרה לנו שם מקרה ביש… אני רואה במתקפה על סוריה מחר הליכה על הכול או כלום, אינני חושב שמצבנו היום מצדיק הימור שכזה… אני מסכים עם הרמטכ”ל שהאמינות שלנו הולכת להיגמר. אם לא יהיה מפנה, ואז יגיעו למסקנה ידידים ואויבים, שמדינת ישראל חלשה. ברגע שתהיה מסקנה כזאת, אין ספק שהערבים ירצו הכול ולא יסתפקו במעט”.

מפקד חיל האוויר, אלוף בני פלד: “אני חייב, לפני שאתייחס לחיל האוויר, אצביע על טעויות הגיוניות יסודיות בתזה של טליק. שצריך ללכת על מצרים ולא על סוריה. אינני מקבל את ההנחה שסוריה בלתי מובסת ומצרים מובסת היא שתמנע מירדן לבוא לעזרת הסורים. ההיפך הוא הנכון”.

ראש הממשלה: “אני רוצה לשאול אותך משהו, לא טקטי. כמה מטוסים אתה צריך לקבל, כדי שתרגיש יותר טוב?”

אלוף בני פלד: “עשרים אני יכול לקלוט, למרות שאין לי בשבילם טייסים רזרביים”.

אלוף רחבעם זאבי: “יש לנו יכולת הכרעה רק בגזרה הסורית ולא במצרית… גם לנו אין תנופה כי האנשים עייפים, ואין לנו טנקים. אבל חסרה לנו עוד דחיפה אחת או שתיים ויש לנו ניסיון של מלחמת ששת הימים בחזית הסורית”.

השר יגאל אלון: “אקריא את המברק שהגיע מדיניץ: הרוסים הציעו לנשיא ניקסון לשקול החלטה לקרוא להפסקת אש… הגבתי מייד ובחריפות נגד מהלך כזה”.

ראש אמ”ן, אלוף אלי זעירא: “אני די בספק אם במזרח התיכון, יכול להיות כאן מצב שמדינה כמו רוסיה תסכים בקלות, שאחת מגרורותיה החשובות ביותר תחוסל כמשטר… והחשבון הוא לא רק סוריה ישראל ומצרים, אלא בין ברית המועצות וארצות הברית יש הרבה חשבונות… אני חושב שהפסקת האש היא פונקציה של ההרגשה הסורית, שקיים איום על המשטר… והפסקת האש הזאת תבוא כאשר אנחנו נתקדם לקראת דמשק”.

ראש הממשלה: “אבל הפסקת אש, כאשר חלק מסוריה בידינו – זה קלף די חשוב שלא תהיה הפסקת אש פשוטה במצרים”.

הרמטכ”ל: “זה בכל זאת יותר טוב מאשר מצב שמצרים קבלה שטחים ואנו לא קיבלנו כלום…”.

ראש הממשלה: “אני חיה מראשית המערכה בהרגשה שאסור לנו לצאת במצב שבעולם יאמרו – זהו זה. מה שחשבנו על ישראל ועל צה”ל – זהו זה… וכאשר קיסינג’ר אמר בשיחה הראשונה עם שמחה: אתם מוכרחים לנצח, יש בזה משמעות איומה. אם חלילה לא ננצח – זה אבוד. אל תחשבו שאני טיפשה כזאת, אך מהבחינה של מה שטוב… אם אנחנו יכולים לתת מכה הגונה, כך שהרוסים יבקשו הפסקת אש, בהסכמת הסורים, או שיכריחו אותם לעשות זאת – זה בשבילי דבר עצום”.

סיכום ראש הממשלה: “מאשרים לצה”ל לבצע מחר בסוריה מאמץ התקפי מרוכז לרסק עוצבות צבא ולהשיג הכרעה המשתקת את הפעילות הסורית. אין החלטה על כיבוש דמשק”.