פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה הבוקר (רביעי) ערעור לביהמ”ש המחוזי מרכז על קולת עונשו של המורה שניאור לנדאו, בגין הרשעתו בריבוי עבירות של מעשים חמורים בילדים.
המורה הורשע בעבירות לאחר שביצע אותן בפני 17 קטינים בני 6-9 שהיו תלמידיו בבית ספר בפתח תקוה.
בימ”ש השלום בפתח תקווה גזר עליו 7 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצוי בסך 17,000 ש”ח ל-17 נפגעי העבירה וצו מבחן למשך 18 חודשים.
בהודעת הערעור, שהוגשה על ידי עו”ד ענבר אליאב, נכתב כי המורה הורשע בעבירות לאחר שהודה בכתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים לאחר הליך גישור. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.
על פי כתב האישום המתוקן, בין החודשים ינואר ליוני 2019 שימש המשיב כמורה לרובוטיקה ולימד כיתות א’, ג’ וד’ בבית ספר יסודי בפתח תקווה.
במהלך התקופה, במספר מקרים, נהג המשיב לנעול את דלת הכיתה ולשחק עם התלמידים משחק במהלכו נהג לבצע בהם מעשים חמורים.
בהודעת הערעור נכתב: “המערערת תטען… שעונשו של המשיב סוטה לקולא באופן מהותי ממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות ביצוע העבירה בה הורשע המשיב, אינו מבטא במידה מספקת את הצורך בהרתעת היחיד והרבים… לדעת המערערת, אין בעונש שהושת כדי להלום את חומרת המעשים והיקף העבירות. כמו כן, אין בו כדי לענות על… מידת הפגיעה בהם (בקטינים), נסיבות ביצוע העבירה, פערי הגילאים המשמעותיים בין המשיב לקטינים, מעמדו של המשיב ביחס אליהם, ריבוי הקטינים וניצול אמונם, תמימותם והנגישות הקלה אליהם”.
עוד נכתב: בערעור: “…המערערת תטען כי בית משפט קמא כלל לא קיים דיון משמעותי בנסיבותיו הפרטניות של המקרה דנן, ולא נתן משקל לנסיבות ביצוע העבירה החמורות (למעט ריבוי הנפגעים)… המשיב היה המורה של הקטינים, הוא ניצל את תמימותם ואת הנגישות הקלה אליהם וביצע בהם מעשים… כדי לספק את רצונותיו הפרטיים… והכל במסגרת משחק אותו נהג לשחק איתם תוך כדי שיעור.
“מעשיו של המשיב אירעו מספר פעמים ונמשכו במשך תקופה של כחצי שנה. העבירות בוצעו בבית הספר מקום שאמור להיות מבצר ומגדלור עבור הקטינים הבאים בשעריו. המשיב ניצל את האמון שנתנו בו הקטינים, את הנגישות אליהם שהקנה לו מעמדו כמורה, וניצל את פער הגילאים המשמעותי ביניהם ואת תמימותם. המשיב ידע כי הקטינים לא מבינים בזמן אמת את הפגיעה המשמעותית בהם, וניצל זאת כדי לספק את צרכיו תחת כסות של משחק תמים.
“ראיה לכך, היא תיאור הורי נפגעי העבירה את תחושות האשם של הקטינים בעקבות האירוע. כמו כן, לא התייחס בית משפט קמא לגילם הצעיר מאוד של הקטינים, בני 6-9 בלבד ולריבוי הקטינים נפגעי העבירה 17 במספר, ולחומרה היתרה שיש בנתון זה והשפעתו על נסיבות ביצוע העבירה… לפיכך, תטען המערערת, כי עונש הולם, בנסיבות תיק זה, צריך לכלול רכיב מאסר בפועל כדי להלום את המעשים ואת ההשלכות הקשות שלהם על הקטינים.
“לאור האמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע כי מתחם העונש ההולם בנסיבות דנן נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל, לקבוע שעונשו של המשיב לא יהא ברף התחתון של המתחם ולהחמיר את העונש שנגזר על המשיב בכך שיוטל עליו עונש מאסר מאחורי סורג ובריח”.
עם הגשת הערעור, הגישה הפרקליטות לביהמ”ש גם בקשה לעיכוב ביצוע עונש עבודות השירות שנגזרו על המשיב.