אלמנת משה חרזי: בעלי מת לחינם • פרופ’ גמזו: כשלנו, לוקח עליי

משה חרזי ז”ל, חולה קורונה בן 47, נפטר בבית החולים ‘איכילוב’ שבתל אביב, לאחר שמכונת ההנשמה שאליה היה מחובר התנתקה ממנו, ללא ידיעת הצוות שטיפל בו.

עוד לא בן 27? בא להתמקצע בכל אחד מהגופים המכובדים והגדולים

אלמנתו, טלי חרזי,שוחחה הבוקר (ראשון) עם כלי התקשורת – ואמרה: “בעלי מת לחינם. מקווה שנצא מזה, אני יכולה לספר על בעלי שהוא היה בן אדם אוהב וחייכן. אדם שלא הזיק לאף אחד. התבשרנו ביום שישי שהיה לו אירוע לבבי. לא דיברו איתנו על שום תקלה”.

בשיחה עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM היא שיתפה בתחושותיה הקשות.

לפני הכל, אנו כמובן מחבקים אתכם, משתתפים באבל שלכם ושל המשפחה. ספרי לנו קצת על משה.

“הייתה לו סוכרת, אך הוא היה אדם בריא, חייכן. בחור צעיר בן 47, בחיים לא עשה רע לאף אחד ולא אמר משהו רע על אף אחד, תמיד טוב ותמיד חיבק. נכנסנו לבית שאנו מחכים לבנייה, היו לנו תוכניות לבנות ולשפץ, תמיד אירחנו. תמיד מחבק אנשים ותמיד מנסה לעזור לכולם. יש לנו חמישה ילדים, הגדול בן 21 אחרי צבא והקטנה בת 6 בכיתה א'”.

כמה שנים משה היה חולה בסוכרת?

“בשנים האחרונות, אך היא הייתה יציבה עם טיפול תרופתי, לא משהו מסכן חיים. נדבקנו לפני שבועיים באותו יום, והתחלנו בידוד רגיל ללא יותר מדי תסמינים, תסמינים קלים”.

“הוא היה שלושה ימים עם חום, צלצלנו לחמ”ל ולרופאים וחשבנו שהוא מפתח דלקת ריאות, כאב לו גם הגב, ביקשנו שיביאו לו אנטיביוטיקה ויבואו לבדוק אותו, התחיל להשתעל. כשכבר הגענו למצב בו אמרתי לרופא שאי אפשר להשאיר אותו ככה ושאני חסרת אונים מול הסימפטומים של המחלה, הוא כל היום היה במיטה ואי אפשר היה לעזוב אותו ככה, אז פינו אותו למיון בחמישי, הוא שבוע היה בבית חולים.

“ישר חיברו אותו לחמצן ועשו לו צילום חזה, היה לו קשה לנשום וביום שישי שמו לו חמצן יותר חזק, הוא לא היה יכול אפילו לדבר. הוא כתב לי בבוקר שבת שהיה לו לילה מאוד קשה ושהוא חש כי אלו הנשימות האחרונות שלו. בשבת בצהריים הוא צלצל אליי ואמר לי שרוצים לחבר אותו למכונת הנשמה, ושהוא מפחד שהוא לא יקום. התחננתי אליו שיהיה חזק ויעבור את זה ויחזור אלינו, הוא הבטיח”.

היה לו מספיק כוח לדבר?

“הוא היה ממש חלש, בכוחותינו האחרונים החזקתי אותו שיבטיח לי שהוא עובר את זה. ביום שני הייתי בטיפול נמרץ, הוא היה בסדר, נושם, לא סובל, וביום חמישי המצב החמיר”.

מה אתם יודעים שקרה?

“ראינו כתבה אתמול ולא חשבתי שזה בעלי, לא תיארתי לעצמי. אחר כך צלצלה הסמנכ”לית של בית חולים איכילוב, ואמרה לי שהיא לא יודעת את הפרטים אך שיודעים מי זה ושיחקרו, לא הבנתי מה היא אומרת לי. היא אמרה שהיו שתי החייאות, בראשונה הוא כנראה ניתק את מכונת ההנשמה ובשנייה כנראה לא שמו לב, לא יודעת מה קרה שם.

“היא אמרה שיזמנו אותנו אחרי השבעה להגיד לנו מה הלאה. כשהרופאים בישרו לנו על המוות, הם אמרו שהיה כשל לבבי, הם לא דיברו על התקלה שום דבר, הם אמרו שהם עובדים עליו שעות, זה לא היה נכון, הרגשתי שזה לא אמיתי”.

חושב על קריירה ממש טובה ופרנסה מכובדת? אל תהיה מוישה גרויס

פרופ’ רוני גמזו, מנהל ‘איכילוב’ בתל אביב התייחס הבוקר לראשונה לאירוע.

בריאיון לקלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ברשת ב, קיבל עליו פרופ’ גמזו אחריות לאירוע הקשה: “זו מחלקה שחווה עומס רב וכשלנו בזיהוי אירוע. אני מגבה את כל הצוות ולוקח את הכול עליי ועל הנהלת בית החולים. זו מחלקה שמטפלת כרגע ב-17 חולים בהם 14 מונשמים”.

גמזו המשיך ואמר כי אסור שתקלות כאלה יקרו. “העומס לפעמים עושה את שלו והתפקיד שלנו כבית חולים לדאוג שזה לא קורה. זו תקלה רפואית שהביאה לאובדן חיים שאני מצטער עליהם, אני אבל מסתכל קדימה וצריך לחזק את הצוות שלי. אני חושב מה אני לא עשיתי בסדר. תוך שניות איש הצוות צריך לראות. יש חיווי.

“לפעמים יש לא מעט צפצופים וחיוויים וזה דבר שהוא מורכב. זו מחלקת טיפול נמרץ עם חולים מאוד קשים. הגיעו אליו כמה דקות מאוחר מדי. קשה לנו עם זה. כרגע אנחנו ממשיכים עם הצוות ונותנים להם להמשיך הלאה. מה שחשוב כרגע זה לתת להם להמשיך לנהל קורונה”.

פרופ’ גמזו הוסיף, כי בשל העומס תיפתח בקרוב בבית החולים מחלקת קורונה חמישית. “סגרנו בערך 60-70 מיטות. אם היינו צריכים לסגור יותר ולחזק יותר? התשובה היא כן. במחלקות נמרצות רגילות אין מצב שמישהו קבוע לא יושב ליד החולים. זו אחריות שלנו. פה הדבר הזה לא קרה. ברגע מסוים, עם עומס בלתי רגיל. תפקידי כמנהל בתי חולים זה לחזק את הצוות ולהוסיף להם כוח אדם. בכל ישראל אנחנו חווים עומסים. אנחנו פותחים מחלקה חמישית לקורונה וכולם יקבלו את הטיפול הטוב ביותר”.

האירוע החריג התרחש ביום שישי. משה חרזי, חולה קורונה שסבל ממחלות רקע ואושפז במצב קשה במחלקת טיפול נמרץ קורונה, נפטר לאחר שצינור ההנשמה שלו נתלש ממקומו, מבלי שהצוות הרפואי זיהה זאת בזמן. זאת, על אף התרעה קולית שהשמיע המכשיר. הצוות הבחין בתקלה רק כעבור שלוש דקות והגיע באיחור.

מצבו של חרזי הידרדר בשעות הצהריים למצב של החייאה ראשונית, וחרף מאמצי הרופאים הוא נפטר כעבור כמה שעות. הנהלת בית חולים פתחה בתחקיר של האירוע, ואמרה כי מבירור ראשון עולה שבאותה עת היה ריבוי של התרעות במחלקת הטיפול נמרץ קורונה, ואנשי הצוות היו עסוקים בטיפול בהן.