טכנאי שבא לתקן מקפיא בוונקובר, ממש לא תיאר לעצמו איך זה ייגמר

אשתי אסתי ואני מנהלים את מרכז הסטודנטים היהודי בוונקובר, קנדה. כפי שאתם יכולים לדמיין, אנו מכינים ומגישים הרבה אוכל לאורחים הרבים. אז המקפיא שלנו, שמלא בהמון בשר כשר למהדרין, עופות ושאר פריטים כשרים, חשוב לנו מאוד.

חושב על קריירה ממש טובה ופרנסה מכובדת? אל תהיה מוישה גרויס

בשבוע שעבר זה פתאום הפסיק לעבוד.

חיפשתי בגוגל “תיקוני מקפיאים בוונקובר”, ונתקלתי במספר טלפון של חברה שמוציאה ביקורי חוץ לבתים כדי לתת שירות עבור מכשירים ביתיים גדולים.

היה להם מישהו שיכל לצאת בתוך שעה, וזה כשלעצמו היה נס.

הטכנאי נכנס, ברך אותי ב’שלום’ לבבי, בדק את המקפיא שלנו ואיתר את הבעיה.

גיליתי ששמו דימיטרי, ושהוא היגר לכאן מדימונה.

באמצע התיקון, הוא שיתף שהיום זה היה היארצייט הראשון לפטירת אמו ז”ל, וזה היה ממש עצוב שהוא לא מצא היכן לומר ‘קדיש’. הוא לא ניחש לרגע שהוא מדבר עם שליח חב”ד, שיש לו כמה פתרונות בהישג יד…

עוד לא בן 27? בא להתמקצע בכל אחד מהגופים המכובדים והגדולים

לאחר תיקון המקפיא הוא אמר לי: “אתה יודע הרב, אני חש שיש סיבה עמוקה שבגללה קיבלתי את הקריאה מהחברה לבוא לתקן אצלכם. איכשהו היינו אמורים להיפגש היום!”

ובכן, לא רק שקבענו ‘קדיש’ לאמו, החלטנו לעשות מצווה ולהתחבר לאלוקים, הוא הניח תפילין ואמר תפילה קצרה לעילוי נשמת אמו המנוחה. מיותר לציין שהוא היה מרומם רוחנית כשעזב את בית חב”ד שלנו.

מה שלקחתי מהסיפור הזה, הוא אחת התורות העיקריות של החסידות. שום דבר לא קורה במקרה, ובכל פעם שאנו נתקלים באדם אחר, עלינו להשתדל לראות איזו טובה אנו יכולים לעשות עבורו, מכיוון שזאת הסיבה שהקב”ה תכנן את הפגישה הזאת מלכתחילה”.