רבש”ע, רק שאלה: איזה יום היום? • אחרי ביקור של ‘המוטציה הבריטית’

בשבוע האחרון קפצה אלי לביקור אורחת לא קרואה, ‘המוטציה הבריטית’.  כן, ההיא שהבליחה רגע אחרי שהכרזנו בתחושת אני ואפסי על נצחונו של נשק החיסונים.

חושב על קריירה ממש טובה ופרנסה מכובדת? אל תהיה מוישה גרויס

מה אומר לכם, התובנות הנפלאות שהבנתי במהלך השבוע הזה עוררו אותי וחשבתי שלשתף אתכם זה יהיה בגדר אל תמנע טוב מבעליו.

• הייתי עד לשיחה. יהודי מזמין את חברו לשבת. החבר עונה: סגר, לא יכול לבוא אליך… היהודי שואל: מה, אתה שומר? כן התחלתי להתחזק כדאי מאוד שלפחות בשבועיים האלה תהיה שמירה הרמטית על הכללים ואז אנחנו יוצאים סופית מהקורונה הזו.

נו, חז”ל כבר סכמו לנו “אם ישמרו ישראל שתי שבתות מיד הם נגאלים”.

• אחד מהתסמינים המובהקים של המחלה הוא העיניים, כאב עיניים אדיר. כאילו שדון יושב לך בארובת העין ולוחץ עם כפית הכי חזק שהוא יכול על הגלגל. אתה לא יכול להזיז את העיניים לצדדים בקושי קדימה…

זה לא בדיוק מה שאנחנו משננים בוקר וערב? -“ולא תתורו”… ורבש”ע בחיוך אומר לך: “בני, זה או כאב עיניים עצום או שהעיניים עצומות. אני רוצה שתסמוך עלי בעיניים עצומות במובן הכי פשוט של המילה”.

• פתאום הברכות היומיומיות, השגרתיות, מקבלות משמעות כבידה: מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי-נשימתי, שאני יכול קצת לנשום, כי אתמול בקושי הצלחתי, גנבתי נשימות. על כל נשימה ונשימה, פתאום מרגישים את הריאות. פתאום יודעים היכן בגוף הן ממוקמות…

• בהבדלה במוצאי שבת עת שברכתי בורא עצי בשמים על הריחן שקטפנו מהעציץ, ומשהו מהריח הצליח להתגנב לחדרי אפי, התרגשתי עד דמעות. שש שעות קודם לכן לא הצלחתי להריח כלום!

• מזונות, אדמה, העץ והמוציא – איזו התרגשות לפתע לחוש טעם של תפוח, פיסת עוגה, ולא לטעום רק תחושת המרקמים השונים המתגלגלים על הלשון ואתה צריך לנחש מה אתה אוכל…

• המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי – וואו, איזו ברכה! אם יש משהו שהמחלה הזו עושה לך היא להפוך אותך לסמרטוט, זומבי, נרקומן של שינה, מכור לשקט, אפילה, רק להיות במצב מאוזן במהלך היום, כל היום.

• עוטר ישראל בתפארה – חז”ל לימדו אותנו שזה נסוב על התפילין. אני חוויתי סימפטום דרקוני – תחושת שריפה בעור ובעיקר בקרקפת-שרשי השערות פשוט כואבים.

• שעשה לי כל צרכי – כמה אנחנו צריכים לכוון בזה בימי שגרה, כי פתאום שאתה נזקק לבני האדם ולמערכותיו אתה מבין כמה הוא מוגבל! בחמ”ל העירוני לא עונים, שאתה מבקש משהו, לא תמיד מבינים אותך ולצעוק אתה לא מסוגל…,לא תמיד השכנים זמינים עבורך, ובכלל יש בעיות קליטה בקווים.

• המכין מצעדי גבר – בילדותינו גידלו אותנו עם הסיפור המופלא על מרן החזו”א שנמצא על רצפת מעונו. כשנשאל לסיבת העניין הסביר שבכל לילה הוא מחשב את כמות הצעדים שיתאפשר לו לצעוד, לעומת הכוחות שנשארו בו מעמל התורה, ובאותו היום הוא טעה בחישוב…

כילד, לא היה נשמע לי סביר כל כך לחשב צעדים, מוזר היה לי הסיפור… עד שנפגשתי עם המחלה הזו, ופתאום אני מוצא עצמי מחשב אם יש לי כוח ללכת עד למקרר בקצה החדר, מרחק 4 צעדים!

• זוקף כפופים, הנותן ליעף כח – לכמה כח שהמחלימים זקוקים, ואיזו זקיפת גב…

• מלביש ערומים – כי כמה אפשר פיג’מה כל היום?

• פוקח עוורים – בלי כאבי העיניים הנוראים הללו.

• מתיר אסורים – לצאת מהבידוד הכפוי הזה, להיות נעול בחדר של כמה מטרים 24/7 זה לא משהו אנושי!

• הנותן לשכווי בינה להבחין בין יום ובין לילה – רבש”ע, רק שאלה: איזה יום היום?

רוצה הגשמת חלום? כל תפקיד שרק תרצה, בכל מקצוע, עם המון הטבות

•

אחים יקרים ואהובים,

נשמע קשה? בהחלט! מה המסקנה? לא צריך להגיע למצב של חולי ח”ו בכדי שנכוון בברכות או בכדי שנתחזק במצוות הפשוטות והיום יומיות שלנו.

בואו נקבל על עצמינו ברכה אחת ביום בכוונה: מחולקת לשלוש כמו שלימד אותנו רבי יהודה צדקה. נתחזק במצווה אחת למען עם ישראל ולמען העולם כולו. וכן, שמירת מרחק, ועטיית מסיכה גם הם מצווה, מצווה של הצלת חיים!

נסיים בברכה אחת: אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא. אתה בראתה. אתה יצרתה. אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי. ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבא. כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך ה’ אלוקי ואלוקי אבותי, רבון כל המעשים, אדון כל הנשמות. ברוך אתה ה’ המחזיר נשמות לפגרים מתים.

תודה לה’ יתברך אלף פעם שנותן לנו את הכוחות, משלו הכל והכל משלו!

ברוך אתה ה’אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.

בברכת כהנים באהבה

הרב יוסף כהן, ארגון מענה לשון