מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020: פרויקט מדד הדמוקרטיה של ‘המכון הישראלי לדמוקרטיה’, הנערך זו השנה ה-18 ברציפות, משרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור כלפי השירות הציבורי.
מנתוני המדד עולה, כי משבר הקורונה השפיע באופן משמעותי לרעה על מערכות היחסים בין חרדים ללא חרדים, בין יהודים לערבים, בין הציבור לממשלה ובין הציבור למשטרה.
עוד עולה מנתוני המדד, כי ישנה היחלשות בהערכת הסולידריות החברתית: שיעור המעריכים כי בישראל מתקיימת סולידריות חברתית רבה עמדה באוקטובר על 17% בלבד, המדידה הנמוכה ביותר בעשור האחרון. מדובר בירידה בחצי מערכי השיא של כל השנים שנמדדו ביוני האחרון (33%).
בשעה שאשתקד מחצית מהישראלים חשבו כי מצבה של המדינה טוב או טוב מאוד, ביוני האחרון חלה ירידה ל-37%, ובאוקטובר ירידה נוספת ל-32%.
לצד זאת, עדיין כשני שלישים מהישראלים (64%) סברו בחודש אוקטובר כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו (לעומת 76% ביוני האחרון).
מרבית הישראלים (61%) הגדירו ביוני את מצבם האישי טוב או טוב מאוד, אך גם כאן חלה ירידה משמעותית לעומת השיעור המקביל לפני שנתיים, שעמד על 80%.
57% מהציבור סברו בחודש אוקטובר כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה – עלייה ביחס ליוני האחרון (53%) וביחס לשנים עברו.
מוסדות המדינה שומרים על סדר דומה של מדרג אחוזי האמון של הציבור, אך הנתונים מצביעים על צניחה באמון הציבור ברוב המוסדות בהשוואה לשנים קודמות. בחלק מהמוסדות חלה ירידה נוספת באמון הציבור בין שתי המדידות ביוני 2020 ובאוקטובר 2020.
בקרב הציבור היהודי, צה”ל נמצא כרגיל בראש רשימת המוסדות מבחינת רמת אמון הציבור, אך גם כאן חלה ירידה משמעותית, מ-90% אשתקד ל-81% אמון באוקטובר, והוא הנמוך ביותר מאז 2008.
כמו בכל שנה, גם השנה נמצא נשיא המדינה עם אחוזי האמון הגבוהים ביותר אחרי צה”ל, אך הסקר מראה כי האמון שהציבור היהודי נותן בו יורד מ-71% אשתקד ל-63% ביוני ול-56% באוקטובר.
ירידה משמעותית גם באמון בבית המשפט העליון, מ-52% ביוני ל-42% באוקטובר. מעט אחריו, המשטרה (41%) והתקשורת (32%) באוקטובר.
סוגרות את הרשימה: הממשלה (25%), הכנסת – שהאמון בה צנח ל-21% (מ-32% ביוני) – והמפלגות, שהאמון בהן ירד ל-14% באוקטובר (מ-17% ביוני).
מהסקר עולה, כי אמון הציבור החרדי במשטרה ירד בתוך מספר חודשים מ-61% ל-41%, וכי 70% מהחרדים חושבים כי מופעל שיטור יתר כלפי המגזר .
אמון הציבור הערבי במוסדות נמוך מזה של היהודים וצנח משמעותית בהשוואה לשנים קודמות. בית המשפט שנהנה מאמון הרוב ביוני (60%) צנח ל-40% באוקטובר. גם האמון במפלגות נפגע קשות, אחרי עלייה ל-30% ביוני (לעומת 20% אשתקד), התרסק האמון במפלגות ל-14% באוקטובר.
עוד עולה מהמדד כי 84.5% מהציבור היהודי בישראל מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה, לעומת 44% בלבד מהציבור הערבי.
גם השנה, בדומה לשנים קודמות רוב הציבור הישראלי (58%) מעריכים כי הנהגת המדינה היא מושחתת. בקרב הציבור היהודי, תפיסה זו שכיחה בהרבה בשמאל (87.5%) ובמרכז (74%), מאשר בימין (43%).
קופות ובתי החולים: לא פחות מ-83% מרוצים מאיכות הטיפול הרפואי בקופות החולים אליהן הם משתייכים, בעוד 57% מהישראלים מביעים שביעות רצון מאיכות הטיפול הרפואי בבתי החולים.
בציבור הערבי ניכרת שביעות רצון גבוהה יותר מבתי החולים מאשר בציבור היהודי, הן באיכות הטיפול הרפואי (74% מרוצים לעומת 54% בהתאמה), והן ביחס למטופלים (76% שבעי רצון לעומת 48% בהתאמה). בכלל הציבור -יהודים וערבים יחד, קופות החולים זוכות לאמון הגבוה ביותר מבין 11 המוסדות שנמדדו השנה במדד הדמוקרטיה. 78% מהציבור נותנים אמון בקופת החולים אליה הם שייכים (יהודים – 77%, ערבים- 83.5%).
מהסקר עולה, כי 52% מהחרדים מעדיפים שרופא יהודי ולא ערבי יטפל בהם לעומת 16% מהחילונים. 82% מהחרדים תומכים בחיים בנפרד מהציבור הערבי, וכך גם 62% מהדתיים.