פרופ’ נחמן אש על הסגר: “לא רוצה לפזר את תלמידי הישיבות לבתים”

פרויקטור הקורונה מצפה שבסגר שמתחיל הלילה תתבצע אכיפה שוויונית בין כל המגזרים: "ההשפעה של הפוליטיקה היא קיימת וזה חלק מהחיים, במיוחד לקראת הבחירות. אני שמח שהפעם כולם התגייסו להחלטה הנכונה" • "מצפים לראות סימנים של ירידה בתחלואה הקשה בעקבות החיסון"
חרדים 10
כ"ג טבת התשפ"א / 07.01.2021 11:14

פרויקטור הקורונה, פרופ’ נחמן אש, התראיין הבוקר (חמישי) ברשת ב’, לקראת תחילת השלישי המהודק – הלילה בחצות.

בין השאר אמר אש כי הוא מצפה שהפעם, בניגוד לפעמים קודמות, כל ההנחיות וההגבלות ישמרו ויאכפו, כולל במגזר החרדי.

בהמשך הראיון התייחס פרופ’ אש למעורבות הפוליטיקה בקבלת ההחלטות ואמר: “ההשפעה של הפוליטיקה קיימת ואין מה לעשות, במיוחד כשאנחנו לקראת בחירות”.

“סגר שלישי פלוס, התחלנו אותו לפני 10 ימים בסגר שהוא לא סגר. קבענו שהסגר יהיה למשך שבועיים כך החליטה הממשלה ואנחנו נעקוב אחרי הנתונים ואני מקווה מאוד שנוכל להסתפק בשבועיים האלה. הפעם ההחלטה היא יותר מורכבת כי יכול להיות שנראה את השפעות החיסונים”.

ראינו אכיפה סלקטיבית בסגרים הראשונים.

“הפעם אנחנו חייבים להקפיד על הסגירה של כל המקומות בכל המגזרים. התחלואה פורצת במגזר החרדי באופן הרבה יותר משמעותי וחייבים להקפיד גם שם”.

אתה לא נאיבי?

“החלטת הממשלה חלה על כולם, זה לא משנה מי נמנע ומי לא, והאכיפה היא בידי המשטרה. אני מקווה שכולם רציניים והמנהיגים והרבנים צריכים להוביל שהעמידה בתקנות תהיה מלאה. זה עניין של חיים ומוות”.

הישיבות כפנימיות בסדר, אבל מה עם העובדים?

“החלטנו שזה יותר נכון מבחינה אפידמיולוגית. אני לא רוצה לפזר את הישיבות לבתים. אם מתפרצת התחלואה אז מכילים אותה בתוך הישיבה. הם לא אמורים לצאת לשום פעילות”.

דיברת בעצמך עם בכירים במגזר החרדי?

“לא דיברתי איתם לקראת הסגר הזה, זה נעשה על ידי הדסק החרדי שלנו. אני מקווה מאוד שזה יקרה ואם לא – זה מקומה של האכיפה”.

יש לזה השלכה עצומה על חוסר האמון העצום שכבר קיים.

“אני מסכים לחלוטין והפגיעה וחוסר האמון לאורך הדרך היא מאוד משמעותית ותורמת להתנהגות של האוכלוסייה ואני מקווה שהפעם נצליח לשפר את זה”.

אתה חושב שאם באוקטובר נובמבר האכיפה הייתה מסיבית יותר הסגר היה נמנע?

“בוודאי היינו במקום יותר טוב, אך בעיקר אל מול ההתקהלויות ההמוניות והאירועים המחתרתיים שתרמו מאוד וגם אי אכיפת הבידוד. אם זה היה מתבצע המצב היה יותר טוב. אפשר לציין עוד כמה דברים שתרמו, התהליכים שלנו איטיים עד שהם קורים, ראה ערך נתב”ג. קטיעת שרשרות ההדבקה עובדת, אבל אין ספק ששיתוף הפעולה של הציבור והיכולת להגיע לכל המגעים – את זה צריך לשפר”.

בישראל האכיפה בנתב”ג לא מתקיימת.

“כיום זה מתקיים. כל הנוחתים עוברים בדיקה או הולכים למלונית ובשל כך הרוב המכריע מעדיף בדיקה”.

שמענו הערכות סותרות לגבי יעילות החיסון מול המוטציות. שמענו את ד”ר שרון אלרעי פרייס מפקפקת ביעילותו.

“לא חושב שהיא פקפקה. לגבי המוטציה הבריטית – ההערכות שהחיסון יעיל וזו המוטציה שקיימת בישראל. לגבי הדרום אפריקאית – אין עוד נתונים. יש מחקר אחד שהעלה ספקות אך לא בדק את יעילות החיסון. הוא בדק את סרום המחלימים וזיהה ירידה בהגנה שלהם, אך לא בדק את החיסון. באופן עקרוני צריך להבין שמוטציות זה דבר טבעי שקורה”.

אולי אנחנו טועים בהתמקדות האסטרטגית בחיסונים?

“להסתמך על טיפול רפואי לנגיפים זה פחות נכון. המחקר ניסה למצוא כמה תרופות וזה פחות עובד וחייבים ללכת על החיסון, ויתכן שיצטרכו כל שנה להתאים את החיסון למוטציות, כמו שקורה עם השפעת”.

מה קורה עם ההאטה בחיסונים? הקופות מודיעות על מלאי מוגבל.

“אנחנו עושים מאמצים כדי להקדים את המשלוחים. קודם כל מנה שניה תהיה לכולם ואת זה צריך להוריד מהשולחן. שנית, עושים מאמצים באמת, ואם הם יגיעו על פי התזמון הנוכחי באמת יהיה פער שלא נוכל לחסן חדשים – פער של שבועות ספורים. לכן אנחנו עושים מאמצים להקדים את זה ואני אופטימי שנצליח לעשות זאת. הפער הוא משמעותי כי אנחנו נמצאים במרוץ מול המוטציה וחשוב לחסן כמה שיותר מוקדם ואני מקווה שהמאמצים יישאו פרי”.

מה יעד הסגר מבחינה אפידמיולוגית?

“מצפים לירידה הרגילה שהסגר מייצר. שבועיים זה משך זמן קצר מדי כדי לראות אפקט, אולם ה’סגר מינוס’ שהיה עד כה יעזור. בנוסף, אנחנו מצפים לראות סימנים של ירידה בתחלואה הקשה בעקבות החיסון של האוכלוסייה בסיכון. אמנם זה רק המנה הראשונה אך אני מקווה שזה יביא לירידה בתחלואה הקשה”.

ואז נפתח ואז נחזור שוב לסגר?

“מה ששונה פה זה השפעת החיסונים ואני מקווה מאוד שכשנצא מהסגר נוכל לראות השפעה של החיסונים על התחלואה הקשה. עדיין זה לא ישפיע על מספרי החולים, יחד עם החיסון לאוכלוסייה המבוגרת”.

באוקטובר ראש הממשלה דיבר על יעד של 1,500 חולים קשים, היום אנחנו על כ-800 ומדברים על קריסה.

“אין קריסה מוחלטת של בתי החולים ולא שידרנו פניקה. אנחנו מציירים את המצב כמו שהוא והמערכת כיום כן מתוחה – גם בבתי החולים וגם בקופות החולים – אך היא לא קרובה לקריסה. יש לכך משמעות בהיבט הטיפול הרפואי והיכולת לטפל בתחומים אחרים ואנחנו לא רוצים להגיע למקומות האלה. גם בהמשך נצטרך לעקוב ולראות כיצד זה מתפתח”.

ראית את גמזו ב’עובדה’ מתאר איך הפוליטיקה “מסרסת” את ההחלטות המקצועית.

“לא ראיתי את התכנית אך זה הגיע לאוזניי. במידה מסוימת כן, התשובה היא כן. ההשפעה של הפוליטיקה היא קיימת וזה חלק מהחיים, במיוחד לקראת הבחירות. אני שמח שהפעם כולם התגייסו להחלטה הנכונה”.

החלטה של ‘הדסה’ לדרוש מהצוותים הרפואיים להתחסן נכונה?
“ראשית אני חושב שהצוותים הרפואיים צריכים להתחסן במלואם, אך אסור לכפות את זה ויש עם זה בעיות מבחינה משפטית. בראש ובראשונה אני קורא לכל הצוותים הרפואיים להתחסן. אני לא חושב שאפשר לגבות את זה מבחינה משפטית אך כן חושב שמנהלי בתי החולים צריכים לדחוף את הצוותים שלהם להתחסן”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות