יום העברית: מהי מילת השנה שנבחרה? ומה מילה הכי אהובה?

היום מציינים את יום העברית תשפ”א: במהלך השבועות האחרונים, האקדמיה ללשון העברית יצאה במיזם לבחירת המילים העבריות האהובות ביותר בקטגוריות שונות –  והרי התוצאות.

סובלים מבעיה רפואית? מרגישים לבד? • יכולים  להרוויח 6,400 ש”ח לחודש מהמצב

המילה האהובה: אִמָּא. במקום השני אהבה ובמקום השלישי – משפחה.

מילת השנה על פי הצבעת הקהל היא מָטוֹשׁ. במקומות השני והשלישי מסכה ובידוד.

מילת העגה שאי אפשר בלעדיה: סבבה. במקום השני והשלישי יאללה ותכלס.

החידוש האהוב: צַהֲלוּלִים (קולות “קולולו”). אחריה הֶסְכֵּת (פודקאסט) וחמרמורת (הנגאובר).

המילה הנדירה האהובה: אוֹרְלוֹגִין. אחריה שְׁדֵמָה ואשמורת.

המילה האהובה: אִמָּא

מילת השנה: מָטוֹשׁ

בשנה החולפת זכו רבים מאיתנו להכיר מקרוב את המָטוֹשׁ, מקלון שבקצהו צמר גפן שמשמש את אנשי הרפואה והמעבדה ללקיחת דגימות. המילה מָטוֹשׁ (וברבים: מְטוֹשִׁים) חודשה על פי הפועל טָשׁ שמשמעו ‘שפשף’. מקור הפועל בלשון חז”ל, והוא קרוב אל טִשְׁטֵשׁ. המונח מָטוֹשׁ מתועד ברשימת מונחים ברפואה שפרסם ועד הלשון בשנת תרצ”ט (1939), והוא בא כנגד המונח הלועזי אַפְּלִיקָטוֹר (applicator), ובימינו תמורת swab.

מילת העגה שאי אפשר בלעדיה: סבבה

מקורה של מילת העגה השגורה סבבה הוא בערבית, ככל הנראה מן המילה صَبَابَة (סַ’בַּאבַּה), ומשמעותה ‘אהבה עזה’, ‘ערגה’, ובלשון הדיבור ‘מצוין’.‍‍‍‍‍‍‍‍ בקרב דוברי העברית בימינו התרחבו השימושים בה מאוד, ובין השאר היא תחליף למילה הוותיקה ‘בסדר’.

החידוש האהוב: צַהֲלוּלִים

צַהֲלוּלִים הם קולות השמחה המקובלים באירועים ובשמחות בקרב עדות המזרח (בערבית: זר’רדה, זר’אריד). במילה צהלולים משולבים צְהָלוֹת – קולות שמחה, עם הִלּוּלִים – מילה מן המקרא שפירושה המקובל הוא חג של שמחה והיא קרובה למילה הילולה שחדרה ללשוננו מן הארמית. המילה צהלולים אף מזכירה בצליליה את הקול “לוּ־לוּ־לוּ”. את המילה צהלולים הציע לאקדמיה המוזיקאי חיים אוליאל, והיא אושרה בשנת תשס”א.

המילה הנדירה האהובה: אוֹרְלוֹגִין

אוֹרְלוֹגִין הוא שעון, ובהשפעת סופרי העברית הוא מצטייר בעיני רוחם של רבים כשעון מטוטלת גדול, עתיק ומעוצב. המילה אורלוגין מופיעה בחז”ל: “למה הדבר דומה? למלך שהיה לו אורלוגין והיה מביט בה ויודע איזו שעה של יום”, ולמען האמת גם היא מילה שאולה, מן המילה היוונית ὡρολόγιον (באותיות לטיניות horologion, במשמעות ‘מורה שעות’).