בגלל באדר עופר: מי ירוויח מהסכם העודפים – סער או נפתלי בנט?

יו”ר ימינה נפתלי בנט, ויו”ר תקווה חדשה גדעון סער, חתמו היום (שני) על הסכם עודפים בין המפלגות בבחירות. גם ישראל ביתנו ויש עתיד החליטו לחתום על הסכם העודפים לקראת הבחירות לכנסת ה-24.

סובלים מבעיה רפואית? מרגישים לבד? • יכולים  להרוויח 6,400 ש”ח לחודש מהמצב

ההסכם שנחתם בין ימינה לתקווה חדשה מותיר את הליכוד, לכאורה, ללא מפלגה עמה תוכלו לחתום על הסכם עודפים, מאחר שיהדות התורה וש”ס חותמות אחת עם השניה.

אבל מה הם הסכמי עודפים? ומה זה חוק ‘באדר עופר’ לפיו מחולקים עודפי הקולות?

הנה הסבר פשוט:

מאז הכנסת השנייה ועד הכנסת השביעית (כולל) חישבו את המנדטים באופן מאד פשוט: מספר קולות המצביעים (סך כל הקולות הכשרים) לחלק ל-120 מושבים.

כעת, כל מפלגה מציגה את מספר הקולות העודפים שיש ברשותה. ראשונה זוכה במנדט עודף זו שמביאה את מספר העודפים הגדול ביותר, שניה זו שמביאה מקום שני בעודפים וכך הלאה.

נניח שישנם 6 מיליון מצביעים (אחרי שמוחקים את הקולות הפסולים).

יש 120 מושבים בכנסת.

לפי זה, לכל מנדט נדרשים 50,000 קולות.

אם לליכוד, לאחר קבלת המנדטים שלו, נותרו 1000 עודפים, אבל למפלגה קטנה אחרת יש באמתחתה 3000 עודפים, הרי שהיא זו שתזכה במנדט, וכך הלאה.

אלא שב-1973 השתנתה השיטה. שני חברי כנסת – יוחנן באדר מגח”ל ואברהם עופר מהמערך – אחראים לשינוי, שהיטיב בעצם עם המפלגות הגדולות (ושניהם, כמה מפתיע, היו נציגים של שתי הגדולות דאז).

איך זה עובד כעת?

נניח שיש 6 מיליון מצביעים מצביעים (מוחקים את הקולות הפסולים).

יש 120 מושבים בכנסת.

לפי זה, לכל מנדט צריך 50,000 קולות.

נניח שלליכוד יש 1,750,300 קולות שהם 35 מנדטים פלוס 300 עודפים.

לגדעון סער יש 750,400 קולות שהם 15 מנדטים פלוס 400 עודפים.

לנפתלי בנט יש 500,500 קולות שהם 10 מנדטים פלוס 500 עודפים.

לפי השיטה הישנה, שהייתה נהוגה מהכנסת השניה ועד הכנסת השביעית (בשמינית נכנס לפעולה באדר-עופר), בנט מקבל ראשון מנדט מהקולות העודפים, בעדיפות שניה לסער ושלישית לליכוד.

כלומר, מי שמביא ‘יותר עודף’ זוכה ראשון במנדט נוסף.

המדד למנדט לפי באדר-עופר:

מספר הקולות שקיבלה המפלגה, לחלק למספר המנדטים שיהיו לה אם יוסיפו לה מנדט.

זה המחיר אותו היא משלמת על המנדט הנוסף.

המחיר שהליכוד משלם למנדט נוסף: 48,679

המחיר שסער משלם למנדט נוסף: 46,900

המחיר שבנט ישלם למנדט נוסף: 45,500

כלומר הליכוד יקבל מנדט נוסף, למרות שיש לו רק 300 קולות עודפים,

אם יש עוד מנדט סער יקבל אותו, למרות שיש לו 400 קולות עודפים, ובנט – שמביא הכי הרבה קולות עודפים, 500 במספר, יזכה אחרון במנדט הנוסף, אם בכלל יהיה בשבילו מנדט נוסף.

שימו לב: נציגי שתי המפלגות הגדולות דאז (1973) באדר ועופר יצרו שיטה, שמיטיבה עם המפלגות הגדולות, בהחלט על חשבון הקטנות.

זה מה יש.

•

כעת לעניין הסכם העודפים סער-בנט:

א. ברגע ששתי מפלגות חתמו הסכם עודפים, מחשבים את המדד למנדט שלהן במאוחד. זה מגדיל את הסיכויים שלהן מול מפלגה גדולה יותר, אבל מעמיד במצב נחות את הקטנה מבניהן.

נערוך מחדש את החישוב:

המחיר שהליכוד משלם למנדט נוסף: 48,679.444

המחיר שסער-בנט משלמים למנדט נוסף: .48,111 (750,400 + 500,500 לחלק ל-26 מנדטים).

מי זוכה במנדט הנוסף? הליכוד, שמשלם יותר, למרות שהם חברו יחד לגוש.

ברור, שככל שהמספר העודף שלהם יגדל ביחס אליו גם הסיכויים שלהם לקחת את המנדט הנוסף גדלים.

ועדיין, מי מבין שניהם יזכה בו, אם יזכה? סער כמובן, שהרי, כפי שתואר לעיל, יש לו ‘מדד למנדט’ גבוה יותר מבין שניהם.

ב. בהנחה שבנט יצטרף לגוש הימין (ובהנחה שאת סער נתניהו לא ירצה להכניס לגוש הימין) – למה לבנט כל זה? סתם העניק מתנה חינם לסער?

לדעתי, החשבון שלו פשוט: באופן הזה הוא ‘שם אצבע בעין’ לנתניהו. כלומר, אי אפשר יותר לחשוד בו שהוא חלק מהגוש של ביבי, כי עובדה שהסכם עודפים עשה עם אויבו המובהק של נתניהו, מה שגורם למתלבטים ימניים רבים שאינם אוהדי נתניהו, להאמין בכנות כוונותיו כ’אנטי ביבי”. מצחיק, אבל כשהאג’נדה המרכזית בבחירות היא ‘רק לא ביבי’, שום דבר כבר לא מצחיק.

ג. מה שאומר, שהמפסיד המרכזי מהסכם העודפים הזה הוא בעצם סער, כי כעת חלק מצביעיו עלולים להעניק את קולם לבנט, אם יחליטו שהוא, נניח, ימני יותר/ילחם טוב יותר במערכת המשפט בעזרת איילת שקד/יטפל טוב יותר בקורונה וכו’.

כלומר, סער אולי ירויח מנדט מהעודף של בנט, אבל לא בטוח שלא יזליג לעברו, דווקא משום ההסכם הזה, כמה וכמה מנדטים.