בתשובה לשאלה האם העניין הפלסטיני והקפאון המדיני בינם לבין ישראל אינו משפיע על החלטת הציבור הערבי-ישראלי להצביע לנתניהו – אמרה מאיר: “העניין הפלסטיני עדיין חשוב לערבים בישראל, אך הוא משהו שלא מראה שום אינדיקציות שהוא הולך ומתקדם לאיזשהו כיוון. אם הם היו מתנהלים בתושייה בסיסית, לא כולם היו מתנערים מהם”.
יחד עם ההתלהבות הגדולה בציבור מכך שכעת פונה נתניהו לעבר האלקטורט הערבי-ישראלי, מזהירה שמרית מאיר מפני החיסרון הגדול שיש בפעולה כזאת עבורו: “בגלל שנתניהו מכתיב את כל הטרנדים הפוליטיים, כולם רוצים לשריין ערבים. זה הופך את נתניהו לפגיע, כי זה כסף על הרצפה, אני לא בטוחה שזה הדבר הכי נכון לו”.
לבסוף, התייחסה לאחוז המתחסנים הנמוך בקרב החברה הערבית והבהירה כי מדיניות הסברה מיוחדת לא תביא בהכרח לעלייה בשיעור ההתחסנות: “יש חשדנות בקרב הערבים על החיסונים, והיא מקבילה להכחשת קורונה. נראה קמפיין הסברה מהסוג הישן שמישהו יגזור עליו קופון ואף אחד לא ישתכנע ממנו, כי החשדנות היא בסיסית. לאט לאט זה יקרה ויתחסנו”.