ליאת רגב: אנחנו רוצים להבין מה קורה במפלגות החרדיות. חשבנו שאנחנו צופים בפיצולים רק בימין ובשמאל של המפה הפוליטית. מתברר, שגם במפלגות החרדיות, שחשבנו שהן סוג של ‘יצוק באבן’ יש מרד פנימי, ננסה להבין אם הוא קטן או גדול.
שרי, אנחנו שומעים שחבר הכנסת איכלר וסגן השר פרוש בעצם נמצאים בסוג של מרד נגד השר יעקב ליצמן. נזכיר שיהדות התורה מורכבת מדגל התורה ומאגודת ישראל, שזה הזרם החסידי. יש להם הרבה טענות כלפי ליצמן. עד כדי ערעור על מנהיגותו?
סובלים מבעיה רפואית? מרגישים לבד? • יכולים להרוויח 6,400 ש”ח לחודש מהמצב
שרי רוט: כרגע כן, ואגב, מי שחשב שאיכלר העלה בכנסת את חוק הורדת אחוז החסימה כי הוא מאד נדיב כלפי אלי ישי או כלפי מפלגות ערביות כאלו ואחרות, מתברר היום שאולי פניו היו מועדות לפצל את אגודת ישראל לשנים. זה די עצוב, כלומר עצוב גם ביחס לאייטם הקודם על פיצולים בשמאל, כי בסוף גם השמאל מפרק את עצמו לדעת, ואגיד לך למה – אם אכן, בסופו של דבר, המפלגות החרדיות גם יעשו את זה לעצמן אזי המצב שלהן יהיה פשוט עצוב.
אתה לא יכול להגיע לבחירות עם פלקטים ענקיים ברחובות של ‘כוחנו באחדותנו’ – ואת יודעת, זה פלקטים שכבר מוציאים אותם מהנפטלין כמעט כל פעם וממחזרים אותם בראש חוצות – ורגע קודם לריב כמו תינוקות בגן.
ליאת: על מה הם רבים?
שרי: על דברים, שאולי הם באמת חשובים, אבל בטח לא ‘סלע קיומנו’, לא ‘ציפור נפש’ ובוודאי לא בעיתוי הזה של ערב בחירות.
ליאת: כמו מה?
שרי: כמו למשל מי ינהל את הכסף שמקבלת המפלגה, אגודת ישראל, שהיא חצי מיהדות התורה כמו שהסברת, כל חודש. שזה משהו כמו 300 או 400 אלף שקל לחודש. מי ינהל את הג’ובים, את הכסף שהיא מחלקת. אני רוצה להאמין שהכסף הזה מחולק בשקיפות, ושמדינת ישראל ומבקר המדינה מפקחים על זה.
ליאת: אולי יש להם טענות כלפי ליצמן, שהוא, נזכיר, נציג של חסידות גור, וזה לא סוד שליצמן פעל, גם כשר הבריאות לטובת חסידיו, והוא פועל בוודאי כשר השיכון לטובת חסידיו מגור. הוא לא מסתיר את הדבר הזה, ואיכלר, שמייצג את בעלזא, ופרוש שמייצג חסידויות אחרות – יכול להיות שיש איזו שהיא תחושה של קיפוח מצד חסידויות אחרות בתוך אגודת ישראל?
שרי: קודם כל צריך להדגיש שליצמן לא לבד. ליצמן הולך ביחד עם עוד חסידות מאד גדולה שהנציג שלה בכנסת הוא טסלר. דווקא טסלר ידוע כמי שבמשרדו עוזרים להמון חסידויות. ויש הטוענים, בתוך ויז’ניץ, שיש חסידויות ששייכות אליהם. כלומר, אף אחד אף פעם לא עשה מפקד מי החסידויות הקטנות שהולכות עם פרוש, כלומר בכיס שלו, ומי החסידויות הקטנות שהולכות עם ליצמן – שזה קצת פחות – או עם טסלר.
ליאת: תראי, אבל בכל זאת יש שם מרד. זה יושב על משהו.
שרי: כן, יש שם מרד. תראי, למשל הייתה מריבה בין טסלר לאיכלר מי יקבל את הוועדה לפניות הציבור. ביג דיל, מה בוועדה הזו כבר יכולים לעשות. בסוד אלחש לך, שלא מי יודע מה. אפשר לשמוע טענות על איחורי האוטובוסים וכאלו דברים. אז על זה כזו מריבה?
ליאת: הטענות על כך שהם בעצם מאיימים על ליצמן שלא בטוח שהם יתמכו בנתניהו. בניגוד לברית הקבועה בין נתניהו לחרדים, לא בטוח שהם יתמכו בנתניהו. הם דווקא אולי יתמכו בגדעון סער. הם מתכוונים לזה, או שזו דרך שלהם לאיים על ליצמן? וגם על נתניהו…
שרי: אז זהו. כל עוד המריבה היא בפנים, בשטייטעל החרדי, זה פחות מעניין את צופי ‘כאן 11’.
ליאת: אבל זה יצא כבר החוצה.
שרי: כן. זה יצא, אבל זה פחות מעניין. ברגע שזה יוצא בגדר תחרות בין גדעון סער לביבי ומי יפחיד יותר את ביבי, פה זה כבר הופך להיות אישו מאד מעניין. עכשיו, מקובל לומר שביבי הוא איש פראנואיד, מאד פחדן, אפשר להלחיץ אותו בקלות, ועל התפר הזה הם יושבים. הם בעצם רומזים, בעזרת תדרוכים כי הם לא אומרים את זה בפירוש, לביבי, אם לא תהיה ‘ילד טוב’, כולל ניסיונות אגב של ניסיונות להיפגש עם ביבי שלא עלו יפה – כלומר, אם לא תתן לנו פגישה מצולמת, אם, במילים אחרות, לא תתערב בנעשה בתוך המפלגה, לא נתמוך בך.
ליאת: המפלגות החרדיות צריכות להפעיל לחץ על נתניהו?
שרי: תשמעי, נתניהו לא רוצה להתערב במריבה הפנימית שלהם, ולדעתי זה בשכל, הוא לא אמור כאילו להיות הגננת שלהם, מי שיכבה את הלהבות שם ותכריע מי יהיה מספר אחד או שנים.
ליאת: אבל בסוף, כשיתקרבו הבחירות, הוא יתערב כמו שהוא התערב במה שקורה בתוך ‘ימינה’ וב’עוצמה יהודית’. יש סיכוי גדול שהוא יתערב גם במה שקורה באגודת ישראל.
שרי: אני לא מאמינה, כי האיום פה הוא לא אמיתי. הם רק שניים מתוך רשימה של חמישה, שישה, שבעה גג שמונה. זה לא משהו משמעותי, זה יותר בגדר איומים, זה טוב לנו הפרשנים הפוליטיים שאנחנו יכולים לבחוש ביד בביצה הזו ולכתוב טורים, לא מעבר לזה.
ליאת: עד כמה לדעתך הקורונה הדגישה את ההבדלים בין החסידויות השונות. הייתה ביקורת גדולה מאד במהלך הקורונה בעיקר על חסידות בעלזא שמייצג ח”כ ישראל איכלר, גם על ויז’ניץ וגם על חסידויות אחרות, אבל הביקורת לא הייתה שווה בין החסידויות. עד כמה הקורונה, שהדגישה את ההבדלים בין החסידויות, דחפה עוד יותר לפיצול הזה? או לפסאדו-פיצול הזה?
שרי: הקורונה הדגישה גם את ההבדלים בציבור הליטאי, למשל. ההבדלים בין הפלג הירושלמי לציבור הליטאי המיינסטרים, ששמר על ההנחיות, בניגוד לפלג שפחות שמר. ואני מדברת על המפגינים ברחובות שראינו אותם לפני כמה ימים. והוא גם הדגיש את ההבדלים בין החסידויות השונות – בעוד חסידויות כמו קרלין או גור שמרו על ההנחיות בקפדנות, חסידויות אחרות פחות שמרו בקפדנות, ובואי לא נכליל.
ליאת: בואי נזכיר שאיכלר ופרוש, גם כשליצמן היה בתפקיד שר הבריאות, היו אופוזיציה להנחיות, כשהם עצמם אפשר לומר כמעט מרדו בהנחיות האלו.
שרי: תשמעי, איכלר, בחדר שלו בכנסת, והייתי שם, יש על דלת חדרו, בטח עד היום, שלט לפיו מי שבלי מסיכה לא יכנס לחדר.
ליאת: מצד שני הוא השתתף באותה חתונה ידועה.
שרי: נכון, אבל הוא דווקא מאלו המאד מפחדים מקורונה ומאד מקפידים על מסיכה, ואני עוקבת אחריו בכנסת.
ליאת: אבל בסוף הוא נדבק.
שרי: כן, בסוף הוא נדבק. תשמעי, לא מובטח לנו שעם המסיכה לא נידבק.
ליאת: אגב, צריך להזכיר שכל אותה קבוצה שישבה עם איכלר ופרוש באותה ישיבה שבה הם דנו ב’so called’ המרד הזה… נכנסים עכשיו לבידוד.
שרי: לכאורה, לכאורה צריכים בידוד… אבל אני לא בטוחה בזה. הם גם היו עם מסיכות. משרד הבריאות לפעמים עושה הנחות ל’סלב’… לא בדקתי מה יצא בסוף איתם.
ליאת: בואי נקווה שהוא לא יעשה הנחות לסלבים האלו…
שרי: כן, כי בסוף הם חלילה יכולים להדביק את אבא וסבא שלנו.