שר הדתות עונה ליועמ”ש: “נחפזתם להטיל דופי ולדבר סרה בשר”

יומיים אחרי מכתבו החריף של ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אל השר לשירותי דת הרב יעקב אביטן – הוא משגר היום (שלישי) מכתב תגובה, בו הוא הודף  את הטענות החמורות שהעלה המשנה קמיניץ בנוגע לאישורים שהעניק השר להרכבי המועצות הדתיות, ביום האחרון לפני פיזור הכנסת הנוכחית.

סובלים מבעיה רפואית? מרגישים לבד? • יכולים  להרוויח 6,400 ש”ח לחודש מהמצב

ראשית, מביע השר את תדהמתו “מתוכן מכתבך החריג בחומרתו כלפי פעולותיו של שר בממשלת ישראל אשר פעל מתוקף סמכותו ומתוקף החוק המקנה לו את הסמכות לכונן הרכבי מועצות דתיות”.

השר מגולל את התרחשות הדברים. “עם כניסתי לתפקידי לא נחתי ולא שקטתי על מנת להביא לידי גמר את השלמת הרכבי המועצות הדתיות אשר כידוע לך היטב, השלמתן מתעכבת שנים רבות והדברים אף באו לידי ביטוי בדו”ח חריף שנכתב על ידי מבקר המדינה”.

השר מביע את צערו על כך שהמשנה לא טרח “לברר עמי את העובדות לאשורן” ועל כך שמכתבו “מכיל ברובו טענות כלליות על פגמים לכאורה בהרכבי המועצות הדתיות”, מבלי שיפורט “לשיטתכם את הבעיות בכל כתב מינוי לגופו”.

הוא מביע חשד כי המשנה “נחפז להטיל דופי ולדבר סרה בשר בישראל (מינויים של בעלי עבר פלילי במועצות הדתיות וכו’) ואף טרח בעל עניין להביא את מכתבכם אליו היו מכותבים מלבדי גורמי משפט בלבד אל כלי התקשורת, תוך מתן דגש על פעולותיו הפסולות לכאורה של השר לשירותי דת”.

אבל השר לא מסתפק בדברים הללו, אלא עובר לסעיף בו מוטל חשד, לכאורה, במניעים של הלשכה המשפטית במשרדו “בכל הקשור לטיפול בכינון הרכבי המועצות הדתיות”.

התנהלות זו, לדעת השר, “אין לה אח ורע באף משרד ממשלתי” והיא נובעת, לדעתו, “במקרה הטוב מחוסר הבנה וחוסר התמצאות בהליכי כינון מועצות דתיות ובמקרה הפחות מכך, שאני נזהר מלקבוע בו מסמרות, מהתנהלות פוליטית של לשכה משפטית הפועלת כמשרד אינטרסים עצמאי המנותק מחללית האם – הם קובעי המדיניות, נבחרי הציבור להם היא כפופה”.

אילו בדק המשנה, כך טוען השר, היה נוכח לדעת “כי אמנם נחתמו הרכבים בכל הרשויות הנ”ל, ועף אף שאני סבור כי לא נפל פגם במעשה המרכבה שלהם, סברתי כי יש להעביר את כלל ההרכבים החתומים ללא יוצא מן הכלל לעיון הלשכה המשפטית לאישור סופי ולא נעשה בהם בשלב זה כל שימוש וזאת מתוך כבוד לסיכום עמך כי חתימות ייעשו בשיתוף הלשכה המשפטית”.

השר תוהה: “האם אתה יכול לפרט מי מההרכבים שכוננו על ידי כולל אנשים ‘שחלקם הורשעו בעבירות פליליות חמורות ונגד חלקם מתנהלים בימים אלה הליכים פליליים’??

בדבריו, סבור השר, “הטלת דופי באנשים ישרי דרך ובעלי זכויות מהמעלה הראשונה”.

“מי שנחשף לפרסומים בכלי התקשורת שמכתבך מצא את דרכו אליהם, בדרך פלא, לא יודע למי מכוונים דבריך, האם הם מופנים גם כלפי מועצות דתיות שהסתיימו זה מכבר ומבין שכל מי שמונה נגוע בסימן שאלה פלילי, אמירה חמורה, כוללנית, וחסרת אחריות, בכל הכבוד”, כך השר.

לטענת השר, “ברשויות בהם נמסר לנו מהלשכה המשפטית על מועמדים בעלי עבר פלילי נמנעתי מלחתום (על אף סחבת מתמשכת ובלתי נגמרת של הלשכה המשפטית בבחינת המועמדים לגופם, מקום בו הבירור נדרש, ועל אף שבדיקה זו נעשית על ידם רק לאחר חודשים רבים שהתיק מונח על שולחנם, משל היו בני ערובה), ובניגוד גמור לאמור במכתבך”.

השר מוסיף: “בכלל ההרכבים שנחתמו חתמו המועמדים ללא יוצא מן הכלל על שאלון ותצהיר שנערך על ידי הלשכה המשפטית ובו הצהירו בפני עו”ד על היעדר עבר או רישום פלילי”. עוד הוא טוען כי “נמנעתי מלחתום ברשויות בהם הושלמה מלאכת הקמת ההרכב אך טרם עבר באופן סופי במליאת מועצת העיר, למרות ועל אף אישור רשמי מהמחלקה המשפטית על סיום ההליך בעניינם.

“תחת הסיוע המתבקש והנדרש אותו אני אמור לקבל מהלשכה המשפטית במשרדי וממשרד המשפטים כגורם מלווה, אני מקבל כתף קרה, חוסר אכפתיוןת ותחושה כי שירותי הדת במדינת ישראל עומדים בתחתית שרשרת המזון, לכך לא אתן את ידי”.

השר מספר, כי הדרך היחידה שלו לקבל מענה ממשרד המשפטים “הייתה לנקוט בשביתת שבת ולעצור את כלל הפעילות המועצות הדתיות למשך שבועיים.

“חריצות גורמי המשפט במשרדי ובכלל, באה לידי ביטוי אך ורק בשעה בה ‘מעז’ השר חלילה לקדם הרכב כזה או אחר לטובת הציבור, או אז, מתאיינים העומסים בלשכה המשפטית ונמצא הזמן לטרפד את מדיניות השר, כוח האדם מגוייס יש מאין וכבר משוגר מידע אל משרד המשפטים שבתורו מנפיק, ללא כל בירור מעיקרא, את חוות דעתו על בטלות מעיקרא”.

כאן מונה השר את הערים השונות, איך התקבל ההליך, ולמה לדעתו מדובר בהליך תקין.

לאור “כל האמור” דוחה השר “מכל וכל” את “האמור והנטען במכתבך”, וכפועל יוצא, עמדתו היא כי “יש להמשיך בהליכים עליהם חתמתי כדי להביא לסיומם”.

עוד דורש השר לקיומו של “דיון דחוף” בהשתתפותו, אצל היועץ המשפטי לממשלה, בו יוכרעו הדברים, תוך התייחסות פרטנית לכל החלטה והחלטה לגופה.

כלומר, מצד אחד, ברור לו שהחלטותיו התקבלו “בסמכות מלאה ועל פי כל כללי המשפט המנהלי”, מצד שני, “גם אילו נמצאו פגמים בהחלטה זו או אחרת הרי שהם ניתנים לריפוי ובוודאי שאין כאן בטלות מעיקרא”.

ככל שבכל זאת נמצא פגם מהותי באי אלו מן ההחלטות, השר “נכון לקיים דיון עליו בלב פתוח ובנפש חפצה”.

לסיום שב השר ומביע את צערו, “על החיפזון והסגנון בו נקטתם במכתבכם”.