הגר”ש אלתר חנך את ביהמ”ד החדש של הקהילה ונשא משא על שלום

שנה לאחר שהוקמה קהילת ‘פני מנחם’, בראשה עומד ראש הישיבה מגור, הגר”ש אלתר,  חנכו אנשי הקהילה את בית המדרש החדש ברחוב יוסף זיו בירושלים.

מדובר במבנה ענק בו ממוקם בית המדרש הזמני – בית מדרש גדול יותר אמור להיפתח אף הוא באיזור – וכן הוא אמור לאכלס את הישיבה הגדולה, בראשה עומד הגרמ”מ שפרן, הממוקמת  כיום בשכונת גבעת שאול.

בית המדרש, שנבנה בתרומתם של שורת נגידים מקהילת גור, אך גם כאלו שהפתיעו מאחר ולא ידוע על קשר בינם לגור, נחנך ביום ‘זאת חנוכה’ בהדלקה שהתקיימה בבית המדרש.

קודם להדלקת הנרות קבע הגר”ש מזוזה בפתח חדרו, בו הדליק נרות.

בדבריו עמד על ברכת יעקב לשבטים כאשר נאמר כי כל אחד מהבנים קיבל “כברכתו” וגם את “ברכת כולם שכללם זו בזו” – ושאל: אם כן מדוע היה ליעקב לברך כל אחד בברכה נפרדת? והשיב: שזו בדיוק מעלת השלום והאחדות – שיש להכיר זה במעלתו ובתכונותיו המיוחדות של הזולת, ועם זאת להתכלל האחד עם השני.

דברים אלו נשזרו בענייני דיומא, בפרשת הנשיאים שנקראת בחנוכה, כאשר גם כל הנשיאים כוונו בקרבנם גם את כוונות הנשיאים האחרים, כשהדברים נרמזו בשבט מנשה דווקא, שהיה חציו בארץ וחציו מעבר לירדן, כשבכך קישר את עמם ישראל מאחר והיה מיוחד במידת האחדות.

בסיום הדברים, שנאמרו בעברית – דרשה נוספת בעניין אחר נאמרה, כרגיל, ביידיש – הזכיר את תפילתו הידועה של רבי אלימלך מליזענסק זי”ע, ואמר כי בתפילתו ‘שנראה מעלת חברינו’, איננו מבקשים שלא יהיו לשני חסרונות, אלא ‘שנראה מעלות חברינו’, למרות שהחסרונות ישנם, כן הביא סימוכין לכך ש”לאהוב את השני רק כשיש לכל אחד מה שדי לו – זו מידת גוי”…

לאחר מכן שרו את הניגונים המיוחסים לבעל התניא – ארבע בבות וא-לי אתה ואודך.

בתום ההדלקה עבר הציבור לפני ראש הישיבה לברכה, כאשר הוא מאיר פנים לכל אחד וכיבד כל ילד במטבע שוקולד.

למחרת קבע מזוזה נוספת אחיו הגרד”ח, המשמש כראש הישיבה קטנה של בני הקהילה, ישיבת ‘פני מנחם’ אשר משכנה ברמות.