חברת התוכן הדיגיטלי “איקיוטק” ממשיכה לשבור שיאים של אבסורד: בין כ-100 אלף מכתבי ההתראה ששיגרה ל”חייבים”, שלחה החברה מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים גם לקטינה שהייתה בת 9 בלבד, כאשר שכרה לכאורה את שירותי התוכן שלה. בית המשפט לתביעות קטנות בעפולה חייב את החברה לפצות את הילדה ואביה המפוחדים בסכום של 1,000 שקלים, ושיגר לאיקיוטק מסר ברור שתחדל ממסע ההפחדה של נפגעיה, במיוחד כאשר אינה יכולה להוכיח את חובם הנטען.
התופעה המכונה “נפגעי איקיוטק” מוכרת היטב במשק, ואף הגיעה לדיון נרחב בכנסת. החברה שיגרה מאות אלפי מכתבי התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים לבעלי טלפון נייד – רבים מהם קטינים – בהם נטען כי הם נרשמו כביכול כדין לשירותי תוכן של איקיוטק במועדים שונים בשנים 2005-2010. במקרים רבים טענו “צרכני השירות” של החברה, כי מעולם לא התקשרו עם החברה בשום הסכם, וכי לא ברור להם מדוע נשלחה אליהם הדרישה.
חרף קיומו של דיון בכנסת על שיטות ההפחדה של החברה, “שיטת המצליח” והתנהלותה הקלוקלת, עד כה בתי המשפט הם היחידים שמובילים בפועל מאבק נגד החברה. זאת, בזמן שהרשויות לא נותנות מענה לכל אותם צרכנים במצוקה, הנתונים לאיומים אגרסיביים מצד משרדי הגבייה. לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין – חלקם בבתי המשפט לתביעות קטנות – נגד החברה, והמגמה של בתי המשפט להגן על הצרכנים מפני החברה ממשיכה לצבור תאוצה.
לאחר סדרת ניצחונות נקודתיים בבתי משפט שונים בחודשים האחרונים, הגישה המועצה לצרכנות לאחרונה בקשה לאשר תביעה ייצוגית נגד איקיוטק בסך 300 מיליון שקל, וייתכן כי תביעה זו תוביל להענקת סעד לקהל הנפגעים העיקרי.
“מצב נפשי קשה”
בינתיים, ממשיכים נפגעים שונים לקבל מענה ל”בעיית איקיוטק” בבתי המשפט. סיפורה של הנפגעת הנוכחית של החברה החל בדצמבר אשתקד, כאשר אביה של הקטינה – כיום בת 14 – פתח מכתב שנשלח אל בתו מהחברה, ונדהם לגלות, כי זו דורשת מבתו למעלה מ-1,000 שקלים עבור שירותים שלכאורה קיבלה מהחברה כשהייתה בת 9 בלבד. המכתב, שנשלח לילדה מעו”ד מרדכי ניסים בשם חברת איקיוטק, הוכתר בכותרת: “דרישה לתשלום חוב והתראה לפני נקיטת הליכים”, ונטען ב, כי הקטינה חייבת לחברה סך של 1,070 שקל, וכי היא נדרשם לשלם את החוב בתוך שבועיים. אם לא תעשה כן, או לא תבהיר מדוע אינה חייבת לשלם, ציין עוה”ד במכתב, יינקטו נגדה הליכים משפטיים לצורך גביית החוב. המכתב נחתם במילים הנחרצות: “התראה נוספת לא תשלח”.
האב ההמום לא נבהל לחלוטין מנוסח המכתב המאיים. בעת שקרא את המכתב הבחין כי בתו הקטינה הייתה בת 9 במועד ביצוע העסקה הנטענת במכתב, ולפיכך הבין כי היא לא התקשרה בהסכם מחייב עם איקיוטק. עוד הבחין, כי מספר תעודת הזהות המופיע בהתראה אינו של בתו, וכי מספר הטלפון המופיע בדרישה – אינו שלו או של מי מבני משפחתו. מצויד בממצאים אלה, שלח האב מכתב למשרד עוה”ד ניסים, ובו ביקש לקבל לידיו את מסמך ההתקשרות בעסקה עם איקיוטק המוזכר בהתראה. משלא קיבל תגובה, שלח את המכתב שוב ושוב בפקס – לא פחות מחמש פעמים – ובהמשך, אף שלח את מכתבו בדואר רשום.
בכתב הגנתה לתביעה, טענה איקיוטק כי הבת הקטינה חתמה על הסכם אינטרנטי עמה. בנוסף, ביקשה החברה להגיש תביעה שכנגד, נגד האב ובתו, ולתבוע אותם על חובה של הבת. בהמשך, חרף העובדה כי ביהמ”ש דחה את הבקשה להגשת כתב תביעה שכנגד, הגישה איקיוטק את התביעה הנגדית, במסגרתה נתבעו האב ובתו הקטינה לשלם לאיקיוטק סך של 2,280 שקל.
“פחד לא מנותק מהמציאות”
בראשית החודש דחה בית המשפט לתביעות קטנות בעפולה את תביעת איקיוטק וקיבל את תביעת האב ובתו, תוך שהוא מחייב את החברה לשלם לקטינה ולאביה פיצוי בסך 1,300 שקלים בגין הוצאות, טרחה ועוגמת הנפש שנגרמה להם.
הרשמת הבכירה, רביע ג’באלי, אף ביקרה בהחלטתה את נוסח מכתבי ההתראה והתנהלות החברה, תוך שהיא מציינת כי “ההתראה לא נשלחה בחלל ריק, האב העיד כי בחיפושיו באינטרנט מצא חומר רב על איקיוטק ופורומים של נפגעי החברה, והדבר עורר בו בהלה. ובא-כוח החברה אף הוא טען, כי החברה תבעה למעלה מ-100 אלף איש – כך שהפחד של התובע שמא החברה תתבע אותו – לא היה מנותק מהמציאות”. עוד נכתב בהחלטה, כי “במקרה דנן, ההתראה נשלחה שלא כדין והטילה פחד בלבם של האב ובתו מבחינה סובייקטיבית. אך גם, אובייקטיבית, אופן ניסוח ההתראה היה מטיל פחד בלב אזרח שומר חוק שטוען שאין לו חוב”.
הרשמת אף תיארה את שלבי הזיהוי שמבצעת איקיוטק בעת עריכת הסכם עם בעל מכשיר סלולרי, הכולל שני שלבי “זיהוי כפול” של המשתמש: הזנת מספר תעודת זהות וקבלת מסרון (אס.אמ.אס) עם קוד משתמש שמוזן דרך המחשב. הקלדתו של הקוד מהווה אישור לקבלת תוכן אינטרנטי, ולאחר שלב זה מתחיל החיוב בגין קבלת שירותים מהחברה. בעניין זה, נקבע, כי איקיוטק לא הוכיחה שהקטינה קיבלה מסרון עם קוד משתמש וכי הזינה את קוד המשתמש במחשב, “ובכך למעשה לא הוכיחה שהתקיימו התנאים לחיוב”. עוד עלה, כי מספר תעודת הזהות שהוזן הינו של אמה של הקטינה, אך מספר הטלפון שהוזן מעולם לא היה בבעלות אף אחד מבני המשפחה.
“נשאלת השאלה: מדוע החברה לא בודקת שאכן התקיים השלב השני של הזיהוי הכפול לפני שהיא שולחת מכתב התראה? מדוע הבדיקה נעשית רק בדיעבד ורק לאחר קבלת פנייה?”, תהתה הרשמת והוסיפה: “מכתב התראה מעורך דין אינו עניין של מה בכך. סבורני כי היחס הנפשי שמכתב כגון דא מעורר אצל מקבלו הינו אלמנט שיש לקחת אותו בחשבון לפני משלוח מכתב ההתראה”.
פסק דין זה מצטרך לפסיקה שניתנה בבית משפט לתביעות קטנות לפני כחודש בעניינה של נפגעת אחרת של איקיוטק – פסיקה שבה לא התעצל שופט בית המשפט לתביעות קטנות, יוסי טורס, לנבור סעיף-סעיף בטענות החברה, וכך חשף את שיטות עבודתה – החל משליחה מכוונת של הודעות מפוצלות כדי לגבות על כל הודעה תשלום נפרד, ועד חשד לזיוף החתימה. באופן נחרץ קבע השופט אז כי איקיוטק לא עמדה בנטל הראיות, וכי התובעת זכאית לקבל חזרה את כספה: 1,020 שקל בצירוף הוצאות בסך 800 שקל.
גם אם הסכומים הנפסקים בבתי המשפט לתביעות קטנות לא נראים כמשקפים את היקף התרמית שמבצעת החברה – ונקבעים בהתאם לתביעה נקודתית זו או אחרת – הרי שקביעות אלה מהוות מסר מעודד לכל הנפגעים מהתנהלות החברה, ומחזקים את ידם במאבקם נגד הניסיונות לגבות מהם סכומים שלא כדין.