יו”ר ‘דגל התורה’, ח”כ משה גפני, נשא היום (שלישי) נאום במליאת הכנסת על נס חג החנוכה במסגרת ‘נאומים בני דקה’. הנאום ארך, לשם שינוי, כ-4 וחצי דקות, כשיו”ר הכנסת מתמוגג מהדברים.
אהרן מבית שמש מקבל כל חודש 6,400 שקלים בגלל דיכאון. אולי גם לך מגיע?
“אנחנו נמצאים היום בחג החנוכה שאנחנו מודים להקב”ה על הנס הגדול, וגם אומרים בתפילות, ‘על הניסים ועל הפורקן'”, פתח גפני.
” ואני שואל, אדוני היושב ראש, מה אנחנו מודים להקב”ה על זה שמסרת רבים ביד מעטים שזה נס גדול, שני צבאות, אחד הרבה ואחד מעט, יש יותר חיילים ופחות חיילים ואלו שמנצחים זה אלו שיש להם פחות, זה נס גדול. אבל מה הנס בזה, שמסרת טמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים?
“אותו צבא, אותם טנקים, אותם מטוסים, אותם טילים, אותו דבר, רק אלו רשעים ואלו צדיקים, אלו טמאים ואלו טהורים, מה הנס בזה? הם ניצחו כי ניצחו במלחמה. זה לא רבים ביד מעטים, זה לא גיבורים ביד חלשים – שזה נס גדול.
“התשובה אדוני יו”ר הכנסת, רבותי חברי הכנסת, התשובה לזה היא שכשיש מאבק כלשהו וצד אחד זה רשעים וצד אחד זה צדיקים, והצדיקים מנצחים זה נס גדול.
“למה? כי רשעים נוקטים בשיטות שהן שיטות לא מקובלות. הם עושים מה שבא להם, מה שהם רוצים, העיקר לנצח. לא מעניין אותם יש נהלים, יש כללי משחק, יש דברים שלא עושים אותם – ופה, במציאות הזאת, זו מציאות שהצדיקים מנצחים – זה נס גדול. אפילו שיש להם קווים אדומים, קווים שלא עוברים אותם. לא עושים דברים שהרשעים עושים.
“אני רוצה להגיד לך אדוני יו”ר הכנסת, ובזה אני מסיים – אני מבין שאין לי את כל הזמן שבעולם, אחרת הייתי יכול להמשיך לדבר…”
יריב לוין: נכון, כבר אין לך זמן בכלל, כבר הוספתי לך שניות כמספר שנותיך בכנסת…
גפני: “אני מסיים, אני רוצה להגיד לך אדוני יו”ר הכנסת, אני לא יודע, אני הייתי בוועדת הכספים היום, אני לא יודע מה התרחש. אבל אמרו לי כשיצאתי שמחר הולך להיות פה יום ארוך. הכנסת עובדת על רבים ביד מעטים, יש רוב ויש מיעוט, כמו שקיים במשטר הדמוקרטי. אבל לא היה מעולם! ואני זוכר את הכנסת 32 שנה! לא היה דבר כזה שלא הייתה התאחדות בין הרבים והמעטים, בין הקואליציה והאופוזיציה, לאפשר לנסוע הביתה להדליק נרות חנוכה!
יריב לוין: גפני, אני קיבלתי את המכתב גם של יו”ר סיעת יהדות התורה ח”כ יצחק פינדרוס, גם של יו”ר סיעת ש”ס ח”כ מלכיאלי ואני ער לדברים ואני מקווה שהם יבואו על פתרונם.
גפני: “אדוני היו”ר אני לא זוכר דבר כזה. אנחנו מדברים על כנסת במדינה יהודית ודמוקרטית…
יריב לוין: גם אני לא זוכר.
גפני: אני צריך לנסוע לבני ברק כדי להדליק נרות. המשמעות של העניין זה שצריך לקרות משהו דרמטי שאני לא אדליק נרות חנוכה בבית. אין מציאות כזאת! ולא הייתה מציאות כזאת. אני פשוט רוצה להסביר, לא להסביר?
מחייך: פתחנו את ישיבת וועדת הכספים בתפילה לרפואתו של חברנו דוד בן מרגלית, ואם תאפשר לי היו”ר אני מוכן להאריך עוד על חנוכה…