‘הרגילים’ מול ‘המודרניים’: הקרבות בשטייטעל החדש של העיר לוד

1.

“תבוא, יהיה מעניין”, לחש אחד מהמתפללים בבית הכנסת ההולך ומוקם לאברך, תושב חדש בשכונה.

מה זה “מחירון רכב שיתופי”? כיצד יוצגו המחירים במחירון? כל הפרטים

לבוא לאן? – תהה האברך. כלומר, איפה אתם עושים את האירוע?

“המוקם סודי, חסוי, אם תירשם, כשתעלה לאוטובוס תראה לאן נוסעים”, לחש האיש, כשהוא מביט לצדדים, להיות בטוח שאיש אינו שומע.

זה היה הסיפור הקצר, המוזר, והמשונה ביותר ששמעתי אי-פעם. בעקבותיו יצאתי לבדוק, מה קורה בשכונה החדשה, ההולכת ונבנית, המוכרת בשם ‘אחיסמך’, אך רשמית נושאת את השם שכונת ‘גני איילון’.

ברוכים הבאים ללוד, לשטייטעל החרדי החדש שלה, אי-שם ממזרח לכביש 40, המפריד בין השכונה לעיר עצמה.

כ-800 משפחות ליטאיות, הווי קהילתי מרשים, בנייה איכותית, ניקיון וסדר למופת.

אבל כבר 1,000 טון של תככים.

2.

לפני כשבועיים נחתה במערכת ידיעה על בואו של סגן שר התחבורה אורי מקלב לביקור בשכונה.

על הפרק, בעיות קשות בשינוע התושבים לירושלים, בני ברק ויתר הריכוזים החרדיים. אברכים מוצאים עצמם מגיעים לכולל בבני ברק שעה לפני הזמן או באיחור לא נחמד, רק כי האוטובוסים אינם מותאמים מבחינת לוח הזמנים, תלמידות הלומדות בירושלים או בבני ברק נאלצות להמתין שעות עד להגעת אוטובוס, אין דרך להגיע להורים במודיעין עילית – ושאר מיני תקלות של יישוב בתחילת דרכו.

מקלב הגיע, הקשיב, הבטיח לעזור. אבל לא זה הסיפור. בידיעה דיווח כי הוא נפגש עם נציג פניות הציבור בשכונה, הרב אליהו דייטש, וגם עלה לבית ‘המרא דאתרא’ הגאון רבי חיזקיהו אברהם ברוידא.

הוצפתי בפניות.

הייתכן? האם לא זכרת, שבמעונו של מרן הגר”ח קניבסקי הוכתר לרב השכונה הליטאי לא רק הרב ברוידא כי אם גם הגאון רבי שבח רוזנבלט?

המתקשרים הציגו את עצמם (נדלג על השמות, הם שמורים במערכת) כ”ליטאים מהסוג הרגיל”. מה זה? ובכן, “לא מודרניים, כמו ‘ההם'”.

הבנתי, שעליתי פה על סיפור.

3.

בראשית הקמת השכונה התמנה הרב שבח צבי רוזנבלט לרב. אחרי קצת יותר משנה, ואחרי שמונה לרב הליטאי של בני ברק וראה כי התפקיד גוזל שעות רבות מזמנו (כפי שכתב במכתב הפרישה שלו ששוגר לראש העיר לוד, עו”ד יאיר רביבו) החליט להעביר את התפקיד ל’יורשים’.

במכתב רמז גם על הבעיות. “היות שהאוכלוסייה מורכבת והסגנונות שונים”, לכן החליטו גדולי ישראל שצריך שני רבנים, אבל התפקיד הזה יחד עם זה שבבני ברק, מהווה מעמסה גדולה עבורו, “ובפרט שתחילת היישוב דורש הרבה ארגון ונשיאה בעול”.

וכך מונו, הרב יעקב לנדו, מו”צ בית ההוראה בשכונה, לצד חתנו של הרב רוזנבלט, הרב אפרים לייכטר, אף הוא מו”צ בבית ההוראה – לכהן כרבנים במקום.

כעת, שימו לב: על מכתב המינוי חתמו הגאון רבי משה הלל הירש, שהוסיף: “ג”א מצטרף לבקשה הזאת וזה בוודאי יהיה לתועלת גדול”, והגאון רבי שרגא שטיינמן – שהוסיף: “יעזור ה’ שמשם תצא הוראה בלי תקלה ח”ו”.

אם את הרב שטיינמן ניתן לשייך ל’פלג רשב”ם’ (חתנו של מרן הגר”ח קניבסקי) אבל גם ל’פלג ראב”ד’ (רשת ישיבות ‘ארחות תורה’ מזוהה עם פלג ראב”ד) הרי שלגבי הרב הירש לא ניתן להתבלבל: שני ראשי ישיבת סלבודקה, הגאון רבי דב לנדו והגאון רבי משה הלל הירש, נחשבים כמשתייכים ל’פלג ראב”ד’ באופן מובהק (הדבר בא לביטוי בפרשת ראשות העיר אלעד, אבל לא רק).

האם זה אומר, שהרב ברוידא שייך ל’פלג רשב”ם’, בעוד מי שמונו במקומו של הרב רוזנבלט שייכים ל’פלג ראב”ד’? ממש לא. הרב ברוידא, למשל, קשור מאד אל הגאון רבי ברוך סולובייצ’יק (‘פלג רשב”ם’ מובהק), וגם הרב רוזנבלט עצמו משויך לאותו פלג (למרות שבפרשת ‘שארית ישראל’ היו חריקות קלות).

לכן, אם חשבתם לשייך את המחלוקת הפנימית הקורעת את השכונה לפלגים הליטאיים המסורתיים – רשב”ם וראב”ד, זה לא.

ותזכרו, שמקלב (‘פלג רשב”ם’) ביקר אצל הרב ברוידא.

אז תשכחו מהחלוקה הקלאסית. תחשבו על כיוון אחר.

4.

שימו לב למשפט ממכתבו של הרב רוזנבלט: “האוכלוסייה מורכבת והסגנונות שונים”. זה כנראה הסיפור האמיתי.

לצורך זרימת הכתבה נכנה את הקהילה הליטאית בראשות הרב ברוידא באות ב’, ואת הקהילה בראשות יורשי הרב רוזנבלט באות ר’.

“ר’ מנסים לצייר כאילו ב’, כלומר אנחנו, יותר ‘מודרניים’. ברור שזה לא נכון, יש אצלנו אברכים רציניים מאד שיושבים ולומדים מהבוקר עד הערב, גם אם לא כולם – ויש גם כאלו שיצאו לעבוד לפרנסתם. גם אצלם, אגב. ר’ מנסים לצייר כאילו אצלנו כל האברכים הם מישיבות כמו חברון ודומיה, גם זה לא נכון, מגוון אצלנו מאד. גם מישיבות הנחשבות סגורות.

חכו, זה עוד לא הכל. כעת על הפרק עומד נושא הקמת בית הכנסת. לטענת קהילת ר’, ועד השכונה שם כסף לטובת הקמת בית כנסת לקהילת ב’. כשראו שמהוועד לא יקבלו, הם ניגשו לעירייה, דיברו עם מי שהיה צריך לדבר שם, והצליחו להשיג לעצמם הקצאה.

“הקצאה? הם השיגו שטח שמתאים לכמה מאות איש, כשאצלם פחות ממאה מתפללים”, אומר אברך מקהילת ב’.

“צרה עינם בהישג שלנו” – משיב אברך מקהילת ר’.

השכונה החדשה. צילומים: דוברות עיריית לוד

כך או כך, ערב התרמה מיוחד נערך השבוע, לא ברור כמה כסף נאסף בו. גם בקהילת ב’ לא טומנים ידם בצלחת ומחתימים אברכים על הוראות קבע.

מדוע, בעצם העירייה העניקה הקצאה לקהילת ר’, ולא נתנה לקהילת ב’? תלוי את מי שואלים. בקהילת ב’ טוענים: יש בקהילת ר’ מי שמתדלק את ראש העיר נגדנו. בקהילת ר’ מוחים וטוענים: ממש לא. ביקשנו יפה, קיבלנו. שיבקשו גם הם. מה גם, שהם מקבלים מהוועד.

5.

ויש גם את עניין המיתוג.

בקהילת ב’ מנסים לצייר כאילו קהילת ר’ היא קהילה של ‘יוצאי סלבודקה’ בלבד. אבל בקהילת ר’ מנסים לעשות הכול כדי שלא להצטייר כך.

בשיחה עם אחד האברכים בקהילה הוא עומד על כך שיש בין אנשי קהילתם יוצאי ישיבות פוניבז’, תפרח, ארחות תורה, תורה בתפארתה וגם סלבודקה. בהדגשה על ‘גם’, כלומר לא רק.

“יש פה קהילה יותר שמרנית לעומת קהילה יותר פתוחה, סגנון חברון ובנותיה”, כך הוא מצייר זאת. האמנם? בגדול אולי כן, אבל זה לא מדויק כי יש הרבה אברכים ‘רציניים’ גם בקהילת ב’.

אם לצד קהילת ב’ עומד הוועד המקומי, שליווה את הקמת השכונה, הרי שבעירייה נוטים יותר לצד קהילת ר’. לא ברור מדוע, ואולי בלי שום כוונת מכוון. מי יודע.

מבחינת הגודל, אין מה להשוות: קהילת ר’ קטנה, ב’ גדולה. האם היחס הוא 40 על 60 או אפילו 90 על 10? תלוי את מי שואלים. בקהילת ר’ מתעקשים: “כל אברך רציני אוטומטית משייך את עצמו לקהילה שלנו, היא נחשבת יותר”. בקהילת ב’, כמובן, חולקים עליהם.

רק תבינו, איזו החלטה לא פשוטה ניצבת בפני כל תושב חדש שמגיע לגור בשכונה. אפילו בקרית ספר הוא לא צריך לקבל החלטות הרות גורל שכאלו…

6.

וראש העיר מה עושה בסיפור? אל תקנאו בו.

יאיר רביבו הוא יהודי שומר מצוות, עם כיפה לראשו, ליבו חם לנושאי דת. אבל אל תצפו ממנו לנבור ברפש הזה של התככים. מצידו, הוא הציב ממונה חרדי (חוזר בתשובה) על השכונה, וש’ישבור את הראש’.

האם יש לו, או לממונה מטעמו, העדפה של פלג אחד על משנהו? רק אלוקים יודע. סורו לשכונה לחצי שעה, ותצאו משם עם ראש נפוח ומלא בהאשמות. כלומר, עדיף שלא תקשיבו. זה מייגע.

“הוא נגדנו”, יש הטוענים בקהילת ב’. האמנם? כאמור, רק אלוקים יודע.

אגב, לטענתם, יש בית כנסת ספרדי קטנטן – כל הציבור הספרדי בשכונה לא מונה הרבה יותר ממאה איש, שגם הם מחולקים לכמה בתי כנסת –  שקיבל הקצאה על גגות גן ילדים ברחוב הרב אלישיב (בסך הכל יש 4 גגות כאלו בשכונה, ועליהם אמורים להיבנות בתי כנסת). למה? “אולי בזכות קשריהם עם נגידים חשובים”. מי יודע.

האם נציגי ציבור חרדים בוחשים אף הם בקדירה?

לדברי אברך מקהילת ב’, נציג מדגל התורה בכנסת, שנחשב כמזוהה עם ‘פלג ראב”ד’, קיבל הוראה מאחד מרבני ישיבת סלבודקה לעזור ספציפית לקהילת ר’. “אנחנו משערים, שהוא פנה למי שפנה, וסייע להם לקבל את ההקצאה”.

פנינו ללשכתו של אותו ח”כ, שם הכחישו נמרצות.

“אנחנו משערים, שגם בש”ס היו מי שבחשו בקדירה וסייעו בהקצאה של בית הכנסת הספרדי”, כך לדברי אותו אברך מקהילת ב’.

7.

פנינו לעירייה לקבלת תגובה.

שאלנו:

• כללי – מהי מדיניות העירייה לגבי תקצוב בניית והקמת בתי כנסת חדשים בעיר לוד? האם היא מעניקה הקצאה? השתתפות בעלות הבנייה? מהי מדיניות גביית התשלום על שימוש במים? חשמל? ארנונה?

• בשכונת אחיסמך יש שני בתי כנסת לציבור הליטאי. האחד בראשות הרב ברוידה והשני בראשות הרב רוזנבלט. האם העיריה העניקה הקצאה לבתי הכנסת הללו או לאחד מהם? האם העיריה העניקה תקציב להקמת/בניית בתי הכנסת הללו או לאחד מהם?

הנה התגובה המפורטת שקיבלנו.לא נגענו.

“תקצוב בתי כנסת הוא נושא שנמצא בסמכות המשרד לשירותי דת ואינו קשור כלל לעיריית לוד (לא מדויק. נושא ההקצאות קשור לעירייה. ש.ר.) – עם זאת, בגלל הצורך לבתי כנסת בשכונת ‘גני איילון’, הקצתה עיריית לוד שטח מיוחד להקמת לא פחות מ-10 מבנים זמניים לקהילות השונות. מעבר לכך, העירייה השקיעה מקופתה סכום של חצי מיליון שקלים לצורך פיתוח השטח, כאשר את המבנים הביאו הקהילות עצמן.

כמו כן, מתוך התחשבות באופייה של השכונה, עיריית לוד אפשרה להקים בתי כנסת מעל גגות גני הילדים ב’גני איילון’. בית הכנסת אחד כבר נמצא בתהליכי סיום הבנייה על גג מוסד חינוכי, בהתאם להנחיות הדרג המקצועי (כאמור, מדובר בקהילה ספרדית קטנה, שמתן ההקצאה לה ולא לאחרים קצת בולט על רקע גודלה. ש.ר.).

זאת ועוד, כמה קהילות כבר קיבלו הקצאה להקמת בתי כנסת ב’גני איילון’ ובעירייה מטפלים בימים אלה בתהליכי בקשה נוספים להקצאות. באשר לשימוש במים, חשמל וארנונה – אלו נמצאים באחריות בעלי ההקצאה.

למותר לציין, כי עיריית לוד, כמי שמציבה את השירות בראש, מאפשרת לכל החפץ בכך להגיש הקצאות וכל בקשה נידונה בכובד ראש מחד ובמהירות האפשרית מאידך, על ידי הגורמים המקצועיים. משאלתך אנחנו מבינים כי ייתכן שלמרבה הצער קיימות מחלוקות פנימיות בתוך הקהילות. אנו תקווה כי הן ייפתרו בהקדם, כראוי לבני תורה.

ראש העיר לוד עו”ד יאיר רביבו, הקים אגף מיוחד שמתעסק בנושא אכלוס שכונת גני איילון שכל מהותו ועבודתו נועדו לסייע לשכונת ‘גני איילון’ בכל תחום ולכל אחד. ואכן, התושבים, נציגי הקהילות והרבנים מוקירים תודה ומעריכים את פועלה של עיריית לוד והעומד בראשה עבורן – ואת המענה לכל פנייה”.

עזבו אתכם מאפליה כזו או אחרת, שלא בטוח שלא בוצעה  בתום לב ומבלי להתכוון. מה שעצוב בתגובת העיריה קשור למשפט הבא: “משאלתך אנחנו מבינים כי ייתכן שלמרבה הצער קיימות מחלוקות פנימיות בתוך הקהילות. אנו תקווה כי הן ייפתרו בהקדם, כראוי לבני תורה”.

שעיריה בעיר חילונית צריכה לרמוז לאברכים בני תורה, שראוי שיפתרו את בעיותיהם “כראוי לבני תורה”? זה כבר כואב. ומה לעשות, הם צודקים.

ומה באשר לאפשרות של שלום בין הפלגים? נראה, ששלום עם סעודיה יקרה הרבה קודם.