שינה את העולם: מה יש בו, בספר הקטן הזה, שמעורר עניין רב כל-כך?

כל מי שנכנס לחנות ספרים רואה את הררי הספרים החדשים שמופיעים מדי יום ביומו. כל סופר שטורח ועמל על כתיבת ספר מצפה שיהיו לו קוראים רבים. ויש שמאמינים כי ספרם אף עשוי לשנות את חייהם של בני-אדם.

שתדע: אם תפספס את ההזדמנות המטורפת הזו אתה יוצא פראייר 

צ’ט או טלפון: למה חברי ‘מכבי’ לא צריכים לרוץ למיון על כל דבר? 

אך מעטים מאוד הם הספרים שאכן מצליחים לפרוץ לקהלים רחבים ואף לשנות את חייהם.

לפני מאתיים עשרים וארבע שנים נדפס בעיר סלאוויטה שבאוקראינה ספר קטן – ‘תניא’ שמו. כתב אותו רבי שניאור-זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב”ד.

בספר הזה הציב בדרך שיטתית ומעמיקה את יסודותיה של תורת החסידות, ואת נקודת המבט שלה על נפש האדם, המאבקים הפנימיים שבתוכה, תכלית חייו של האדם בעולם, מהות התורה והמצוות, יחסי האדם והבורא ועוד.

תגובת התפעלות

המהדורה הראשונה של ספר התניא נדפסה בחמישה-עשר אלף עותקים. בשנה שלאחר מכן נדפסו עוד חמשת-אלפים עותקים, ושנה אחר-כך הודפסו עוד עשרים אלף עותקים. מספרים כאלה הופכים ספר לרב-מכר מצליח גם במושגי ימינו, ועל-אחת-כמה-וכמה בימים ההם. הדבר יכול לתת לנו מושג על ההתלהבות שבה נתקבל הספר בקרב שכבות העם.

מאז ועד היום נדפס הספר במיליוני עותקים, ביותר משבעת-אלפים מהדורות. הוא תורגם לחמש-עשרה שפות – אנגלית, צרפתית, רוסית, ספרדית, ערבית, איטלקית, גרמנית, פורטוגלית, יידיש, הונגרית וגיאורגית. הספר הופיע אפילו בכתב ברייל.

גם רשימת ספרי הביאור שנכתבו על התניא גדולה ונכבדה. יש ביאורים המסבירים את הפשט, וכאלה הצוללים פנימה וחושפים את העומקים הטמונים בספר. יש ספרי ביאור לקהל למדני, וספרים למתחילים. כל אלה מעידים על הביקוש העצום שקיים בציבור ללימוד הספר ועל הרצון להבינו.

מסופר שכאשר הספר הובא בפעם הראשונה אל הצדיק רבי לוי-יצחק מברדיצ’ב, נטלו בחרדת קודש ועיין בו, ולאחר מכן קרא בהתפעלות: “איך הצליח המחבר להכניס אלוקים גדול כל-כך בספר קטן כל-כך!”.

זמן להחליט

אבל כתיבת הספר לא הייתה מעשה פשוט בעבור מחברו. שנתיים אחרי הדפסתו נאסר הרבי בידי השלטון הרוסי, וישב בכלא האימתני בפטרבורג חמישים ושלושה ימים, עד ששוחרר בי”ט בכסלו. לאחר שחרורו אמר כי ימי מאסרו היו כנגד ג”ן (53) פרקי התניא (החלק הראשון, ‘לקוטי אמרים’).

רבי שניאור-זלמן מלאדי ידע שהדפסת הספר, החושפת את אור פנימיות התורה לפני המוני העם, תעורר קטרוג בשמיים, אבל החליט למסור את נפשו כדי לגלות את אור החסידות.

ואכן, מסירות נפשו פעלה שהקטרוגים התבטלו, וי”ט בכסלו נהפך לחג הגאולה, המסמל את פריצת אור החסידות לכל חלקי עם ישראל.

יום גדול זה – נוסף על היותו יום זכאי, שעליו הבטיח רבי שניאור-זלמן כי מי שישמח בשמחתו יזכה לצאת מן המיצר אל המרחב – הוא הזמן להחליט ללמוד את תורת החסידות ולהאיר בה את נפשנו. נאחל כמנהג חסידים:

“לשנה טובה, בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותיחתמו”.