האם הפיוט ‘י-ה רבון’ נכתב בעזה? • כמה עובדות שלא ידעתם

   בעזה התקיימה קהילה יהודית עד שנת תרפ”ט – 1929.

   אחד החזנים שכיהנו בעזה היה יליד צפת ורבה של העיר, רבי ישראל נג’ארה שפיוטו ‘י-ה רבון עולם ועלמיא’ מושר בכל תפוצות ישראל.

  את הקהילה היהודית בעזה ביקר הרב חיים יוסף אזולאי – החיד”א בדרכו למצרים. בספרו הוא מספר שבשבת פרשת זכור היה בעזה.

  בעזה פעל החזן וחוקר המוסיקה היהודית פרופ’ אברהם צבי אידלסון, שבמסגרת שירותו בצבא העותומני הקים תזמורת בעזה.

  מי שפעל לחידוש הקהילה היהודית היה החזן ד”ר אברהם אמירא, ממייסדי בית הכנסת הגדול בתל אביב. ד”ר אמירא היה יושב ראש ארגון החזנים בארץ ישראל, ויחד עם זאת יושב ראש הסתדרות רופאי השניים בארץ. הוא הקים מרפאת שיניים בעזה ועזר לקהילה היהודית במקום, שידעה עליות ומורדות.

  בעת מאורעות תרפ”ט פינו האנגלים את הקהילה היהודית.

  בשנת 1956 בעת מבצע קדש נכבשה עזה על ידי צה”ל.

החזן חיים אדלר – יה רבון, בלחנה של חסידות ראדומסק:

  נשיא המדינה דאז יצחק בן צבי כתב לבנו עמרם כי יום כיבוש עזה מחדש צריך להיות חג לאומי. הדברים מופיעים בספר יצחק בן צבי שיצא בהוצאת גנזך המדינה.

  ישראל נאלצה לסגת, וצה”ל חזר לעזה בעת מלחמת ששת הימים.

   בחבל עזה הוקמו ישובים פורחים שנעקרו על ידי ממשלת שרון והייתה זאת הפעם הראשונה שבתי כנסת ובתי קברות נהרסו בידי יהודים.

  הערבים ניסו לטשטש את עקבות הישוב היהודי בעזה שהתקיים עד שנת 1929.

דוד מנגן בנבל בפסיפס בית הכנסת העתיק בעזה | ויקיפדיה