פרקליטי נתניהו לביהמ”ש: לבטל את האישום, הוא סומן מראש

פרקליטי ראש הממשלה הגישו היום (ראשון) לבית המשפט כ-200 עמודים שמוכיחים, לטענתם, כי ראש הממשלה בנימין נתניהו סומן מראש, וכי בתיקים נגדו נעשה שימוש באמצעים פסולים ופליליים, זיהום חקירות ואכיפה בררנית.

המסמך חושף כי בחקירות ראש הממשלה בוצעו מעשים פליליים בקנה מידה חסר תקדים.

הדרך בה נוהלו החקירות מעידה על כך ש”כבר בשלב מוקדם הבינו החוקרים כי ראש הממשלה לא ביצע כל עבירה, ולכן הם לא חקרו עבירה, אלא המציאו עבירה ואז ביצעו מעשים פליליים כדי להוכיח אותה.

“מעשים פליליים אלה אינם מקובלים באף חקירה, על אחת כמה וכמה בחקירה של ראש ממשלה, ולכן יש להורות על ביטול כתב האישום”.

הפרקליטים, עורכי הדין בועז בן צור ועמית חדד, אמרו: “היום הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול כתב האישום. הבקשה מפרטת שורה ארוכה של כשלים ופגמים חמורים במהלך הליך החקירה בעניינו של ראש הממשלה.

“מדובר במהלכי חקירה פסולים בתכלית, בהדלפות אינסופיות – מאות במספר של חומרי חקירה, בניגוד לדין, ועריכת משפט פומבי בתקשורת לפני תחילת המשפט.

“הגשנו מסמך מפורט שכולל עשרות דוגמאות לפעולות חקירה פסולות, איום על עדים, שימוש בחייהם האישיים כדי לחקור אותם, השתקת עדים, אכיפה בררנית, התעלמות מראיות מזכות, ופעולות חריגות נוספות. מדובר באירוע חסר תקדים. במקום לחקור עבירה – חקרו אדם והמציאו עבירה”.

הם הוסיפו: “מעשים חמורים אלה אינם מקובלים באף מקרה, על אחת כמה וכמה כלפי ראש ממשלה. במדינה מתוקנת על רשויות האכיפה להקפיד על עקרונות של צדק והגינות גם במהלך חקירה. לטעמנו, ההצטברות הכוללת של הפגמים החמורים צריכה להוליך למסקנה של ביטול כתב האישום”.

בין הטענות שנשלחו לבית המשפט:

1 – חוקרי המשטרה שיקרו לבית המשפט כשביקשו לערוך חיפוש בביתה של אישה צעירה שנשאלה שאלות חודרניות ביחס לטיב הקירבה ומהות מערכת היחסים בינה לבין ניר חפץ. המקורבת לא נחקרה באזהרה וצו החיפוש נועד לחשוף פרטים שאינם קשורים לחקירה כדי לאיים על חפץ שיחתום על הסכם עד מדינה.

2 – על העדים בתיק הופעלו לחצים פליליים חסרי תקדים כדי לשקר, לרבות איומים בפגיעה בקשר עם משפחתם ועם ילדיהם, שלילת זכויות, הטרדות, צעקות, מניעת טיפול רפואי, סירוב לכתוב את גרסאותיהם ומעשים פסולים רבים נוספים.

2.1 – ניר חפץ הורעב על ידי חוקריו במטרה לשבש את מצבו הנפשי. מדובב שהוכנס לתא המעצר של חפץ תיאר: ״זיהיתי אצלו שהוא, ככל שחולף זמן המעצר, הוא נעשה תשוש יותר, הוא מדבר פחות צלול, שהוא ממלמל באמבטיה והולך ישר למיטה, והוא דואג לאוכל בצורה אובססיבית, לוקח משהו מתוק ושם בתוך הנעליים״.

חפץ אויים על ידי החוקרים שהם יהרסו את משפחתו ויחשפו דברים חודרניים לגביו. כשנשאל לתת את הקוד לטלפון שלו, אמר חפץ ״יש לי חומרים שהם צנעת הפרט, זה מה שמטריד אותי, נניח שיש שם צילום עירום של מישהו….״. החוקר אמר לו שהם ״יסתכלו על הכל״.

המשטרה הפגישה ״במקרה״ בין חפץ לבין אישה צעירה שנשאלה בחקירתה שאלות חודרניות ביחס לטיב הקרבה ומהות הקשר ביניהם. נושא זה נמצא עדיין תחת צו איסור פרסום שיש להסירו כדי לחשוף את כל האמת לציבור.

לאחר המפגש בין חפץ לבין אותה צעירה נאמר לחפץ בחקירה: ״אם לא הבנת עד עכשיו, תבין שאנחנו יודעים הכל. שיטות הפעולות שלנו מאוד מאוד דומות לשב״כ… תחשוב על האישה והילדים שלך וההשלכות שישפיעו עליהם״. חפץ פורץ בבכי במהלך חקירתו לאחר עוד תרגיל חקירה פסול שנעשה לו ובו אשתו הייתה מעורבת.

אירועים אלו התרחשו ימים ספורים לפני שחפץ חותם על הסכם עד מדינה. חפץ אומר בחקירתו לפני שחתם על ההסכם: ״אני חושב שפיזית ונפשית אני לא כשיר לקבל החלטה״.

חפץ הוחזק במכוון בתא מעצר מלא פשפשים. גופו היה מלא שלפחויות אדומות בגפיים ובבית החזה. הוא הועבר מתא מלא פשפשים אחד לאחר. חפץ מתחנן לקבלת טיפול רפואי: ״אני פשוט יוצא מדעתי מהגירודים האלה. אני לא מסוגל לעמוד בזה יותר, זה מגרד לי בצורה מטורפת, חוץ מזה לא מעניין אותי כלום – זה פשוט מטריף אותי״. הטיפול הרפואי נמנע במכוון מחפץ, וגם נמנע ממנו מלקבל תרופות ללחץ דם להן הוא זקוק.

2.2 – הראל לוקר ששימש מנכ״ל משרד רה״מ העיד: ״והרגשתי שאתם לוחצים עלי לשקר ואני אמרתי את כל האמת ורק האמת. אני לא אשקר אני לא אגיד שהוא יבקש ממני לטפל בזה ראש הממשלה לא דיבר על זה איתי״.

2.3 – החוקרים איימו על העדים לשנות גירסאות, כך למשל אמר החוקר של ערן טיפנבורן: ״אם אני באמת אראה שאתה ממשיך עם הגרסה הזאת יש לנו גם את כל הסמכות להחשיד אותך בשיבוש. עכשיו אני אעשה את זה בלי למצמץ״.

2.4 – עד המדינה ארי הרו אמר לחוקריו בעקבות מסכת של הפעלת לחצים: ״תגידו לי מה אתם רוצים שאני אגיד – ואגיד״. חוקרו השיב לו: ״תגיד לי מקרים של משהו פסול, משהו אסור, משהו לא חוקי״.

2.5 – החוקרים איימו על עד נוסף, איתן צפריר, דאז רמ״ט משרד התקשורת: ״אל תהרוס את החיים שלך כן? אל תהרוס את החיים שלך תגיד את מה שזה על נתניהו… תגיד תגיד”.

3 – כל כיוון חקירה שלא התיישב עם תפירת התיקים – זכה להתעלמות מוחלטת.

לדוגמה, כשמומו פילבר הדגיש בחקירתו כי החתים את ראש הממשלה נתניהו על אישור לבזק בדיוק כפי שעשה גם עבור הוט, סלקום ופרטנר, החוקרים אמרו לו שזה ״לא מעניין אותם״:

פילבר: ״כל שלושה חודשים אני מביא לשר לחתום… אני זוכר דבר כזה עם הוט, עם סלקום, פרטנר״.

החוקר: ״זה לא מעניין אותי. לא מעניין אותי״.

כך גם לגבי רמ״ט משרד התקשורת דאז איתן צפריר, כשביקש למסור את התשובות הנכונות והראויות בעיניו והתעקש כי מהלך הדברים יתועד כפי תשובותיו, החוקרת מבהירה לו כי היא לא תרשום את תשובותיו, שכן אלה אינן התשובות שהיא מבקשת לקבל: ״אנחנו נעצור כאן בנקודה הזאת. אנחנו נמשיך לשאלה הבאה כי אני לא מעוניינת לשמוע את התשובות שלך״.

צפריר השיב לה: ״התשובות שלי לא תואמות את התשובות שאת רוצה לקבל, ואני אומר את האמת שלי. התשובות לא מסתדרות לך עם הסיפור שאת מנסה לבנות כאן״.

4 – חקירות רה״מ זוהמו באופן חסר תקדים באמצעות מאות הדלפות שבוצעו מהמשטרה והפרקליטות. מבול הדלפות זה, חסר תקדים בהיקפו, זיהם את החקירה ואת ההליך מן המסד עד הטפחות. הדלפות אלו לא נחקרו ולא טופלו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, שסירב לעשות זאת.

5 – המשפט הציבורי שהתנהל בתקשורת נגד ראש הממשלה נתניהו נועד במוצהר להפעיל לחץ על החוקרים, התביעה והיועמ״ש, ורבים הסימנים שלחצים אלה ולחצים אחרים עשו את פעולתם.

6 – החקירות התנהלו על ידי ראש היחידה החוקרת ומפכ״ל משטרה שהיו מוטים נגד ראש הממשלה מהרגע הראשון. ראש היחידה החוקרת טען שראש הממשלה שלח קצינה להתלונן נגדו בגין הטרדה (טענה שאין ולא היה לה בסיס כלשהו, וזאת אף כעולה מפסיקת בית המשפט העליון בעניין), ומפכ”ל המשטרה נטע בלב החוקרים את הסברה, כאילו ראש הממשלה שלח חוקרים פרטיים להתחקות אחריהם (וגם זו הוכחה כבדייה חסרת שחר).

7 – תמלילי חקירות סולפו על ידי החוקרים. בתיקים נמצאו עשרות דוגמאות לפערי רישום דרמטיים בין תמלילי החקירות לבין סיכום החקירות (הודעות) שנעשו על ידי החוקרים, במטרה להגיע לתוצאה הרצויה מבחינתם.

8 – החקירות התנהלו כ״מסע צייד״ שבמסגרתו סומנה המטרה מראש, כפי שהעיד על כך עד המדינה מומו פילבר: ״כולם נמצאים עכשיו באיזה מין תחרות מירוץ למיליון מי יביא את הראש של נתניהו”.

9 – לא ניתן להסביר אלא באכיפה בררנית שזועקת לשמיים את היעדר חקירה כלשהיא של שרים וחברי כנסת שקידמו את החוק להגבלת הפצתו של העיתון ״ישראל היום״ וקיבלו בתמורה סיקור אוהד בהיקפים יוצאי דופן מהעיתון המתחרה ״ידיעות אחרונות״. מצורפות רק כמה דוגמאות לכך, איש מאלה לא נחקר כלל.