איבדה הדירה והמזונות בגלל הסכם גירושין מוזר • מה עשה ‘העליון’?

סכסוך גירושין סבוך הסתיים בהסכם גירושין שבו נקבע כי דירת מגוריהם של בני הזוג – שנרכשה על ידי הבעל עוד בטרם הנישואין –  תחולק ביניהם בצורה מקורית: האישה תוותר על דמי המזונות לילדיה ודמי המדור, וכן על חלקה ברכוש המשותף, ובנוסף תישא בתשלומי חוב המשכנתא שנותרה לסילוק על סך 2 מיליון שקלים – ובתמורה יעביר הבעל את מחצית מזכויותיו בדירה לילדי בני הזוג, ואת מחציתם השנייה אליה.

סובלים בתקופה האחרונה מדיכאון? יש לכם זכאויות ב’ביטוח הלאומי’

חברת נתיב נדל”ן חוגגת 30 • ואיך אתם תרוויחו הטבות שלא יחזרו?

האישה חתמה על הסכם הגירושין מתוך ידיעה כי ערכה של הדירה, הממוקמת בצפון תל אביב, עולה בהרבה על 2 מיליון השקלים שנותרו לה לשלם.

מה שהאישה לא ידעה, לטענתה, היא העובדה שהדירה כלל איננה שייכת לבעלה לשעבר, אלא לחברה מסחרית שבבעלותו.

בנוסף, האישה לא ידעה לטענתה שהדירה משועבדת במלואה לטובת הבנק, לשם החזר הלוואה אותה נטלה אותה חברה, וכי מצבה הכלכלי של חברה זו רעוע.

וכך, חודשים ספורים לאחר גירושיהם, פשטה החברה שבבעלות הבעל את הרגל, והבנק עמד על זכותו למכור את הדירה ולהחזיר לעצמו את מלוא ההלוואה אותה נתן – ובתוך כך לפנות את האישה ואת הילדים מהדירה.

כתוצאה מכך הבינה האישה כי היא וילדיה עלולים להיוותר חסרי כל.

מצד אחד היא מחויבת על פי הסכם הגירושין להחזיר תשלומי משכנתא בסך שני מיליון שקלים, אך מצד שני הדירה כולה עומדת להימכר לצד שלישי, ומלוא התמורה עתידה לזרום לכיסי הבנק וליתר נושי החברה, תוך שהיא נותרת ללא דירה וללא דמי מזונות לילדיה.

האישה פנתה לעו”ד אשר הגיש תביעה נגד הבנק למשכנתאות בבית המשפט המחוזי – אך בית המשפט פסק נגדה.

בצר לה פנתה האישה לעו”ד עינבר לב, אשר הגישה בשמה ערעור לבית המשפט העליון, ובו דרשה למנוע את פינוי הדירה ומכירתה, וביקשה לקבוע כי לאשה זכויות בדירה מכוח חוק יחסי ממון – היות והדירה שימשה לאורך שנים ארוכות כדירת מגוריהם של בני הזוג.

בד בבד עם הגשת הערעור, הגישה עו”ד עינבר לב בשם האישה בקשה לעיכוב ביצוע של מכירת הדירה ועיכוב הליכי פינויה מהדירה.

לטענת עו”ד עינבר לב, כלל מניות החברה שבבעלותה הדירה, שייכות לגבר – ועל כן מדובר למעשה ברכושו הפרטי – ולא ברכוש צד ג’. לדברי עו”ד לב, לאישה לא הייתה כל מעורבות בהתנהלותו הכלכלית של בעלה לשעבר, ועל כן חדלות הפירעון של החברה שלו נוגעת אך ורק לחלקו ברכוש המשותף, ולא לחלקה של אשתו.

מנגד, הנאמן שמונה לכינוס נכסי החברה התנגד נחרצות לערעורה של האישה, וכך גם הבנק שהעניק לחברה את ההלוואה בסך 2.5 מיליון שקלים.

על פי עמדתם, הדירה שייכת במלואה לבנק מתוקף הסכם ההלוואה לחברה. כמו כן נטען, שבעלות הבנק על הדירה רשומה ברשות המקרקעין, בעוד שזכויותיה של האישה בדירה רק נטענות על ידה, ואין לה על כך שום תוקף או סימוכין.

על פי גרסת הבנק והנאמן, האישה לא יכולה להתכחש לכך שידעה כי הדירה שייכת לחברה של בעלה לשעבר – הן משום שהסכם הגירושין עליו חתמה מדבר על כך במפורש, והן בגלל שחתמה על מסמך נוסף המכיר בכך שהיא ובעלה הם בני רשות בדירה, ואינם בעליה, וכי הם יסכימו לפנותה תוך 30 יום לבקשת הבנק, במקרה שבו החברה לא תעמוד בהחזר ההלוואה.

על אף טענות הבנק והנאמן, בימים אלה הוציא ביהמ”ש העליון החלטה לפיה פינוי האישה מהדירה יעוכב עד להחלטה סופית בעניינה, וזאת מפני שהעלתה טיעונים כבדי משקל לחזקתה על הדירה.

על פי החלטת ביהמ”ש העליון, בשל מאזן הנוחות, יש להעדיף את השארתם של האישה וילדיה בדירת המריבה על פני פינויים – מפני שהנזק שייגרם לצדדים מפינוי הדירה ומכירתה בשלב זה גדולים לאין ערוך מהנזק בהשארת המצב על כנו עד לבירור ערעורה של האישה.

הבירור בערעורה של האישה קבוע לחודש אוקטובר 2021