הבחור הקדוש יצחק אייזיק יהודה יחיאל הי”ד רוזנבוים, בן האדמו”ר בעל ה’דבר חיים’ מנדבורנה, היה על סיפון אוניית המעפילים ‘כנסת ישראל’ שהפליגה בשנת תש”ז לחופי ארץ הקודש, כשעליה 4000 איש, כמחציתם ילדים, זקנים ונשים הרות.
סובלים בתקופה האחרונה מדיכאון? יש לכם זכאויות ב’ביטוח הלאומי’
המעקב הבריטי אחרי האונייה החל ממערב לאי קסטלוריזו מזרחית לרודוס. ב-24 בנובמבר בשעה 10:00 חג מטוס בריטי מעל האונייה. לשאלתו על נתיב ההפלגה, ענו כי הם שטים מאלג’יר לאלכסנדריה שבמצרים.
החל מהשעה 19:00 החלה המשחתת “היידון” ללוות את האונייה. הבריטים הציעו להפליג לפמגוסטה, וכן עזרה רפואית במידת הצורך. באונייה התנגדו להצעה.
ממפקדת ההגנה בארץ ישראל נשלחו ההוראות להניף דגל זר, להחליף את שם האונייה, ולהסוות את המעפילים מתחת לסיפון. על כן, האונייה הפליגה עם דגל פנמי.
המעפילים הורדו אל בטן הספינה וחלק מהם לחדר המכונות. נערכה תוכנית התנגדות להשתלטות הבריטית הצפויה, והמעפילים קיבלו תפקידים. בהוראות שניתנו למעפילים נאמר, כי יש להתנגד באופן סביל לגירוש, לא להשמיד את מכשיר הקשר, עד שהצבא הבריטי ישתלט על האונייה. אין להשתמש בנשק חם אלא להשליכו, להסכים להורדה בנמל חיפה. יוסי הראל היה אחראי לביצוע התוכנית.
ב-25 בנובמבר עברה הספינה את טריפולי שבלבנון, והבריטים המשיכו ללוותה. בהיותה במרחק 25 מיל מערבית לחיפה, הקיפו את האונייה שלוש משחתות בריטיות. התנהל דו-שיח בין המפקד הבריטי למעפילים, שהתנגדו לכל הצעה.
חברת נתיב נדל”ן חוגגת 30 • ואיך אתם תרוויחו הטבות שלא יחזרו?
האונייה הגיעה סמוך לנמל חיפה, ואז הקיפו אותה שלוש משחתות בריטיות. הוסכם לאפשר לבריטים לעלות על הספינה. הבריטים עלו ותפסו עמדות אסטרטגיות. המעפילים, שהיו מאורגנים עם אמצעי הגנה כמו מקלות וקופסאות שימורים, הסתירו אותם בינתיים.
ב-26 בנובמבר 1946 הוגשה בקשה לבית המשפט לעכב את גירוש המעפילים והוצא צו על תנאי המעכב את הגירוש עד לדיון. בינתיים ניסו הבריטים להעביר בכוח את המעפילים לשלוש אוניות גירוש בנמל חיפה.
במקום פרץ מאבק שבמהלכו נהרגו שני מעפילים – אחד מהם ניצול השואה הנער יצחק אייזיק יהודה יחיאל רוזנבוים הי”ד, והשני – אלמוני.
