בג”ץ קבע הערב (חמישי) כי על הממשלה הכנסת, כמו גם ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ, לנמק בתוך 21 יום – מדוע אין לבטל את התיקון לחוק יסוד: הממשלה המאפשר את תפקיד ראש הממשלה החליפי?
חברת נתיב נדל”ן חוגגת 30 • ואיך אתם מרוויחים הטבות שלא יחזרו?
ההחלטה ניתנה בעתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון, מרצ ומספר עמותות נוספות.
ההחלטה התקבלה לאחר שלפני כשבועיים בג”ץ דן בשאלה אם כלל ניתן לדון בעתירה זו בנוגע לחוק יסוד.
שופטי ההרכב, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ניל הנדל קבעו, כי את הדיונים הבאים בנושא יקיים הרכב מורחב שיכלול תשעה שופטים.
בעקבות כך הליכוד מאיים בבחירות.
התנועה לאיכות השלטון, העותרת המרכזית, בירכה על הוצאת הצווים על תנאי ועל הרחבת ההרכב בבג״ץ ראש הממשלה החליפי. “אסור ששינוי שיטת המשטר במדינת ישראל יעשה באופן שישרת נאשם עם שלושה כתבי אישום, המנסה להמלט מאימת הדין. על בית המשפט העליון חובה להגן המבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל ולא להתיר פגיעה אנושה בבסיס השיטה הנוהגת במדינת ישראל”.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר בתגובה להחלטה: “בג”ץ שאל את המדינה מדוע צריך את תפקיד ראש הממשלה החליפי. אחסוך לכם את הדילמה ו-21 יום: לא צריך”.
יו״ר הכנסת, ח״כ יריב לוין, המגיב להחלטת בג”ץ: “בג״ץ בהחלטתו השערורייתית מכין את הקרקע לחציית הקו האדום של התערבות בחוקי יסוד. התערבות כזו נעשית בלא כל סמכות, באופן שמנוגד לעקרונות הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה, ועל כן היא בטלה מיסודה.
“כל צעד כזה של בג״ץ מרחיב את התמיכה הציבורית בשינוי שיטת בחירת השופטים, ובהרחקתם מהמערכת של שופטים אשר מנצלים את תפקידם כדי לרמוס את הדמוקרטיה.
“לא אפסיק להיאבק עד שהשינויים ההכרחיים במערכת המשפט יבוצעו במלואם. זה מאבק קשה וארוך שנים, אבל הדמוקרטיה ורצון העם הם שינצחו בו”.
עו”ד יצחק בם, מתמחה בדין חוקתי, על הצו על תנאי שהוציא בג”ץ: “הצו על תנאי הינו אות מבשר של תפיסה בלתי חוקית של כוח שלטוני על ידי בג”צ.
“ראשיתה של ביקורת שיפוטית על חוקים, נבעה מתפיסה לפיה הכנסת פועלת כרשות מכוננת כאשר היא מחוקקת את חוקי היסוד ולכן בכובעה כרשות מחוקקת היא כפופה לחוקי יסוד של הרשות המכוננת. עתה בג”צ מנסה לקבוע כלל חדש, לפיו גם הרשות המכוננת כפופה לרשות העליונה מכולם – בית המשפט העליון.
“זוהי נקודת שיא בהפיכה שלטונית שמבצע בג”צ נגד הדמוקרטיה הישראלית”.
להבדיל מהעתירות הקודמות, שנדונו בבג”ץ לפני כחצי שנה, כעת מדובר בעתירות נגד החוק שמעגן את השינוי ומאפשר ממשלת חילופים – במסגרתו מושבעים שני ראשי ממשלה, האמורים להתחלף בתפקידיהם באמצע הקדנציה.
העתירות הקודמות היו נגד ההסכם הקואליציוני שטרם עוגן אז בחוק, וכן נגד העובדה שנאשם יכול לכהן כראש ממשלה – והן נדחו בהרכב מורחב.