הידוענית שגדלה בשיכון ויזניץ’ ונטשה – חושפת סיפור חיים מטלטל

חרדים 10
|
כ"ה חשון התשפ"א / 12.11.2020 18:28
ידוענית צעירה, שנולדה בשיכון ויז’ניץ למשפחה ליטאית, חושפת הערב בפרק של ‘חשיפה’ בחדשות 12, את סיפור חייה המטלטל ומספרת  על הלילות הקשים שבהם נאלצה ללון ברחוב: “בלילות קרים הייתי ישנה בעגלות, בדברים האלה הייתי ישנה, יש שמיכה גם”

זהו סיפור העצוב והמטלטל של ידוענית ישראלית, צעירה בת 20 שנולדה בשיכון ויזניץ’ בבני ברק למשפחה ליטאית, שנאלצה להתגורר במשך תקופה ארוכה ברחוב ואף התדרדרה לתהומות הכי נמוכים שיש.

חברת נתיב נדל”ן חוגגת 30 • ואיך אתם מרוויחים הטבות שלא יחזרו?

הערב (חמישי), בפרק של ‘חשיפה’ בחדשות 12, היא חושפת את סיפור חייה בפני חיים אתגר ומספרת  על הלילות הקשים שבהם נאלצה ללון ברחוב.

“אצל החרדים בעיקר יש חדר שלם של עגלות, כי לכולם יש ילדים, אז בלילות מצטנפים בתוך אחת העגלות”, היא סיפרה. היא אף לקחה את אתגר אל בניין טיפוסי בבני ברק והדגימה לו היכן נאלצה לישון בתור נערה  צעירה, בתוך עגלות תינוקות קטנות ורעועות. “פה הייתי ישנה, בלילות קרים הייתי ישנה בעגלות כאלה. בדברים האלה הייתי ישנה, יש שמיכה גם”.

איך אפשר להעביר פה לילה, איך אפשר לישון פה בכלל? שאל אתגר – והיא השיבה: “זה היה ממש מעולה בשבילי, זה היה ממש מציאה. עגלה היא נוחה, יש לה ריפוד, אפילו יותר בטוח מלישון בגינה, הרבה יותר בטוח. מקום סגור יחסית, ליד בניין, שאם משהו יקרה לי – אני יכולה לצרוח לעזרה”.

אנשים לא רואים כשהם מגיעים לקחת את העגלה בבוקר? שאל אתגר.

“אנשים רואים, הייתה לי סיטואציה שבן אדם העיר אותי באמצע הלילה: ‘סליחה, את בעגלה שלי’, אני עוברת לעגלה ליד, הוא לוקח את העגלה והולך”.

היא הייתה הילדה התשיעית מבין 12 אחים ואחיות. “המצב שלנו כמשפחה היה על הפנים”, סיפרה בכתבה שפורסמה עליה לפני חצי שנה באתר ‘מאקו’. “14 נפשות בדירה קטנה בבני ברק. לא היה הרבה אוכל, הכל היה מסובך בחיים ובינינו”.

אמה הייתה פסיכולוגית, מפרנסת יחידה שחלתה בסרטן כשהיא הייתה בת 11. “היא הייתה אישה מאוד קשה ולפעמים הייתי חוטפת ממנה מכות. היו גם רגעים של חיבוקים, אבל אלה לא רוב הזיכרונות שלי ממנה”.

ואבא?

“לא ראיתי אותו שנים, אבל הוא זכור לי כדמות חמודה ואומללה. תמיד הרגשתי צורך להגן עליו בפני אמא. הוא איש טוב”.

כשמצבה של האם ע”ה הוביל לאשפוזים תכופים, היא ואחת מאחיותיה נשלחו למשפחת אומנה. “הייתי שם שלוש שנים, תקופה נוראה”, סיפרה. “זאת סביבה שפגשתי בה אדם אלים, ובגלל שהוא היה דתי וחל עליו איסור לגעת בי, הוא היה מאוד יצירתי עם המכות שהוא נתן לי. הוא הרביץ בעיקר עם מקלות, עם חפצים”.

בהמשך, כאמור היא הידרדרה לרחובות, שם חיה “בערך עשרה חודשים, כמו חתול”.

אחר כך התדרדרה למקומות נמוכים אף יותר.