נחשף כד חרס קטן ובו מטבעות זהב טהור בני יותר מ-1,000 שנה • צפו

שלמה בן חיים
|
כ"ב חשון התשפ"א / 09.11.2020 10:50
הכד נמצא בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני בניית מעלית להנגשת הכותל המערבי • ארכיאולוג רשות העתיקות: “נראה שמצאנו קופת חסכון קדומה”

פכית (כד חרס קטן) ובה ארבעה מטבעות זהב טהור בני יותר מ-1,000 שנה – התקופה האסלאמית הקדומה, נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות, שמתבצעות כחלק מתכנית החברה לפיתוח הרובע היהודי להקים מעלית שתנגיש את רחבת הכותל לבאי הרובע.

לא כדאי לכם להחמיץ: אלה הטעמים החדשים של ‘מילקי’

הפכית נמצאה על ידי פקחית רשות העתיקות, יבגניה קפיל, בעבודות ראשוניות שנערכו במקום במהלך החגים.

כעבור חודש, כאשר עבר מנהל החפירה, הארכיאולוג דוד גלמן, על הממצאים, הוא רוקן את הפכית מתוכנה ושטף אותה.

“למרבה ההפתעה”, מספר גלמן, “יחד עם החול, נשטפו אל תוך ידי ארבעה מטבעות זהב נוצצים. זו הפעם הראשונה שאני כארכיאולוג מגלה זהב, וההתרגשות עצומה. נראה שהפכית שמשה כקופת חיסכון קדומה.”

ד”ר רוברט קול, מומחה למטבעות ברשות העתיקות: “המטבעות השתמרו במצב מעולה, וניתן היה לקרוא אותם מיד עם הוצאתם מהפכית, אפילו בלי לנקות אותם. המטבעות מתוארכים לתקופה די קצרה, בין סוף שנות ה-40 ל-70 של המאה ה-10 לסה”נ. זוהי תקופה של שינוים פוליטיים גדולים, כאשר השליטה על ארץ ישראל עוברת מהחליפות העבאסית הסונית, היושבת בבגדד שבעיראק, ליריביה השיעים – השושלת הפאטימית מצפון אפריקה, שכבשה בימים ההם את מצרים, סוריה וארץ ישראל.

צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

“האירועים היסטוריים הללו משתקפים בצורה כמעט מושלמת בחלוקת המטבעות שהתגלו בפכית: שני דינרי זהב נטבעו ברמלה, תחת שלטונו של החליף מטיע (946 -974 לסה”נ) והמושל מטעמו באזור, אבו אל-קאסם אבן אל-איח’שיד אונוח’ר (946 – 961 לסה”נ). השניים האחרים, נטבעו בקהיר, בידי השליטים הפאטימים על-מעז (953 – 975 לסה”נ), ויורשו – אל-עזיז (975 – 996 לסה”נ)”.

חברת נתיב נדל”ן חוגגת 30 • ואיך אתם מרוויחים הטבות שלא יחזרו?

סובלים בתקופה האחרונה מדיכאון? יש לכם זכאות ב’ביטוח הלאומי’

לדברי ד”ר קול, “זו הפעם הראשונה אחרי חמישים שנה שמתגלה מטמון זהב מהתקופה הפאטימית בעיר עתיקה בירושלים. בחפירות הגדולות שניהל פרופ’ בנימין מזר בעיר העתיקה אחרי מלחמת ששת הימים, התגלו חמישה מטמונים של מטבעות ותכשיטים מהתקופה, דרומית להר הבית.”

הוא מוסיף: “ארבעה דינרים היו סכום כסף לא מבוטל עבור רוב האוכלוסייה, שחיה באותם הימים בתנאי קיום בסיסיים. סכום זה, היה שווה למשכורת חודשית של פקיד זוטר, או לארבעה חודשי משכורת של עובד כפיים פשוט. לעומת האדם הממוצע דאז, קומץ קטן של פקידים וסוחרים עשירים היו בעלי הון ומשכורות עצומים. פקיד בכיר במנהל האוצר יכול היה להרוויח אז כ-7,000 דינר זהב לחודש, והיו מי שהכנסתם ממס על אחוזות כפריות, עמדה על מאות אלפי דינרי זהב בשנה”.