קורונה: האם עלינו ללמוד משהו מן המגפה הזו? למה כל זה קורה לנו?

מה עלינו ללמוד מבתי הכנסת הסגורים, מה מלמדות אותנו המסכה? ומדוע הממשלה גזרה שיש להקפיד על מרחק בין אדם אחד לרעהו? מה עלינו ללמוד מכל הסימנים הללו? • הרבנית מקליוולנד במשא מיוחד
ח' רוזנבאום, הרבנית מקליוולנד
י"ט חשון התשפ"א / 05.11.2020 23:59

האם עלינו ללמוד משהו מן המגפה הזאת?

אולי היא הגיעה במקום המבול שה’ היה מביא לעולם? כל כך הרבה חולים! כל כך הרבה נפטרים! האם זה במקום מלחמת העולם שלישית?!

לא כדאי לכם להחמיץ: אלה הטעמים החדשים של ‘מילקי’

אני מרגישה צורך להעלות בפני הציבור את מחשבותיי, לגבי הסיבות האפשריות – למרות שהן לכאורה מובנות וברורות – לכך שכל זה קורה.

מי יודע היכן ומתי הכול יסתיים? עוד כמה רמזים יצטרכו לתת לנו? עוד כמה מקרי שוד, פריצה, גניבות ורציחות יצטרכו להתרחש, כדי ללמד אותנו כי רבים מאתנו משתמשים בכסף ללא כל מחשבה, רק מכיוון שיש אמצעים לבזבז אותו?!

מדוע מושל מדינת ניו יורק ביטל את הקעמפים? האם  מן השמים רוצים לרמז לנו שיש קשר עם ההפרזה בשימוש בכסף? האם אנחנו קולטים עד כמה אנחנו מפריזים בבזבוז כספים ואז ממהרים להשליך כל מיני דברים, כולל אוכל? ואולי הסיבה לכך היא – שיש לנו הרבה כסף?

יש בעולם כל-כך הרבה קורבנות, מכל ההרס והחורבן שמתחוללים בארצות-הברית ובמדינות אחרות, בנוסף לקורונה, ולמרבה הצער בקרב רבים מבני עמנו. מדוע?

הבה נתאסף ביחד ונחזק איש את רעהו, ולכל הפחות ננסה להתחזק כאשר ניקח לליבנו מה שקורה ולמה, ונכיר ברצינות את משמעות הביטוי “מידה כנגד מידה“.

אם תקדישו לכך מחשבה, תראו שמה שהשם הכניס במחשבה כדי שאכתוב על-כך, ראוי בהחלט לתשומת-לבכם המידית. ראוי כי רבים בעם ישראל ייקחו בחשבון שכולנו חייבים לעשות משהו, כדי להמשיך ולהיות עם חזק, בעזרת ה’.

באו נתחזק לכל הפחות במצוות הקשורות למגפת הקורונה.

חברת נתיב נדל”ן חוגגת 30 • ואיך אתם מרוויחים הטבות שלא יחזרו?

סובלים בתקופה האחרונה מדיכאון? יש לכם זכאות ב’ביטוח הלאומי’

 מה הפירוש קורונה?

וירוס קור-עונה – מהיכן היא מגיעה, מילה זו? אם נחשוב לעומק, נוכל לומר שאלו הן שלוש מילים.

מבלי לשים לב, מישהו קרא לזה כך בעברית:

קור, כפשוטו קר.

עונה, כמו “עונות השנה”.

וירוס – כמו שאומרים “אועירוס” – עבירות.

בכל עונה מעונות השנה צומח לנו מזון. אך עלינו להשקיע מאמצים רבים עד שנראה את המזון מוכן על השולחן. זורעים, קוצרים, טחנים וכו’, ואז בסופו של דבר, התוצאה מכל הפעולות הללו נותנת לנו אפשרות להשתמש במוצר.

כעת הנשים לוקחות את העניינים לידיים: עלינו להאכיל את המשפחה שלנו!

וכך, אנחנו מתחילות לבשל. “אופס – סיר אחד מלוכלך, שני סירים, שלושה. אה, כן, אני צריכה סיר אחד לירקות. אויש, הירקות קפואים. נו, טוב, המיקרו יפשיר אותם. אני צריכה סיר לתבל את הירקות”.

ואחרי כל העבודה – אנחנו מודים לקב”ה באמירת הברכות המתאימות על המזון, כפי שנצטווינו לומר, לפני האכילה. רבים מאתנו זוכרים לומר ברכה לפני האוכל. אחיי ואחיותיי היקרים, בכל מה שקשור לאוכל, עלינו להשתדל ולזכור לברך על האוכל, אחרת אסור לנו לאכול ממנו.

“אויש, נשאר אוכל. קינדרלך, רוצים עוד?”

“לא,” הם אומרים לך. “היה לנו מספיק.”

נשים יקרות, השגיחו על עצמכן! המשפחה שלכן זקוקה לכן. אל תכינו יותר מדי אוכל לא בארוחות ערב או ארוחות שבת. כי מה קורה אחרי שהפחתת, עדיין נשארתן עם שאריות!

אז מה קורה אצלך בבית, כאשר נשאר אוכל? מה קורה כאשר יש לכם שמחה ונשאר אוכל ואת יושבת ורואה אוכל טוב הנזרק לפח? האם זה מה שה’ רוצה שנעשה? האם יש לקב”ה נחת מכך?

מה עלינו ללמוד מכך? שאסור לזרוק אוכל או כל דבר אחר שהוא עדיין ראוי לשימוש. מה העצה? אחת העצות שאפשר לעשות עם אוכל זה להקפיא, זה פטנט מאד חכם ושימושי. כדאי לך לא לשכוח ממנו.

הרבה מן המזון שאנחנו קונות בסופרמרקט קפוא. לכן, מדוע שלא תקפיאי אוכל שטרחת ובישלת ונשאר? השתמשי בתבונה בשכל שהבורא נתן לך. עלינו לתכנן מראש את האוכל, כך שהוא לא ייזרק, ועלייך להקפיא שאריות למחר או ליום אחר.

אם תיקחי בחשבון להקפיא, אז תוכלי לבשל לכמה ימים כמות שתספיק למספר ימים, ואז יהיו לך ארוחות מוכנות במקפיא, כאשר את חוזרת הביתה מיום קשה בעבודה. כך תחסכי זמן בבישול וניקוי המטבח שהתלכלך וכל הסירים.

זו עצה חשובה מאוד עבור נשים העמוסות בעבודה ומגדלות משפחה ברוכת ילדים. אבל גם למשפחה קטנה ואפילו לזוג זה יכול להקל את החיים. תקפיאו גם בשבת, העיקר לא לזרוק.

דרך אגב, התאריכים שמופיעים על-גבי מאכלים מסוימים הם חסרי משמעות. אל תזרקי את האוכל, חס וחלילה. לא לזרוק את האוכל כי הוא טוב. התאריכים מופיעים שם רק כדי להבטיח שהחברות ירוויחו עוד כסף. זה לא יזיק לך. אני מדברת מניסיון אישי.

סגר?  אנשים נאלצו לשמור שבת

אילו היה לי כוח, הייתי יוצאת לרחובות, רצה וצועקת: “מתנת השבת לעם ישראל היא עצומה”.

הרבה עבירות נחסכו מעם ישראל באותן בשבתות שהממשלה הכריחה אותנו לשמור. כגון נסיעות, בילויים, בזבוז כספים וכדומה. השבת נשמרה חלקית, בדרך אגב, נגד ההרגל. כמה נפלא זה יכול להיות, אם כל היהודים ישמרו שבת כהלכה, בכוונה תחילה? מי שאינם שומרי שבת מפסידים את ההרגשה של חשיבות השבת והתועלת שיש בה.

המנוחה – התנתקות מהכול, כולל טלוויזיה וטלפונים סלולריים – מעניקה לנו כמות עצומה של כוח פיזי, כוח מנטלי ואחדות במשפחה.

יהודים נאלצים לשבת בבתים במשך מספר שבועות בשבת ולשמור את השבת, מתוך הכרח, על-פי צו ממשלתי, לטובתנו. כמה נפלא זה יכול להיות, אם כל היהודים היו שומרים שבת בכל העולם מכיוון שה’ ציווה עלינו “לטובתנו האישית”! כל מה שעלינו לעשות הוא לשמור שתי שבתות אך ורק מכיוון שהשם אמר, (גמרא שבת קי”ח) ומשיח יבוא. “נסו וזה ימצא חן בעיניכם.”

 רחיצת ידיים

 מדוע פתאום, כאשר יש הוראות של בני-אדם המחייבות רחיצת ידיים – כעת אנשים שוטפים ידיים כפי שהורו להם בני-אדם, מספר פעמים ביום, בתזזיתיות וכהרף עין, מבלי לשאול שאלות, רק מכיוון ששר הבריאות המליץ ודרש זאת?

אך כאשר חז”ל גזרו שעלינו לשמור על הטהרה והנקיות בנטילת ידיים בבוקר עם הקימה, עוד לפני שאנחנו נוגעים במשהו, אחר כך לפני שאוכלים לחם ואחרי שיוצאים מן השירותים, אנחנו שוכחים לעשות זאת?!

הרבנים שלנו נתנו לנו הוראות מיוחדות כיצד ליטול ידיים בכל אחת מהפעמים השונות הללו, כדי להסיר מעלינו טומאה (שהיא מזיקה לא פחות מאשר הווירוס). מדוע אנשים לא לוקחים בחשבון את ההוראות הללו?

מכיוון שאי-אפשר לראות טומאה? גם את הווירוס אי-אפשר לראות בעין, אך למרות זאת אנחנו מאמינים להוראות של בשר ודם ולא לדעתם של חכמינו זיכרונם לברכה, שהיו צדיקים וחכמים יותר מכל הדורות.

אין בעולם אנשים יותר חכמים מאשר חז”ל, ולא יהיו עוד כאלו. זאת, מכיוון שהם למדו את חוקי התורה הקדושה שקיבלנו מאת ה’, היודע ומכיר את הדרכים הנסתרות בעולם ואת דרכי האדם, כדי להיטיב לאדם במשך חייו וגם לאחר-מכן, ולברך אותו בבריאות, שלום והרמוניה. קראו ולמדו את הלכות נטילת ידיים.

“נסו ותיהנו!”

כל מה שאנחנו משתמשים בו, מגיע עם הוראות. כאשר אנחנו קונים מזגן או כל מכשיר אחר, אנחנו מקבלים אותו עם הוראות היצרן; אחרת, לא היינו יכולים להשתמש בו.

כאשר הבורא ברא את העולם ואת הבריאה, הוא נתן לנו הוראות בשעת קבלת התורה כיצד להשתמש בו.

כל מי שלא משתמש בהן, לא יכול להרגיש את התועלת הגדולה שיש בה. הוא פועל לפי רצונו העצמי, וללא ספק מזיק לעצמו ולסביבתו, בכל תחומי החיים.

אנשים שמבינים ונוהגים לפי הוראות התורה, הם המאושרים אפילו בזמנים קשים.

מסכות

מדוע הורו לנו לעטות מסכה ולכסות בה את האף והפה?

המסכה נועדה להזכיר לנו כי רבים מבני עם ישראל אוכלים הרבה אוכל לא-כשר. בכך הם מזיקים לעצמם ומטמאים את גופם ונשמתם, ומתכחשים לרצון השם ולאמונה בו. האוכל משפיע עלינו, על הרגשתנו ועל מחשבותינו.

זכרו: “אתה מה שאתה אוכל!”

סיבה נוספת לפה המכוסה היא, להזכיר לנו לומר ברכות על מה שה’ נותן לנו. האם אנחנו זוכרים זאת כל הזמן? פעמים רבות אנחנו שוכחים ויש רבים מאתנו שלא יודעים אפילו שברכה היא הדרך לומר תודה לה’ על מה שהוא נותן לנו, באמירת ברכה המיועדת לכך.

כאשר מישהו נותן לנו משהו, האם בדרך-כלל אנחנו אומרים “תודה”? כמובן!

מדוע שלא נודה לקב”ה על כל מה שאנחנו ועל כל מה שיש לנו בחיים?

יש אנשים שחסר להם הרבה דברים, כולל אוכל, כמו האנשים באושוויץ שהשתוקקו למשהו לאכול, והיו אסירי תודה על כל פירור. כעת, בשל הקורונה, אנשים רבים סובלים מחוסר פרנסה ומנסים לחיות עם פחות.

האם כדאי להקדיש לכך מחשבה?

כיסוי הפה שלנו צריך לשמש עבורנו גם תזכורת לכך שעלינו לחשוב על מה שיוצא מן הפה. כגון, הוצאת דיבה על הזולת.

כעת, הפה שלך מכוסה. כעת, אנחנו אומרים רק מה שחייבים. האם אנחנו יכולים להשתדל ולדבר טוב על הזולת? רבים מאתנו נוטים יותר להעביר ביקורת מאשר לומר מילה טובה.

מילה טובה בחיי היום יום כל-כך חשובה לכל אחד,  גברים, נשים וטף, זה מעודד ומחזק את כל אחד להמשיך בדרכו בחיים. ילדים רבים גדלים ללא תחושת ביטחון עצמי, מכיוון שהם מקבלים בילדות ביקורת-יתר בבית, בכיתה וכדו’. למדו לתת מחמאות אחד לשני,  ולילדים יותר מהארות, אך הקפידו ללמד אותם מגיל צעיר. הרגלים טובים מתחילים אצל הילד מהמילה הראשונה שהוא אומר.

כאשר מלמדים ילד קטן, זו בתור תזכורת אין זו ביקורת. אחרי גיל מסוים זה הופך להיות ביקורת. אך ביקורת-יתר פוגעת באדם. ייתכן שזו אחת הסיבות לכך שכאשר ילד גדל ומתחתן – הנישואין שלו לא מצליחים.

כל אחד זקוק למילה טובה, וכל המרבה הרי זה משובח…

אל תחכו עד שיהיה מאוחר מדי, ואז תגידו  אחרי שהוא/היא  נפטר “היה בן אדם מיוחד” וכו’. נצלו כל הזדמנות לומר זאת בחייו.

בתי כנסת סגורים

 יכול להיות שזהו סימן שבא להודיע לנו כי ה’ לא אוהב שאנשים נוסעים בשבת לבית-הכנסת. עדיף להתפלל בבית מאשר לנסוע במכונית לבית-הכנסת. בסגירת בתי-הכנסת, ה’ אמר: “שבו בבית.”

כיצד הוא אמר זאת? כאשר הוא סגר את בתי-הכנסת ברחבי העולם כולו בשביל שלא לחלל שבת!

אלו שלא נוסעים בשבת לבית-הכנסת צריכים לזכור שאנחנו מגיעים לשם לא כדי להיפגש עם חברים לשם “שיח מרעים”. אנחנו בארמונו של מלך מלכי המלכים ואנחנו מגיעים להתפלל! רבותינו אומרים לנו בברור “לא לדבר בשעת התפילה”.

מרחק בין אדם לרעהו

סוגיה נוספת: מדוע הממשלה גזרה שיש להקפיד על מרחק בין אדם אחד לרעהו?

כיצד היינו ניגשים למלך בשר ודם?  מיראה אנחנו פוסעים לאחור, לפני שאנחנו פוסעים קדימה. אנחנו כורעים לפני שמתחילים לדבר! כהכנה לתפילת העמידה אנחנו מצווים לגשת אל ה’ מתוך כבוד, הערכה ואימה.

אנחנו באים אליו ומבקשים רחמים בהכנעה, מבקשים על מילוי הצרכים שלנו. האם אנחנו ניגשים אל ה’ בדרך הנכונה? יתכן והפסיעות לפני ואחרי התפילה אינן מספיק מרוחקות זו מזו וראויות, כפי שנדרש על-פי ההלכה? כעת, כאשר עלינו לשמור על מרחק של 2 מטר זה מזה, בוודאי שיש לנו מספיק מקום עבור מרחק של כשלושים ס”מ מפסיעה לפסיעה. כפי שהיינו עושים מול מלך בשר ודם, מדוע שלא נעשה זאת בתפילה בפני בורא העולם?

 מה עלינו ללמוד מכל הסימנים הללו?

 אולי כולנו, כל עם ישראל, הממתינים לביאת משיח צדקנו, צריכים להתעורר, להתאחד ולהתחזק, לכל הפחות במצוות הללו שקיבלנו מעם ה’, שבוודאי הם לטובת האדם וכלל ישראל.

יהודים, קומו עורו! ראו מה קורה בחיים שלכם! החיים הם עסק רציני! אל תשכחו שכל העולם הוא אחד וכעת ה’ יתברך מראה לנו זאת.

עם ישראל, בכל מקום בו הוא נמצא, הוא עם אחד, גוף אחד, נשמה אחת! קומו וקחו אחריות למעשיכם. כפי שאנחנו רואים, כל מה שאדם עושה משפיע על רעהו! אפילו אדם אחד שאינו חובש מסכה יכול לגרום לחולי של רבים.

מספרים על הנצי”ב מוולוז’ין, הרב צבי יהודה ברלין (1816-1893), נין ונכד של בעלי התוספות, שאמר כי מלחמת גוג ומגוג תהיה מגפה ולא מלחמה של טילים ופגזים. הבה נקווה שאמנם זוהי מלחמת גוג ומגוג, מכיוון שאמרו לנו כי אחרי מלחמת גוג ומגוג, משיח בא. במיוחד “ישראל ערבים זה בזה”

הייתי מציעה להשתתף במצוות הללו, ומי שעושה כן, עליו לחזק את עצמו ולהשתדל לעודד אחרים עד כמה שאפשר, לפחות עם מצווה חדשה אחת או שתיים, שהן יכולות לקרב את גאולתנו.

אינני רבי, לא רב ולא מנהיג, אבל בזכות שאני ממשפחה של אדמו”רים גדולים וצדיקים מנדבורנה, ודור תשעי מהבעל שם טוב, וה’ ברוב רחמיו וחסדיו הכניס בראשי מחשבות אלה, לדמות את הקורונה לנושאים שהעליתי, ברצוני להיות זאת שתזכה אחרים לעשותם.

אם כן, מדוע שלא נקדיש מחשבה להשוואות הללו? הבה נעבוד ביחד ברצינות על הנושאים הללו, שהם מצוות.

הבה נתפלל ביחד כי בזכות המעשים הטובים, יפסיקו הקורונה וכל מעשי הרג השוד והפריצות, כדי שנוכל להמשיך ולעבוד את ה’ בשלווה, מתוך בריאות איתנה ושמחה גדולה.

שנזכה לשנה טובה ובריאה ונזכה לראות את בית המקדש יורד מן השמיים כשהוא בנוי, כפי שנאמר לנו, בקרוב ממש, כן יהי רצון.

הכותבת מתוך תקווה גדולה,

הרבנית מקליוולנד, הרבנית ח. רוזנבאום.

רעננה

שאלות יתקבלו בברכה:   E mail:  [email protected]

 

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    ציקי אתה עובד קשה
    09/11/2020 01:27
    מוטי
  1. שוין, נו