כמו כל פעילות אקסטרים, גם נהיגה מהירה נוטה לקטב את הדעות. יש כאלה שהמהירות מטילה עליהם אימה; אחרים מכורים לריגוש הזה וזקוקים למינון גובר והולך של אדרנלין, דופמין ושאר כימיקלים, שאותם משייך המוח לריגוש ועונג.
מכורי המהירות חביבים במיוחד על יצרני הרכב הגרמנים, שיוצאים מגדרם לספק להם “חומר טוב”, אפילו אם מדובר במכוניות קומפקטיות. ב.מ.וו (M135) ואאודי (S3) הציבו את הרף על כ-300 כ”ס. ואז באה מרצדס ואמרה “מספיק עם המשחקים”, והולידה את גרסת-העל של סדרה A החדשה, שעונה לשם A45-AMG.
מבחוץ אין הרבה אינדיקציות לאופי של המכונית הזו. העיצוב הנאה של ה-A קלאס הרגילה מקבל חיזוק מכמה תוספות אווירודינמיות, סטיקרים וגלגלי ענק, אבל את כל זה אפשר לקבל גם בגרסה הצמחונית של ה-A קלאס אם רוכשים חבילת AMG. רכב ההדגמה הלבן שלנו סובב רק מעט ראשים ברחוב, ואף ניידת לא ביצעה סיבוב פרסה ודלקה אחרינו.
גם תא הנוסעים לא מנסה להרשים. יש ריפוד נאה, חגורות בטיחות אדומות, מוט הילוכים קצרצר ותוספות אלומיניום. התא מרגיש מרווח, איכותי ושימושי כמו ב-A הסדרתית, למעט מד המהירות, שהצד הרחוק שלו מראה 330 קמ”ש.
לחיצה על המתנע מעירה לחיים מנוע, שלקוח מעולם מרוצי הראלי: רק ארבעה צילינדרים ורק 2 ליטרים, אבל עם טורבו אלים, מערכת פליטה חופשית והרבה אלקטרוניקה שמקומה על המסלול. התוצאה: 360 כ”ס, יותר כוחות סוס לליטר מכל מנוע סדרתי בסביבה, ומומנט של 45 קג”מ בסל”ד נמוך. למנוע הזה משודכת תיבת הילוכים כפולת מצמדים, גם היא מעולם המרוצים. הוסיפו לחבילה מערכת הנעה כפולה, וקיבלתם מכונית ראלי שרק במקרה יכולה גם להסיע שלושה ילדים מאחור.
כל הטוב הזה נשלט על-ידי מתג עם שני מצבים לבחירת הנהג: מצב “שמור עליי מצרות”, ומצב “הצילו, מה זה?!”. המצב הראשון (אקו) ממתן את תגובת הדוושה והתיבה ומאפשר לנוע בצורה כמעט תרבותית; במצב השני כל ליטוף של הדוושה מתחיל רצף של אירועים מסעירים: המנוע נובח, תיבת ההילוכים יורה את ההילוכים בליווי קולות נפץ (לא נופתע אם גם נפלטת להבה מהמפלטים); הגב נהדף לאחור והאופק הרחוק מתקרב בקצב לא הגיוני. התאוצה ל-100 קמ”ש אורכת רשמית 4.6 שניות, ומי שלא ישמור על ערנות עשוי לגלות שהוא משייט בקלילות ב-220 קמ”ש עם רזרבות להאצה. כראוי למכונית ראלי אחיזת הכביש אבסולוטית, התנהגות הכביש מדויקת, ההגה כבד אך לא חד ומדויק במיוחד, ותוך זמן קצר כל נהג יכול להיות מלך הכביש.
ה-A45 היא לא מכונית הגיונית בשום מובן: המתלים קשוחים, הצריכה תחת עומס היא כמעט 5 קילומטרים לליטר, מצלמות המהירות יוכלו למלא עמוד אינסטגרם תחת שמך והיא לא מותירה הרבה עודף מ-400 אלף שקל. אבל בסופו של יום, מאחורי ההגה יושב נהג עם חיוך נוסח הג’וקר של באטמן – כזה, שאפילו מנתח פלסטי לא יוכל להסיר. ובמציאות שלא מספקת הרבה סיבות לקורת רוח, זה לא דבר שיש לזלזל בו.