הרכב מלא של שופטי בג”ץ הודיע הערב (שלישי) כי פסק הדין לביטול חוק הגיוס ייכנס לתוקפו ב-1 בפברואר.
לא כדאי לכם להחמיץ: אלה הטעמים החדשים של ‘מילקי’
בכך דחו השופטים את בקשתו של שר הביטחון בני גנץ להעניק לממשלה חצי שנה נוספת, לצורך חקיקת חוק גיוס חדש.
בבקשת הדחייה שהגיש גנץ נטען: “בימים אלה עוסקת הממשלה בהתמודדות עם הנגיף, ולאור כך הממשלה והכנסת אינן מקדמות חקיקה שאינה קשורה בהתמודדות עם נגיף קורונה, למעט נושאים חריגים שאינם סובלים דיחוי”.
עוד נכתב בבקשה, כי שר הביטחון עסוק בשבועות האחרונים באופן אינטנסיבי בסוגיית שמירת העליונות הביטחונית של מדינת ישראל נוכח השינויים האסטרטגיים מרחיקי הלכת המתרחשים במזרח התיכון בעת האחרונה, ועל כן לא חלה התקדמות ניכרת בהליך אישורה של חקיקת חוק הגיוס.
השופטים סירבו, כאמור, לבקשה, וקבעו כי חוק הגיוס בנוסח שאותו פסל בג”ץ בית המשפט העליון בשנת 2017 יפקע סופית בעוד שלושה חודשים ולא תינתנה ארכות נוספות למימושו.
המשמעות היא שאם לא יחוקק חוק חדש – החל מחודש פברואר חרדים יתגייסו באופן שווה, לפי המצב החוקי היום.
משמעות נוספת: החרדים לא יסכימו לפיזור הכנסת בשלושת החודשים הקרובים, בלי שיאושר חוק גיוס קודם.
במפלגות החרדיות טענו כבר כאשר הוגשה בקשת הדחייה, כי שר הביטחון מבקש דחייה, משום שהוא מעוניין לדחות ככל האפשר את חקיקת החוק, ובכך להמשיך ולהחזיק בקלף המיקוח של חוק הגיוס מול המפלגות החרדיות, במקרה והממשלה תתפרק.
חברת נתיב נדל”ן חוגגת 30 • ואיך אתם מרוויחים הטבות שלא יחזרו?
סובלים בתקופה האחרונה מדיכאון? יש לכם זכאות ב’ביטוח הלאומי’
הפורום לשוויון בנטל אמר בתגובה: “בג”ץ קיבל את עמדתנו שאין לקבל את הדחיות והתירוצים הבלתי מסתיימים של הממשלה. חוק הגיוס הנוכחי אשר אין לו כל שיניים בכדי לוודא שיותר חרדים יקחו חלק במשימת הגנת המדינה לעומת כל ייתר הצעירים – פסול ויש להעלימו מן העולם בהקדם״.
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, הגיב על החלטת בג״צ בנושא חוק הגיוס: “מברך על החלטת בג״צ. ממשלת נתניהו מתחמקת מחוק הגיוס כבר 5 שנים. הגיע הזמן להחזיר את השיוויון בנטל. כל צעיר וצעירה מחויבים לשרת את המדינה. לאף אחד אין הנחות. בג״צ קובע היום, די להכנע לעסקנות הפוליטית בחוק הגיוס”.
חוק הגיוס בנוסח שתוקן בראשית כהונת הכנסת ה-20 נפסל על ידי שופטי בג”ץ בשנת 2017, ולכנסת ולממשלה ניתנה שנה על מנת לחוקק חוק חדש העומד באמות המידה שקבעו שופטי בג”ץ.
אולם, עקב פיזור הכנסת ה-20 וסדרת מערכות הבחירות שהיו מאז – גרמו לדחיית מועד פקיעת החוק פעם אחר פעם, בהסכמת שופטי בג”ץ.