לראשונה נחשף: השם ניתן לבסיס הצבאי בגולן כבר לפני 1700 שנה

השם ‘מחנה נפח’ עלה לאחרונה לכותרות בסדרת טלוויזיה המשודרת בכאן11, אבל חפירה ארכיאולוגית שנערכה ברמת הגולן בחודש האחרון, מגלה לראשונה: השם “נפח” ניתן למקום כבר לפני 1700 שנה.

תמיד בשמחה: יש טעמים חדשים שלא כדאי לכם להחמיץ

הדבר התגלה במהלך חפירה ארכיאולוגית שניהלה רשות העתיקות, לפני הנחת קו צינור מים בנפח, ביוזמת חברת מקורות – זאת במסגרת הפרויקטים שמבצעת החברה להנחת קווי מים ברמת הגולן, באורך כולל של 20 ק”מ.

קו המים של נפח-קדמת צבי ישמש כקו מים ראשי במערכת אספקת מים לבסיסי צה”ל ברמת הגולן ולעיר קצרין.

בחפירה, בניהולן של דינה אבשלום גורני וירדנה אלכסנדר מרשות העתיקות, ובהשתתפות חניכי המכינות הקדם-צבאיות מעין ברוך וקלע-אלון ומתנדבים מהקהילה, התגלתה במפתיע אבן, שעליה כתובת ביוונית.

האבן נתגלתה בשימוש משני, בתור אבן כיסוי לקבר.

פיענוח הכתובת על ידי ד”ר דני שיאון מרשות העתיקות, יחד עם פרופ’ חיים בן דוד מהמכללה האקדמית כנרת, עורר התרגשות רבה.

לדברי החוקרים, “הכתובת, שבה מוזכר שמו של ‘כפר נפח’, נחרתה על אבן גבול. אבנים אלו, הוצבו בימי הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס (סביב שנת 300 לספירה) בגבולות כפרים, לצורך גביית מיסים.

“זוהי אבן הגבול הראשונה במרכז הגולן שעליה מופיע שם שהשתמר עד ימינו; נפח היה שמו של הכפר הסורי שישב במקום עד מלחמת ששת הימים, ושמו של המחנה הצבאי נפח, הקיים גם היום”.

החוקרים מוסיפים: “בדרך כלל, משתמרים השמות העתיקים כתוצאה מרצף התיישבותי, המשמר את השמות העתיקים מדור לדור. אולם, רצף כזה לא התקיים בנפח, ומאז התקופה הביזנטית – לפני כ-1500 שנה, ועד לתקופה המודרנית, לא ידועה התישבות במקום, למעט בתקופה הממלוכית (מאה 13-15 לספירה).

“מסיבה זו, השתמרות השם מסקרנת ומעוררת השתאות. מציאת אבן הגבול שעליה שם יישוב שהשתמר עד ימנו הוא ארוע נדיר. האבן מחזקת את האפשרות ששמות קדומים של יישובים נשתמרו לאורך דורות רבים, גם כשלא התקיים רצף יישובי”.

מנהלות החפירה, ירדנה אלכסנדר ודינה אבשלום-גורני מרשות העתיקות: “החפירה המרתקת בנפח חשפה מבנה ציבורי מהתקופה הממלוכית, אשר שימש כתחנת דרכים. זהו המבנה הציבורי השלטוני הראשון מהתקופה הממלוכית, שנחפר בגולן. התחנה נבנתה על הדרך הראשית שקישרה בין הגליל לדמשק, ונראה כי היא שמשה כמקום חנייה ומנוחה לסוחרים ולנציגי השלטון שעברו בדרך זו. כאן הם סעדו, חידשו את ציוד המסע וטיפלו בסוסים.

“בחצר המבנה נמצאו שרידים של כבשן וסיגים של ברזל, שמלמדים, אולי, שנפח ברזל ישב בחצר וחידש את פרסות הסוסים והחמורים שחנו במקום”.