מומחים: "הקביעה שפתיחת הלימודים גרמה להתפרצות - שגויה"

מומחים מהאוניברסיטה העברית ומהמרכז הרפואי הדסה קוראים לפתוח באופן מיידי את בתי הספר.

לפי דיווח בישראל היום, המומחים טוענים, כי המסמך שפרסמו בכירים במשרד הבריאות ושהוצג אתמול בקבינט כאילו ילדים הם "מנוע הדבקה" לקורונה - מציג עובדות לא נכונות ופרשנות שגויה ומגמתית, ומתעלם מהתפקיד החיוני של בתי הספר בהתפתחות הנפשית והגופנית של הילדים.

"הנתונים שמוצגים בדו"ח מדגימים בבירור שילדים נדבקים פחות, לרוב יותר ממבוגרים ולא להפך, ומהווים אחוז קטן ממפיצי העל באוכלוסייה (4.9%). למרות זאת בחרו כותבי הדו"ח להציג מסקנות הפוכות", מציינים המומחים.

במסמך של משרד הבריאות נטען שפתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר גרמה לעלייה בתחלואה בקרב הילדים ובני הנוער.

אלא שהמומחים מהעברית ומהדסה מעריכים שההדבקה התרחשה במהלך חופשת הקיץ בסוף אוגוסט, וטוענים כי הקביעה שפתיחת שנת הלימודים גרמה להתפרצות היא "שגויה מהיסוד מבחינה אפידמיולוגית. ברור שהעלייה מבטאת אירועי הדבקה שאירעו 14-10 ימים לפני כן. בנוסף, אין לייחס את הירידה בתחלואה לסגירת בתי הספר משום שכל אוכלוסיית ישראל נכנסה לסגר מלא יום למחרת".

המומחים מציינים, כי המסמך לא מפריד בין קבוצות הגיל השונות, ומתייחס לכלל הילדים בגילי 17-0 כמדביקים ונדבקים, זאת למרות שהעברת הנגיף שונה בגילאי 9-0.

עוד טוענים המומחים כי נתוני הסקר הסרולוגי, שמצא שיעור תחלואה של 7% בקרב הילדים, לא יכולים לשמש כבסיס לקבלת החלטות, מאחר שהסקר בחן אנשים שממילא הגיעו למרפאות לצורך בדיקת דם והוא לא מייצג את כלל האוכלוסייה.

לדברי המומחים, מסקנות משרד הבריאות "אינן בהלימה לנתונים שעליהם הן מבוססות, מדגישות את נסיבות מדוע אין להחזיר ילדים למסגרת לימודים סדורה ומתעלמות מהחובה המוסרית להחזרתם. במסמך חסרה ההכרה בתפקיד החיוני שבתי הספר ממלאים בהתפתחותם הגופנית, השכלית, הרגשית והחברתית של ילדים, בתזונתם ובצמצום פערים בחברה, וכן בהשפעת סגירת מסגרות החינוך על מצבם הכלכלי של הורי הילדים והמדינה".

בין מחברי הדו"ח: ד"ר אלכס גיללס-הלל, פרופ' אמנון להד, פרופ' אורלי מנור, פרופ' רן ניר-פז, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ועמיתיהם מבית החולים הדסה והאוניברסיטה העברית.

באיגוד לרפואת ילדים הביעו הבוקר תמיכה נחרצת במסמך שגיבשו מומחי האוניברסיטה העברית.