אל: ועדת החקירה החרדית • איך קרה שקמה ממשלה בלי חרדים?

1.

יום אחרי השבעת הממשלה החדשה הם יתכנסו לישיבה דחופה. היא תתקיים כנראה בבית דגל התורה בבני ברק, או במלון ויז’ניץ בעיר. ואולי בכלל בבית ההארחה בניר עציון, בתקווה שעד אז הוא כבר יחזור לתפקד ולא יהיה מלונית קורונה.

בזה אחר זה יגיעו למפגש בכירי יהדות התורה. הם ייצאו מרכביהם הפרטיים, נטולי הנהג, בפנים עגומות וייכנסו לאולם הדיונים הקטן.

נושא הדיון: תוצאות הבחירות – הסקת מסקנות.

יהדות התורה הביאה אמנם את מספר המנדטים הקבוע גם בבחירות האלה, כי למרות שהחרדים העובדים נטשו אותה, עשה הגידול הטבעי את שלו, אבל הבעיה היא העלייה המטורפת של כל המפלגות האנטי חרדיות: בעיקר לפיד וליברמן, אבל לא רק. אפילו מרצ חזרה לחיים.

בליל הבחירות עוד ניסו מחשבי חשבונות מפולפלים בתחנות הרדיו החרדיות להסביר בלמדנות איך כל ראש ממשלה חייב את החרדים בקואליציה גם הפעם, אבל אז הגיעו ימי המשא ומתן הקואליציוני וכל השיח האנטי חרדי בתקשורת. בשורה התחתונה, בקו הסיום, אתמול בתמונה הקבוצתית בבית הנשיא לא נראתה אף כיפה שחורה (אם לא סופרים את הכיפה השחורה שהניח הנשיא ריבלין לרגע על ראשו, בזמן ברכת “שהחיינו” נרגשת, כשקולו נשנק. אפשר להבין אותו. כמה חיכה וייחל לרגע שבו מישהו שאינו נתניהו ירכיב את הממשלה).

ואם כל זה לא מספיק, כבר בטקס ההשבעה שלו בכנסת הקדיש ראש הממשלה יאיר לפיד פרק נרחב בנאומו למגזר החרדי: “אני רוצה להודות לידידי, ממלא מקום ראש הממשלה ושר הפנים והחינוך אביגדור ליברמן, ולסגן ראש הממשלה והשר לענייני תל אביב ומורשת ישראל, רון חולדאי. חברים, הייתם קשים במשא ומתן הקואליציוני, במיוחד אתה איווט עם חבילת התיקים שלך, אבל כמו ישראלים טובים ואכפתיים ידענו להניח בצד את המפלג, להבין את גודל השעה ההיסטורית ולהתאחד למען השינוי שאנחנו מחכים לו כל כך הרבה שנים.

“ואני חושב שאתה רון, מביא איתך המון ניסיון של עשייה בתחומים האלה מתל אביב: תחבורה ציבורית בשבת, פתיחת מכולות ובתי מסחר בשבת, הפעלת בתי עסק בתשעה באב, מכירת חמץ בפרהסיה בפסח, נישואים אזרחיים לכול, אווירה של כריסמס בכריסמס, בעלי חיים לפני הכול. אז שיהיה לנו בהצלחה. אנחנו עושים היסטוריה. ואפרופו היסטוריה, ברכה מיוחדת לשרה החדשה לשירותי דת תמר זנדברג. זו הפעם הראשונה שמרצ מחזיקה בתיק החשוב הזה. תמי, אני בטוח שתעשי עובדה מצוינת”.

ממקומו בפאתי האולם, בספסלי האופוזיציה, חבר הכנסת אייכלר יצעק משהו עם המילה “קלגסים”, אבל יושב ראש הכנסת החדש, חבר הכנסת אלי אבידר, יורה לסדרנים להוציא אותו מייד.

2.

אז איך זה קרה? מה פשר העלייה התלולה הזאת בכוחן של המפלגות האנטי חרדיות? הרי אחרי בחירות 2020 לפיד עצמו שינה את כל השיח שלו והתחיל לדבר אל החרדים באמפתיה, כי הבין שבלעדיהם אי אפשר להיות ראש ממשלה בישראל. וליברמן השונא כבר הרבה פחות נוכח במפה הפוליטית.

אז מה קרה? ובכן, מה שקרה זה הקורונה. הווירוס הסיני פוגע קשות במערכת הנשימה ועוד יותר ביחסים שבין חרדים לחילונים. וזה מתסכל כי הוא היה אמור לעשות את ההפך הגמור, לחבר את כל הגוונים והמגזרים למאבק מאוחד באויב המשותף. אבל משהו התפקשש בדרך.

מכיוון שכנראה לא אוזמן לישיבה הסגורה של ראשי יהדות התורה, אני מרשה לעצמי להביא כאן כשירות לציבור כמה הנחות יסוד, משפטים שנאמרו שוב ושוב על ידי נציגי החרדים בתקשורת ובכנסת בתקופת המאבק בקורונה. אמירות שגרמו לאיבה הגדולה ולפחד הגדול מהחרדים, ובסופו של דבר, בתוך זמן קצר מאוד, אני חושש, להקמת הממשלה החילונית ביותר (ועל הדרך גם השמאלנית ביותר, והמסוכנת לארץ ישראל ביותר) בתולדות מדינת ישראל.

3.

“תבינו אותנו, בשבילנו לימוד התורה הוא חשוב יותר מהכול. לא ביקשנו לא פתיחת בתי עסק ולא אירועים, אלא רק לימוד התורה. זה מה שמחזיק את העולם. הבל פיהם של תינוקות של בית רבן”.

אנחנו מבינים אתכם, אומר לעצמו החילוני המצוי. או ליתר דיוק: נגיד שאנחנו מבינים אתכם. נו, אז מה? זה שערך התורה חשוב בעיניכם זה אומר שבגלל זה אתם צריכים לפתוח את תלמודי התורה באופן חד צדדי בלי תיאום עם קבינט הקורונה? לא יכולתם לחכות כמה ימים כדי שזה יהיה בצורה מסודרת, לפי מתווה היציאה מהסגר ובהתאם לירידה בתחלואה, כמו יתר מוסדות החינוך במדינה?

אז בסדר, חשובה לכם התורה – תלמדו בבית, תלמדו בקבוצות קטנות בגינה, תלמדו בטלפון, תלמדו עם שני גביעי לבן מחוברים בחוט. תמצאו פתרון, אבל בהסכמה. אתם לא יכולים לצפצף על החוק באופן מאורגן. מדינת ישראל לא תאפשר לכם לא לשאת בנטל האפידמיולוגי. עד כאן.

4.

“זו סתם אנטישמיות. מחפשים את האשם במגיפה אז מצאו את החרדים, ועכשיו רודפים אותם ומאשימים אותם בהפצת מחלות”.

בואו נדבר עובדות: בשורה התחתונה אצל החרדים יש יותר קורונה. נכון, הרוב המוחלט מקפידים על מסכות וריחוק חברתי. נכון, הרבה נדבקים בגלל תנאי המגורים והמשפחות מרובת הילדים, אבל עדיין יש חסידויות ענקיות שלא מקפידות, מה שגורם לעלייה בתחלואה ולהפיכתה של המדינה כולה לאדומה יותר, מה שגורם להמשך הסגרים וההגבלות, מה שגורם לפגיעה בכלכלה, מה שגורם לתחושה אצלנו, החילונים, שאתם פשוט לא סופרים אותנו.

אז כן, כשאנחנו רואים חרדי ברחוב אנחנו חוששים שהוא מדבק. זו לא אנטישמיות, זו סטטיסטיקה. נכון, זה לא הוגן, כי רוב הציבור החרדי מקפיד באדיקות דתית על מסכות, וגם סובל במיוחד כי הוא נמצא בבית קטן עם המון ילדים, ובסוף הוא גם חוטף את המחלה באחוזים גבוהים וגם שמו הטוב נפגע. זה מתסכל נורא. אבל את התסכול שלכם אל תוציאו על החילונים. טפלו בשכנים שלכם, טפלו בקבוצות הענקיות בתוככם שלא שומרות על ההוראות.

בגללם נשותיכם לא יכולות לצאת לעבודה בגני הילדים בעיר הסמוכה, או אפילו בשכונה הסמוכה, כי האזור שלכם אדום.

5.

“המשטרה רודפת אותנו באלימות ומפעילה נגדנו אכיפה מוגברת”.

המשטרה לא נגדכם אלא לטובת המדינה. בלי אכיפה וקנסות וטיפול בהפרות הוראות בחתונות, התחלואה פה הייתה עולה הרבה יותר. אז נכון שמדי כמה ימים מתפרסמים סרטונים נוראים וקשים לצפייה שמתעדים אלימות שוטרים והתנהגות מזעזעת במיוחד לילדים, לנשים או סתם לחפים מפשע. צריך למגר אותה. היא ראויה לכל גינוי. ואגב, אלימות משטרתית מופנית לא רק לחרדים. אולי צריכים להתאחד פעם, כל המגזרים נפגעי המשטרה, כדי לטפל בזה אחת ולתמיד.

אבל כמה עשרות סרטונים לא מייצגים מאות אלפי רגעים של אכיפה בשמש, בפקקים, ביום ובלילה. רוב השוטרים עושים את מלאכתם בנאמנות ובמסירות, ושומרים על שלום הציבור ובריאותו גם כשזה כרוך בלעזוב את הבית והמשפחה שלהם בשבתות ובחגים. הם ראויים לכל הערכה.

אתם חושבים שלהם זה כיף להיכנס ככה לחתונה או להלוויה ולהיות השוטר הרע?

6.

“התקשורת תמיד נגדנו”.

האמת, זה דווקא נכון. התקשורת נשלטת כבר שנים ברובה על ידי חילונים קיצוניים (יותר משהיא שמאלנית, התקשורת הישראלית היא חילונית. לעומק). אבל זו ממש לא סיבה להרים להם להנחתה. לתת להם הוכחות שההסתה שהם עשו פה כל השנים נגד הציבור החרדי הנפלא, הערכי, העדין, שומר החוק, הייתה נכונה.

כמה כואב היה לקרוא ולשמוע עוד ועוד אנשי תקשורת שבשנים האחרונות הלכו נגד הזרם והביעו באומץ לב תמיכה בציבור החרדי, אבל השבוע נשברו. תקראו מה כתב שי גולדן: “אני כל כך אוהב את אחיי החרדים. אני חושב שיש להם תפקיד היסטורי חשוב מאוד בשמירה על גחלת היהדות וגחלת לימוד כתבינו ותורתנו ושימורם; ואני סבור שעם ישראל בלי תלמידי חכמים הוא עם ריק וחסר ונכה וגידם רוחנית ותרבותית. וגם: שתפילותיהם פותחות שערי שמיים בשביל כל עם ישראל. אני באמת מאמין בכך. אבל, אחיי ואחיותיי, נעשה מיום ליום קשה יותר ויותר להגן עליכם ולהצדיק אתכם”.

7.

“אנחנו דואגים רק לעצמנו? תראו את כל החסד, את הגמ”חים החרדיים, את ארגוני הסיוע הרפואיים”.

גם זה נכון מאוד. הכי נכון. בניגוד לכל ההשמצות וההסתה, החברה החרדית היא חברה תורמת, עוזרת, מסייעת, אכפתית, אלטרואיסטית. אין ישראלי שלא מכיר מקרוב את ארגוני החסד הענקיים כמו ‘עזר מציון’, ‘יד שרה’, ‘מתנת חיים’ (השבוע בוצעה ההשתלה ה-100 מאז שהרב הבר זצ”ל נפטר מקורונה, שהיא ההשתלה ה-900 מאז ייסוד הארגון!), ‘עזרה למרפא’, ‘איחוד הצלה’. והאמת שלדעתי לא צריך להגיע בדיון הזה לארגונים הענקיים האלה ולעשרות אלפי החרדים המתנדבים בהם, כי גם חרדי שלא מתנדב הוא איש חסד שמפריש לפחות עשירית מהכנסתו הזעומה לצדקה. וגם חרדי שלא מתנדב, בעצם הקדשת חייו ללימוד תורה, תוך ויתור על הנאות העולם, עושה חסד למדינה ולעולם כולו, בטח בימים קשים אלה.

איך נכתב בשיר המרגש ששר מוטי שטיינמץ בטקס סיום הש”ס? “בזכות התורה ולומדיה יינצל העולם, בזכות שושנה זו יינצל הפרדס”. ועדיין, אחרי כל זה, יש משמעות גם לאיך שהדברים נראים מבחוץ. יש משמעות להתנהלות הציבורית.

8.

ועדת החקירה של היום שאחרי טרם החלה את דיוניה. לפיד וליברמן עדיין באופוזיציה. אולי עוד לא מאוחר לתקן. בינתיים, קשה להבין את חוסר הרגישות של הנציגות החרדית בסיפור הזה של הקורונה.

הרי מדובר כאן על שני הערכים שהכי קדושים ליהדות מאז מתן תורה. הערך הראשון הוא פיקוח נפש. הוא אמור להיות פקטור מרכזי בשיח בימים אלה, לא? בסוגיית המסכות והריחוק החברתי יש הרי פיקוח נפש. אתם יודעים מה? בואו אפילו נתפשר ונאמר: ספק-פיקוח-נפש. נו, זה לא מספיק חמור ומחייב זהירות יתרה? מה ביקשו מכם? לשים מסכה קטנה שעושה לכם קצת אדים במשקפיים?

והדבר הקדוש השני הוא חילול השם. מה שקורה בימים האחרונים, למרבה הבושה, הוא לא ספק-חילול-השם אלא וודאי-חילול-השם. וזה כבר הרבה יותר מטריד מהשאלה מי יקים את הממשלה הבאה ואילו חוקים הוא יחוקק.

זה כבר אמור להעסיק לא רק את ההנהגה, אלא כל חרדי וחרדי בצאתו לרחוב. כולם מסתכלים עליך. הפוליטיקאים, המשטרה, התקשורת, ובעיקר עם ישראל כולו. האם אתה מקדש שם שמיים בהליכותיך, או שעליך הכתוב אומר “עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפדח”?

• הטור מתפרסם בעיתון ‘בשבע’