“משקיע? אני חתום על ערבות? שלח את החוזה”

את הטור הזה התלבטתי אם לכתוב ביום חמישי (הטור העסקי) או ביום שלישי (הטור האישי). שכן, מצד אחד מדובר בעניין עסקי, אך מאידך מדובר בעניין כללי, אותו חשוב שכולם ייקראו ויפנימו.

תחליטו אתם.

לפני שבוע וחצי, פנה אלי אחד הקוראים מהאתר.

הוא שלח אלי מייל וביקש עזרה. התקשרתי אליו, ולפניכם הסיפור כולו (לאחר שינוי מוחלט של הפרטים המזהים).

ובכן, מדובר באברך יקר מאחת הערים החרדיות, שחסך את מיטב כספו לשם רכישת דירה. אדם מסוים, המוכר מאוד בציבור, הציע לאותו אברך “להשקיע” בחברה מסחרית מסוימת. “השקעה” שתניב לו רווח חודשי קבוע מריבית בחישוב שנתי של 14%.

כמובן שהאברך מיהר לחתום על “היתר עסקא” בשביל לכסות על הלבטים הפנימיים של איסורי ריבית דאורייתא (אך לא על כך הטור שלפניכם).

במקביל, בעת חתימת חוזה “ההשקעה”, התנה המשקיע שהוא דורש ארבעה ערבים, שכל אחד מהם יחתום ערבות אישית + הפקדת צ’ק עירבון.

עד כאן הכל נפלא.

החברה המסחרית המציאה לידיו חוזה חתום על ידי ארבעה ערבים ומסרה לו 4 צ’קים אישיים שלהם.

בחוזה נחתם מפורשות כי במידה והמשקיע ירצה למשוך את כספו לפני תום החוזה, נדרשת הודעה מוקדמת של 30 יום. או-אז החברה המסחרית תהייה חייבת להשיב את הקרן והפרשי הריבית בתוך 14 יום נוספים.

מסתבר, שהמשקיע חשב על כל פרט, והוא מוגן כמו שצריך מכל כיוון אפשרי.

יש לכם כסף פנוי?

אך כאן העלילה שלנו מסתבכת.

המשקיע ביקש למשוך את כספו ומסר הודעה מוקדמת. הוא המתין בסבלנות את הזמן הקבוע בחוזה.

הסבלנות שלו נגמרה כשהגיע תאריך הפירעון. החברה התחמקה מהחזר הקרן.

המשקיע, בהתאם לחוזה המסוגנן והמוגן, פנה לערבים וביקש מהם לממש את הערבות.

ואז התחיל ה”ברוך”.

הערב הראשון שקיבל את הטלפון, הופתע ממהות השיחה.

“משקיע?” הוא שאל. “איפה? אני חתום על ערבות? איפה?‏” הוא הוסיף בבילבול. “שלח את החוזה”, הוא ביקש. “אבדוק על מה אתה מדבר”.

החוזה נשלח אחר כבוד לערב והתברר שהוא בכלל לא חתום וכי הצ’ק שלו “גולגל” פנימה ללא קשר לערבות.

הסיפור חזר על עצמו בווריאציה זו או אחרת גם עם הערב השני. הוא טען שחתם על ערבות של עשירית מהסכום שצויין בחוזה, וכי נאמר לו מפורשות שהוא ערב אחד מתוך עשרה אחרים.

הטענות של הערבים אומתו ב-100% על ידי באופן אישי.

מסתבר שהחוזה לא נחתם בפני עו”ד (למרות שצוין כך מפורשות בתוך החוזה), והחתימות של “הערבים” לא אומתו מעולם (למרות שצוין כך מפורשות בחוזה).

סוף דבר, לאחר התערבות מהירה והפעלת גורמים משפטיים שונים, החברה המסחרית השיבה את הקרן ל”משקיע” וברוך ה’ הוא יצא ללא פגע.

אבל אני מתחנן בפניכם, קוראים יקרים.

יש לכם כסף פנוי? רוצים להשקיע או לנסות להרוויח כסף מעבר לריביות הנהוגות בבנקים? תפאדל. בכיף.

אך זכרו! השקעה בגוף חיצוני לא ממוסד גוררת באופן ישיר סיכון לא מבוטל! אין ביטוח שהקרן עצמה תחזור. ולכן, אם מדובר בכסף בסיסי של המחיה שלכם, תעשו לעצמכם טובה והימנעו מכך, למרות ההבטחות על רווחים שמנים ומהירים.

וזכרו דבר נוסף: חוזים, אחת דינם להיות מופרים… שבו עם עו”ד הבקי בתחום הספציפי (עו”ד שמתמחה בצוואות וירושות, בכיר ככל שיהיה, לא מכיר את תחום ההשקעות!), והכינו כל אלטרנטיבה וכל הגנה אפשרית לכל מקרה שלא יבוא.

העלות של העו”ד, תהיה זניחה בעליל לעומת הפסד ההשקעה ו/או עוגמת הנפש והמאמצים (והעלויות) להשיבה.

אל תתפתו לקיצורי דרך! אם העו”ד מציע ‏תהליך מסוים או דרך ספציפית, אל תדלגו עליה, גם עם המעורבים בפרשה נשבעים לכם “שהכל בסדר”…

אין רווח קבוע, פשוט אין

ודבר נוסף ואחרון: אין (אני חוזר שוב. אין) שום מקום בעולם שתקבלו ריבית קבועה ללא שום תלות במצב השוק ו/או ברווחים ו/או במצב החברה או הגוף בו אתם “משקיעים”.

לאחר מספר עקיצות והונאות ענק הועבר תיקון בחוק האוסר על חברות להבטיח ריבית קבועה או רווח צפוי ובטוח על השקעה בכל ענף שהוא ובכל צורה שהיא.

נקבעו עונשים גבוהים על מפירי החוק והטלת אחריות פלילית אישית ושילוחית על המפרסמים‏, ועדיין יש פורעי חוק שמצליחים לעקוף את התיקון.

קחו כלל ברזל (ואני עומד מאחורי המילים שלי): כל מקום שמבטיח לכם רווח קבוע, סופו להתגלות כאחיזת עיניים. במוקדם או במאוחר.

זה לא אומר שאי אפשר להשקיע במקומות שונים במשק הישראלי או העולמי, זה לא אומר שכולם שקרנים ואתם צריכים לעוט על כספכם המושקע ולחלץ אותו בהיסטריה.

אך זה כן אומר שכדאי מאוד שאם יש לכם כסף “מיותר”, או כסף המיועד להשקעה, ואתם מחפשים אופציה להרוויח יותר מאשר הריבית האפסית של הבנקים, התייעצו עם אנשי מקצוע.

תגבו את ההשקעה שלכם עם הגנות כפולות שינוסחו על ידי עו”ד מתאימים, ותתפללו היטב שהכל יילך כשורה.

אני עומד לרשותכם בכל שאלה ועניין במייל האישי שלי:

 [email protected]

כל הפונים, ייענו. בעז”ה.

שלכם,
מיכה שולם.