מיד לאחר שישראל נכנסה לסגר השני: 205 אלף דורשי עבודה נרשמו במהלך חודש ספטמבר, הנתון הגבוה ביותר מאז מרת שבמהלכו נרשמו 850 אלף.
מספרי הנרשמים זינקו סמוך לערב ראש השנה, והשיא היה בשבוע הרביעי של ספטמבר, שבו התרכזו יותר מחצי מהם.
בסוף ספטמבר הגיע מספר דורשי העבודה הפעילים בשירות התעסוקה ל-944.5 אלף – עליה של 20.9% לעומת מספרם בסוף אוגוסט (781.3 אלף).
מספר הרשומים עקב חל”ת עלה ל-612.6 אלף, שהם 64.9% מכלל הרשומים בסוף ספטמבר.
היציאה מהסגר השני מציבה אתגר משמעותי בפני שוק העבודה והוא החזרה מהירה של מספר דורשי עבודה גדול ככל הניתן.
רבים צפויים אכן לחזור במהירות, אולם שירות התעסוקה מתריע כי אלה שיישארו בחוץ, ובפרט מי שאינם עובדים עוד מאז הגל הראשון (15.3 – 19.4), עלולים להיקלע לאבטלה ארוכת טווח, שאף השלכותיה (על היחידים ועל הכלכלה) ארוכות טווח.
במהלך ספטמבר חזרו לעבודה כ-25.3 אלף דורשי עבודה – נתון נמוך לעומת חודש אוגוסט שבו חזרו 28.9 אלף. מספר החוזרים לעבודה, בהגדרה, אינו כולל אנשים שבהמשך אותו חודש שבו ונרשמו כדורשי עבודה (הסיווג נקבע לפי הפעילות האחרונה), ובספטמבר היו רבים כאלה – ביניהם, אקדמאים שלקחו חלק בשיתוף הפעולה של שירות התעסוקה ומשרד החינוך להסבתם להוראה ושילובם כעוזרי הוראה בבתי”ס (אשר פעלו בחצי הראשון של החודש, עד הכרזת הסגר).
בדומה לגל הראשון, מרבית הנרשמים בשירות התעסוקה בספטמבר יצאו לחל”ת (82.6% – מול 88.7% במרס). אולם, שיעור המפוטרים בספטמבר גבוה משיעור המפוטרים במרס (10.2% לעומת 7.4% בהתאמה).
במספרים: כ-21 אלף ישראלים פוטרו רק במהלך ספטמבר. התפלגות סיבות הרישום בספטמבר הכי דומה, למעשה, לאפריל (שגם ברובו הסגר הראשון היה בעיצומו).
במהלך החודש נרשמו עליות בשיעורי דורשי העבודה בכל הארץ, אולם העיר הדרומית אילת רשמה את הזינוק הגדול ביותר – 16.6% לעומת אוגוסט, מהמקום התשיעי ברשימה אל המקום השני – עקב הפגיעה בענף התיירות שנסגר בשנית רגע לפני החגים (בשאר הערים הגידול היה של פחות מ-6%).
כעת, נמצאת מעל אילת ברשימה רק העיר ביתר עילית (עם 40.5%), ואחריהן – מודיעין עילית, בני ברק, נצרת, אום אל-פחם, בית שמש, ירושלים, רהט ובת ים.
משלח היד שהכי הרבה מעובדיו (35.4%) נפגעו מהסגר הנוכחי בספטמבר הוא המכירות והשירותים (תחום המאגד בתוכו בין היתר סייעים למורים ועוזרים במכירה בחנויות, ששניהם לבדם היוו כ-20.8% מכלל הנרשמים בספטמבר, וכן מלצרים, מאבטחים ועוד) – יותר מאשר באוגוסט (23.3%) ואף יותר מבחודש מרס (27%).
קבוצת משלח יד נוספת שנפגעה בבירור בסגר השני היא מנהלים (בהם מנהלים ומנהלות מתחום המסחר, מנכ”ליות ומנכ”לים, מנהלי מסעדות / מכירות ושיווק וכו’), עם שיעור ההרשמה החודשי הגבוה ביותר מתחילת המשבר – 9%.
מבין החוזרים לעבודה בספטמבר, קבוצת משלח היד עם שיעור החזרה הגבוה ביותר היא בעלי משלח יד אקדמי (36.1%), ככל הנראה עקב חזרה של מורות ומורים לעבודה עם פתיחת שנה”ל.
שיעור הנרשמות כדורשות עבודה בספטמבר היה 62.7%, גבוה אף יותר מהנתון הגבוה במרץ (57.1%). אחת הסיבות לכך היא הפסקת פעילות מערכת החינוך וכן ענף השירותים שבהם מועסקות יותר נשים.
הבולטות במקרה זה גבוהה עוד יותר עקב המספר הנמוך יותר של יוצאים לחל”ת בגל השני בהשוואה לראשון. ייתכן שאף מעבר לכך – נשים רבות נשארות בבתים עם הילדים בהיעדר מסגרות עבורם, שעה שהגברים במשפחות יותר שומרים על מקומות עבודתם. חזרתן של נשים לעבודה קשורה בקצב הסרת המגבלות על המשק וייצובו כך שפעילות הענפים תשתקם (בדגש על מערכת החינוך).
שיעור הנרשמים כדורשי עבודה בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד גיל 24), קפץ מ-17.1% מבין נרשמי חודש מרץ ל-20.5% מנרשמי ספטמבר – הנתון הגבוה ביותר לקבוצה זו מתחילת המשבר.
מעבר לכך, התפלגות הנרשמים לפי גיל בחודש ספטמבר דומה יחסית להתפלגות בחודש מרץ. בסך הכל, שיעור הצעירים עד גיל 34 (חיבור שתי הקבוצות הצעירות) עמד בספטמבר על 49.5%, לעומת 47% במרץ. ייתכן שההסבר לכמות הצעירים הגבוהה נעוץ במספר הגבוה של צעירים בתחומי המכירות והמסעדנות, המהווים כשמינית מהנרשמים בספטמבר.
במקביל, שיעור החזרה לעבודה בקרב שתי קבוצות הגיל המבוגרות יותר (54-35 וקבוצת 55 ומעלה) עלה מ-44.2% באוגוסט ל-53.2% בספטמבר, בעוד אצל קבוצות הגיל הצעירות, שיעור החזרה לעבודה ירד (מ-55.8% באוגוסט ל-46.8% בספטמבר).
שיעורי החזרה הנמוכים של קבוצת הגיל המבוגרת ביותר (55+) למעגל העבודה דווקא בחודשים שבין הסגרים, מעלים את החשש שסיכוייהם של המבוגרים לחזור לעבודה לאחר הסגר הנוכחי נמוכים יותר.