מה עבר לתומכי ההתנתקות בראש?
תשע שנים חלפו מאז אותה טעות אומללה הקרויה תכנית ההתנתקות. למעלה משמונת-אלפים יהודים גורשו מבתיהם, יישובים פורחים הוחרבו, קברים הועתקו.
אשפי התעמולה שטפו את המוחות כי יש כאן ‘התנתקות’ מרצועת עזה, וכי אנו משאירים אותה מאחורינו.
התכנית הזאת נראתה הזויה מלכתחילה, וכל אדם שניחן בשכל ישר הבין כי היא תמיט עלינו אסון. רוב הציבור התנגד לה, ורבים וטובים הצביעו על הסכנות החמורות הטמונות בה.
אלא שמובילי התכנית קידמו אותה בדורסנות, והתקשורת נתנה לה תמיכה בלתי-מסוייגת.
ניסיונות הטעיה
עצוב לגלות כי אפילו מתנגדיה החריפים של התכנית לא שיערו עד כמה יתאמתו תחזיותיהם. מי חלם אז על טילים שישוגרו מרצועת עזה לירושלים, לתל-אביב ולאזור חיפה. מי העלה על דעתו שייחפרו מנהרות תופת בהיקפים אדירים כאלה. מי שיער שבעזה יאומנו יחידות של קומנדו לפשיטות מן הים על יישובים יהודיים.
אמרו לנו שאחרי ההתנתקות, אם ישוגרו רקטות לעבר יישובים ישראליים, תבוא תגובה קשה ומרתיעה. ספרו את זה לתושבי הדרום, שירי הפצצות והרקטות נהפך לשגרת חייהם.
אמרו לנו שהנסיגה מן הרצועה תיתן לנו לגיטימציה בין-לאומית להשבת מלחמה שערה. מבט בתקשורת העולמית ממש מאשש את ההנחה הזאת.
רובו המוחלט של הציבור כבר התפכח מן האשליות האלה, וברור לו כי תכנית ההתנתקות הייתה שגיאה נוראה.
אולם עדיין יש המסרבים בעיקשות להודות בטעותם, ומסתתרים מאחורי טיעונים שכביכול גם לפני ההתנתקות נורו רקטות מרצועת עזה.
האמירה הזאת מזכירה את טענותיהם של חסידי הסכם אוסלו, לנוכח גל הטרור שהתפרץ בעקבותיו, כי ‘תמיד היה טרור’. זו הטעיה מכוּונת וניסיון לבלבל את דעת הציבור.
אכן, תמיד היה טרור, אבל היו זמנים שנלחמנו בו ויכולנו לצמצמו למינימום. הסכם אוסלו כבל את ידינו, הוציא את צה”ל ממרכזי הערים ביהודה, שומרון וחבל עזה, ואז הטרור צמח לממדים מפלצתיים.
לפני אוסלו התמודדנו עם טרור של אבנים וסכינים. אמנם גם פגיעת אבן במכונית נוסעת עלולה להיות קטלנית, ובוודאי דקירות סכין, אבל הסכם אוסלו הביא עלינו גל של פיגועי תופת מחרידים באוטובוסים ובמרכזי הערים, שגרמו ליותר מאלף חללים הי”ד.
זה בדיוק מה שההסכם הזה גרם – במקום להתמודד עם אבנים וסכינים נאלצנו להתמודד עם מחבלים מתאבדים נושאי חגורות נפץ.
לתקן את הטעות
גם עזה מעולם לא הייתה גן עדן, אבל קודם הסכם אוסלו הייתה לנו שליטה על גורמי הטרור שבה. אותו הסכם אומלל, שהחל בססמה ‘עזה ויריחו תחילה’, הוציא את צה”ל מערי הרצועה, ואז התחיל הטרור לשגשג.
אבל כל עוד שלטנו במעברים ובציר פילדלפי היה הטרור מעזה מוגבל ומצומצם יחסית. ברגע שיצאנו מן הרצועה קיבלנו את תעשיית המוות המטורפת שנוצרה בה.
הציבור מבין עכשיו את העובדות הפשוטות האלה, על-אף הניסיונות לבלבל את המוחות בססמאות סרק.
לכן הציבור דורש מן הממשלה לתקן את הטעות הקשה, לחזור לרצועת עזה ולעקור את הטרור מן השורש.
הציבור יודע שזו פעולה שתגבה מחיר כבד, אבל הוא מבין שפשוט אין לנו ברירה, אם חפצי חיים אנחנו, וה’ יהיה בעזרנו.
• הטור מתפרסם בשיחת השבוע
-
נכון שבעיני בשר הכשלון של ההתנתקות הוא טוטאלי אבל יש צד שני למטבע שכל קיום המדינה הוא אינטרס של המעצמות כלשון קדשו של מרן ראש הישיבה הגרא”מ שך זצ”ל והוא אמר גם שאסור לגרום לאומות אחרות לסבול מחמת ישראל שכל הזמן יזכירו שם ישראל וללא ההתנתקות הייתה היום שואה לא בניהול הפלשתינאים אלא בניהול ממשלת ארצות הברית עיין ערך רובשקין הגאוותן ששילם מחיר יקר על עקשנות לחיפוש צדק