מנהלי משרדי פרסום ויחסי ציבור נקראים לא אחת לסייע לחברות שנקלעו למשבר תדמיתי. דעת הקהל פונה נגדן, הביקורת עליהן גוברת, מופיעים בעניינן יותר ויותר פרסומים שליליים. החברות האלה מבקשות מוצא מהמשבר.
לאחר בדיקה מעמיקה יתקבלו ההמלצות. לעיתים הפתרונות יהיו מסע פרסום חדשני, מהלך מקורי של יחסי ציבור, גיוס פרזנטורים אהודים. אך לעיתים יאמרו אנשי המקצוע לבעלי החברה: ידידים יקרים, עליכם לשפר את המוצר, כי המוצר עצמו גורם לכם את הנזק הגדול ביותר.
שום להטוטים פרסומיים והסברתיים לא ישנו את הרושם השלילי שנוצר אצל הלקוחות בעקבות ההתנסות במוצר.
מה תסביר?
הציבור החרדי רגיש מאוד לתדמיתו. הוא משמש יעד לעוינות. שונותו ומנהגיו הייחודיים מושכים לעברו חיצי לעג ודברי בלע. הוא נאלץ להיאבק על זכויותיו הבסיסיות. כל עצם תקציבית שמושלכת לעברו זוכה לקיתונות של ביקורת, מלוּוים השמצות וביטויי גנאי.
בעבר נעשו ניסיונות לבנות מערך הסברה הולם, שייתן תשובות לשאלות, יפריך עלילות כזב, יתלונן במקומות הנכונים על הפרת כללי אתיקה והגינות תקשורתית, ייזום מהלכים שיחזקו את הדימוי החיובי. יוזמות כאלה אכן הביאו תועלת רבה, וחבל שלא הצליחו להאריך ימים, להתחזק ולהפוך לגורמים בעלי השפעה קבועה.
אין ספק שעבודה נכונה, אינטנסיבית וחכמה, תניב פירות. ייתכן שלא תשפיע מייד על מי ששנאתם מעוורת את עיניהם, אבל יש דיי והותר אנשים שכאשר ייחשפו לנקודות אור ולצד השני של המטבע – ישנו את חשיבתם ואת גישתם. אכן, הכפפה הזאת ממתינה למי שיקום וירים אותה.
ועם זה חייבים להודות בצער ובכאב, כי שום מערך הסברה לא יוכל להתמודד עם המראות הקשים שנראו בשבועות האחרונים. הציבור הרחב עומד משתומם למראה ציבורים גדולים המתעקשים להפר הנחיות מצילות חיים, המעודדים הדבקה מסיבית בנגיף והמעלים את רמת התחלואה בכלל המדינה. מה תסביר? איזה ‘צד שני’ תוכל להראות?
להיות דוגמה ומופת
נכון, הרוב הגדול שומר ונזהר, ויש קהילות המקפידות על הכללים אף יותר מדרישות משרד הבריאות. נכון, ההיתר לקיום הפגנות המוניות בשעה שמגבילים תפילות ולימודים בישיבות – מכעיס ומקומם. ועדיין בלתי-נתפס לראות ציבורים לא-מבוטלים המזלזלים בכללי הזהירות והגורמים עוד תחלואה, עוד עלייה במספר המונשמים, ולדאבון הלב – עוד נפטרים לא עלינו. את הקולות והמראות האלה אי-אפשר להסביר!
נסו לראות את הדברים מזווית הראייה של הצוותים הרפואיים המסורים במחלקות הקורונה. הם אינם רואים את ילדיהם, קורסים מעייפות, כדי לטפל בעוד חולה. ואז הם רואים ציבור גדול המזלזל בהנחיות ודואג לספק להם עוד ועוד עבודה.
לכו ‘תסבירו’ את זה.
מי שאכפת לו התדמית, מי שאכפת לו כבוד שמיים, כבוד לומדי התורה ומקיימיה – שיפעל לשינוי ‘המוצר’, היינו לשינוי ההתנהגות. שלא ייראו עוד מראות כאלה ולא יישמעו עוד קולות כאלה. להפך, שיהודים יראי שמיים יהיו דוגמה ומופת לזהירות בפיקוח נפש.
זה יהיה קידוש שם שמיים אמיתי.