שרי רוט, הפרשנית הפוליטית של אתר חרדים 10 התארחה הערב (חמישי) בתכנית ‘רפי רשף, בהגשת עמליה דואק, בחדשות 12.
עמליה דואק: הקרב הגדול הוא כמובן על הערים האדומות ואת זה, את יודעת, דוחים כאיזה מוקש, שמים את זה בצד, אומרים ‘נדון על זה אחר כך’.
שרי רוט: תראי, זה מוקש. ואת יודעת למה זה מוקש? זה מוקש, לא בגלל שיש ציבור חרדי שלא שומר. אני מודעת לזה שיש, נניח, 20% מהציבור החרדי שלא שומר. במקום לקחת את ה-80% שכן שומר ולגייס אותו לטובת הקרב הזה ולגרום לו שישפיע על ה-20 שלא שומרים – ולא בדקתי את זה מדעית, אני רק נותנת סדר גודל שנראה בעיני סביר – מה שעושים זה שמביאים תמונות מחתונות שהופכות את ה-20% האלו ליותר לגיטימיים.
כי כשאשה כמוני רואה מראות כאלו מחרידים מחתונה, ונכון שראיתי את כל הסרטונים ואפשר לומר מי אשם ומי לא אשם, ואפשר גם אולי לומר שהמשטרה לא אשמה – אין כאן רגישות ונחישות. אפילו בהתנתקות, ביקשו מחיילים, תגלו רגישות.
עמליה: את גרה בעיר אדומה…
שרי: כן, אני גרה בעיר שעד היום יצאה ממעגל הערים האדומות, איכשהו, בשן ועין, והפעם היא כנראה תיכנס למרות שאנחנו עוד לא יודעים את זה באופן סופי.
עמליה: שזה אומר, שהסגר אצלכם אמור להימשך.
שרי: אני עצמי, כשאני עורכת קניות, אני בורחת מהטור של העגבניות לטור של המלפפונים, איפה שיש אנשים אני פשוט בורחת, וזה מפחיד. זה לחיות בתחושה של פחד. ובעצם אני הייתי אמורה להיות זו שאומרת, רבותי, תעשו לנו סגר, בבקשה. למה אני לא יכולה לומר את זה? כי אני מדמיינת לי מה המראות שיהיו.
אני אראה מלא כוחות יס”מ, כאלו מפציצים פה את הכור האטומי באיראן, נכנסים לתוך תלמודי תורה עם ילדים בני 3, ואני אראה תמונות של ילדים עם דם, אני לא רוצה לראות את המראות האלו.
יאיר שרקי: אבל שרי, אפשר להפריד בתוך עיר אדומה כמו העיר שבה את גרה, בין השומרים, שיכול להיות שהם רוב מספרי, לבין אלו שמפירים ברגל גסה את ההוראות – פתחו תלמודי תורה, נכנסו לבתי כנסת, עושים חתונות – צדיק עם רשע.
שרי: אני מסכימה איתך בקטע הזה, אני רק אומרת, צריך לנהוג פה בחכמה, יאיר. אני איתך בקטע הזה. העיר שלי, בניגוד לערים אחרות, יותר ליטאית מחסידית ולכן יש בה יותר שומרים מלא שומרים באחוזים, אבל! מראות כמו שראינו, גורמים גם לאלו ששומרים להגיד ‘אנחנו חסים על אחינו’. בגלל התמונות. לא בגלל הצדק וההיגיון.
הוצג צילום של חיידר בצפת, עם 80 תלמידים, שהיה פתוח היום כרגיל. שוחחו עם המנהל, והוא הבהיר: 2000 שנה לא עזבנו את לימוד התורה, לא נעזוב גם עכשיו.
כששאלה אותו המראיינת, עמליה דואק, אם הוא לא חושש מהקורונה, הוא השיב לה, שדווקא בגלל שהוא חרד, הוא לא רוצה לבטל לימוד תורה.
ואז היא פנתה לשרי רוט ושאלה: שרי, כמה זה משקף את מה שאת רואה בשטח?
שרי רוט: אני חרדה מזה שזה יילך ויתרחב למעגלים יותר רחבים, והחיכוכים שייגרמו מול המשטרה רק יביאו למעגל הדבקה יותר גדול. עצם ההפגנות ועצם החיכוכים.
עמליה דואק: וזה קרב אבוד מראש, את חושבת?
שרי: “אני חושבת, שבכביש היה חכם, לאו דווקא צודק. בכביש המסוכן הזה של הקורונה, תנסה למצוא פשרה. כמו שעגבניות בצרכניה כולם עומדים וקונים, עם מסיכות, ריחוק, שומרים – תמצא מתווה, תמצא פתרון, זה חשוב לא פחות מהקרב על החתונות.