אני רוצה לספר הערב משהו על שרה נתניהו.
הבת שלי לומדת בבית הספר חב”ד ממ”ד (ממלכתי דתי) בירושלים, בו גברת נתניהו עובדת כפסיכולוגית.
לפני שנה וחצי בערך, בחודשי הלימודים האחרונים, אני מסיע יום אחד את הבת שלי לבית הספר והיא מספרת לי בדרך אגב שהשבוע הפסיכולוגית תגיע כל יום לבית הספר.
אני מרים גבה.
מאיפה המידע הזה הגיע אליה ולמה שמישהו יעדכן בו את הבנות? והיא מסבירה לי שהבנות של כיתה א’ נבהלו קצת משומרי הראש של הפסיכולוגית, שהיו מגיעים בכל פעם בהפתעה, לכן התחילו לעדכן את הבנות כשהיא מגיעה.
אז באותו שבוע אמרו להם שהפסיכולוגית תגיע מידי יום בקביעות, כי באותו שבוע יש מבחני מצ”ב לתלמידות.
שאלתי באותו יום את אשתי, שהיא גם מנהלת בית ספר (ממ”ח כוכב יעקב), אם ככה נהוג. היא הסבירה לי שאמנם בשבוע של המצ”ב עוסקים בשיבוצים וקבלות של התלמידות הממשיכות לשנה הבאה, אבל רוב הפסיכולוגיות לא עוסקות בקבלת תלמידות ומצב”ים ובטח לא טורחות להגיע כל יום לבית הספר בכזה שבוע, אלא שגברת נתניהו ידועה כמי שמתמסרת מאד ולכן מגיעה כל יום לעבודה בבית הספר בשבועות כאלה.
בסוף אותו השבוע הוגשו כתבי האישום נגד נתניהו (אתם מוזמנים לבדוק את התאריכים), וראש הממשלה נשא נאום בפני פעילי הליכוד, בו נצנצה דמעה בעינו כשדיבר על הקושי של התקופה הזו למשפחתו.
לא יכולתי שלא לחשוב באותו ערב על גברת נתניהו שכל אותו שבוע, שבוודאי היה מתוח מאד לה ולמשפחתה, עסקה בשיבוצי תלמידות לשנה הבאה וליווי שלהן, הגיעה כל יום לבית הספר והתמסרה לתלמידות.