80 מיליון ש”ח הצטברו מגביית ‘היטל השקיות’. ומה עשו עם הכסף? כלום

האם יש להרחיב את חוק השקיות גם לרשתות פארם? מה נעשה ב-80 מיליון השקלים שהצטברו בקרן הניקיון מאז החלו לגבות מאתנו 10 אגורות על כל שקית בסופר? האם יצרני השקיות קיבלו פיצוי? האם שרדו?

בשאלות אלה דנה היום (שלישי) ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח”כ מיקי חיימוביץ’.

באפריל 2016 נחקק החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות שבינואר 2017 נכנס לתוקפו.

על פי הערכת המשרד להגנת הסביבה, הופחת השימוש בשקיות מ-2.8 מיליארד שקיות בשנה ב-2016, ל-1.2 מיליארד.

יו”ר הוועדה, ח”כ מיקי חיימוביץ’: “עדיין נעשה שימוש בלמעלה ממילארד שקיות ברשות קטנות, בשווקים פתוחים ובתחומים שלא נכללו בחוק. זה המון”.

השימוש בשקיות אצל הקמעונאים הגדולים, עליהם חל החוק ירד מ-2 מיליארד ב-2016 ל-380 מיליון ב-2017 ול-454 מיליון ב-2019. כלומר, לאחר הירידה הדרסטית בעקבות החוק, יש שוב עליה זוחלת.

“אין פתרון קסם אקולוגי כל עוד רמת הצריכה של הציבור תהיה כה גדולה אנו נזדקק לאריזות רבות שלכולן יש מחיר סביבתי”, אמרה יו”ר הוועדה ח”כ מיקי חיימוביץ, “אבל אני חושבת שאחד ההישגים המשמעותיים של החוק הזה הוא בהעלאת המודעות של הציבור לזיהום הגדול שהשקיות גורמות לו ולפגיעה הסביבתית הרבה.

הדיון שלנו היום הוא בעקבות סעיף 12, שקובע כי השר יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מ-30 ביוני, דוח המתייחס לשנה שקדמה למועד הגשתו . הדו”ח הזה הוגש באיחור. פניתי בבקשה לקבל את הנתונים ובעקבות כך המשרד פרסם אותם ואנחנו כאן היום על מנת לדון בו”.

בדיון התברר שטרם הוכנו תקנות לקביעת יעדי הפחתה בשימוש בשקיות. יו”ר הוועדה ח”כ חיימוביץ’ שאלה את נציגת המשרד להגנת הסביבה: “האם אמרתם לשרה שמדובר בחובה חוקית שהיא לא קיימה ושהיא חייבת לעשות את זה?”

יו”ר הוועדה שאלה את נציג האוצר מה עמדת המשרד על הרחבת החוק גם לרשתות פארם, ועל כך ש-80 מיליון שקלים שוכבים בקרן הניקיון בלא שנעשה בהם שימוש.

אורי דביר, משרד האוצר: “אחד הדברים היעילים יהיה להרחיב את מטרת החוק. יש 80 מיליון. יש גבול כמה צריך להוציא על קמפיינים. אולי נכון לאשר שימוש לעוד פעולות שתורמות לסביבה. גם כך קרן הניקיון מקצה 30 מיליון להסברה בלי קשר לחוק השקיות. העניין הרחבת החוק לרשתות הפארם – שלא יהפוך לעוד מיסוי. צריך לבדוק את ההשפעה ולגבש עמדה”.

עו”ד גידי פרישטיק, המייצג את יצרני ומשווקי השקיות, ביקש להעלות את טענותיהם: “יש ליצרנים טרוניה קשה נגד המשרד להגנת הסביבה. בעת חקיקת החוק סוכם, לאחר מו”מ ארוך, להושיט סיוע ליצרנים. מאז החקיקה אנו רודפים אחרי המשרד. 3 מתוך 6 יצרנים קרסו. עתרנו לבית המשפט והובטח על ידי פרקליטות המדינה שיפורסם נוהל. היום לפני שנה התקיימה הישיבה האחרונה בנושא עם מנכ”ל המשרד אז, שאמר שבגלל מחסור בכח אדם הנוהל טרם פורסם”.

נועה שפיצר, מ”מ ראש אגף חוקי אחריות יצרן במשרד להגנת הסביבה: “רצינו מנגנון לקרוא ליצרני שקיות לעבור ממוצר נחות למוצרים רב פעמיים. זה דורש שינוי במפעל. הצענו תמיכה בייעוץ ותוכניות עסקיות. הם לא רצו”.

עו”ד פרישטיק: “היצרנים לא זקוקים לעצות אלה לסיוע כספי”.

נמרוד הגלילי, איגוד לשכות המסחר: “הרשתות הגדולות תמכו בחקיקה. ההיטל יצר מעמסה רגולטורית על הרשתות. בתקופת הקורונה עסקים נפגעו. לא נכון להרחיב את החוק על תחומים אחרים”.

היו”ר חיימוביץ’: “ואם העלות של 10 אגורות תגולגל לבעלי העסק? ייכנס לכיס שלך, בלי רגולציה?”

הגלילי: “זה נכון רק אנכית, כלומר שיישאר רק על מוצרי מזון. לא להרחיב לרשתות אחרות”.

יו”ר הוועדה ח”כ חיימוביץ’: “מה עמדתכם בסוגיית עובי השקית? נעשה מהלך שרשתות עוקפות את החוק ומחלקות שקיות עבות, שאינן כלולות בחוק והנזק לסביבה גדול?”

הגלילי: “זה קיים רק במשלוחים”.

דניאל מורגנשטרן, הפורום הישראלי: “אם רוצים לצמצם שימוש בשקיות מזהמות צריך להעלות את האגרה ל-30-50 אגורות. אז אנשים יתייחסו בכבוד לשקית ויחשבו פעמיים”.

זאב ברל, משרד הכלכלה: “אנו בספק בעניין הרחבת התחומים. אסור לפגוע בעסקים קטנים”.

יו”ר הוועדה ח”כ מיקי חיימוביץ’ סיכמה: “לגבי התקנות לקביעת יעדי הפחתה שהיו צריכות להיות מובאות לאישור הוועדה עד לתאריך 30.06.2018 – הוועדה רשמה לעצמה את הודעת נציגת המשרד להגנת הסביבה כי התקנות מוכנות מבחינה מקצועית ומחכים לאישור של השרה להגנת הסביבה. הוועדה מבקשת לקבל עדכון מלשכת השרה מתי בכוונתם להביא תקנות אלו לאישור הוועדה.

הוועדה רשמה לפני את הודעת ראש אגף תקציבים במשרד להגנת הסביבה לפיה בקרן הניקיון ישנו סכום של 80 מיליון שקלים שטרם נוצל מהיטל שנגבה מחוק השקיות. הוועדה מבקשת לקבל דיווח בכתב מהנהלת הקרן לשמירת הניקיון איך ומתי בכוונתם לנצל סכום זה בהתאם למטרות הקבועות בחוק.

הוועדה מבקשת לקבל מהמשרד להגנת הסביבה עדכון לגבי אופן הסיוע המתוכנן ליצרני השקיות שנפגעו, בהתאם למטרות השימוש בכספי ההיטל המופיעות בחוק. הוועדה תבחן קידום של תיקוני חקיקה לחוק השקיות שהוצעו על ידי נציגי עמותת אדם טבע ודין.