חמ”ל האשפוז של מאה שערים I ‘מי מפקח? מאיפה יש להם תרופות?’

חרדים 10
|
כ"ד תשרי התשפ"א / 12.10.2020 20:38
פרויקטור הקורונה גמזו הבהיר: “יש סכנה גדולה להשאיר את החולים הקשים האלה בבית” • פרופ’ גליה רהב תהתה: “מי אלה אנשי הצוות הרפואי בארגונים הללו? מי מפקח עליהם?” • פרופ’ יונתן הלוי, נשיא בית החולים שערי צדק: “זאת תופעה פסולה ומסוכנת”

בכירים במערכת הבריאות הגיבו בחריפות על החשיפה של יאיר שרקי אמש (ראשון) בחדשות 12 – על המערך החשאי לאשפוז חולי קורונה קשים מהמגזר החרדי בביתם.

המחתרת במאה שערים נחשפת: כך מטפלים במאות חולים קשה • צפו

בתיעוד יוצא דופן מלב שכונת ‘מאה שערים’, נראו חולי קורונה חרדים במצב קשה מקבלים סיוע רפואי מארגונים בקהילה, מבלי לדווח על כך למדינה.

פרופ’ גליה רהב, מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא תל-השומר, הגיבה: “התופעה שהוצגה אתמול בכתבה היא נוראה. לא ייתכן שתהיה מדינה בתוך מדינה. קריטי לנו לעקוב אחר החולים כדי לדעת איך הם מגיבים לתרופות מסוימות, שאי אפשר פשוט לתת אותן בבית. מי אלה אנשי הצוות הרפואי בארגונים הללו? מי מפקח עליהם ומאיפה יש להם תרופות? יש נהלים לבדיקות ולמיגון – האם הם מסכנים עובדי מעבדות כשהם מעבירים אליהם בדיקות דם של חולי קורונה? זה לא תקין וזה מפחיד אותי”.

על אף המילים הקשות, פרופ’ רהב רואה גם את היתרונות של האשפוז הביתי, והמליצה למדינה לקחת על המערך הזה אחריות: “מצד שני זו התארגנות חשובה, שאני קוראת שוב ושוב לעשות אותה בקופות החולים. צריך להיות אשפוז בית – מוסדר ושקוף תחת פיקוח משרד הבריאות”.

לעומת פרופ’ רהב, מדבריו של פרויקטור הקורונה גמזו עולה כי הוא לא רואה היתכנות אמיתית לאשפוז ביתי של חולים במצב קשה.

“ההגדרה של חולה קשה לקורונה נגזרת ממדדי הסטורציה, ולעיתים מה שנותנים לחולה בבית החולים אפשר לתת לו גם בבית. אולם כשמדובר במחלת הקורונה, בעיקר בגילאי 60 ומעלה, שגורמת לגוף לקרוס במהירות ובאופן בלתי צפוי – יש סכנה גדולה להשאיר את החולים הקשים האלה בבית. הקריסה המיידית והמהירות שבה מתרחשת הקריסה בלתי נשלטת, לעתים גם בבית החולים, לא כל שכן בבית. בעיניים שלי ראיתי כיצד זה קורה באיכילוב ובבתי חולים אחרים”.

פרופ’ יונתן הלוי, נשיא בית החולים שערי צדק, טען בשיחה עם חדשות 12: “זאת תופעה פסולה ומסוכנת. אני מבין את הקושי בבידוד מוחלט ובריחוק מבני המשפחה – אבל מבתי החולים אנשים יוצאים על הרגליים. להשאיר חולה קשה בביתו – זו סכנת נפשות”.

עם זאת, פרופ’ הלוי הטיל ספק מסוים בטענה שמצב החולים המאושפזים בביתם קשה: “אני משתתף כל בוקר בביקור בטיפול נמרץ קורונה. מי ששוכב שם אלה חולים קשים מאוד, חלקם מחוברים למכונות הנשמה. אותם חולים עלולים להידרדר במהירות אבל אין זה אומר שמצבם בהכרח קשה. להערכתי לא ייתכן שנוסף ליותר מ-800 החולים הקשים שמאושפזים בבתי-החולים, יש עוד 170”.

פרופ’ שלמה וינקר, ראש חטיבת הרפואה בקופת חולים לאומית, לא היה מופתע מחשיפת הדברים: “אני מכיר את התופעה, יש לנו מטופלים שמבקשים מהקופה חמצן לאחר שהשיגו אותו כבר מ”יד שרה” או מארגונים אחרים. זה קצה הקרחון של התופעה הזו – שמסוכנת מאוד למטופל ולסביבתו.

“במאה שערים יש קבוצה שלא מבוטחת בקופות החולים, לא מכירה בקיומה של מדינת ישראל ובעקבות כך מתנתקת ממערכת הבריאות של המדינה. על משרד הבריאות להילחם בתופעה הזו כי הם מדביקים אחרים. חולה במצב קשה לא יכול להיות מאושפז בביתו. אין היום פרוטוקולים רפואיים לטיפול בבית בתרופות של בית חולים שדורשות ניטור של 24 שעות ביממה, מפני שהחולים עלולים להידרדר מאוד מהר. אלה חולים שצריכים להיות תחת השגחה צמודה”.

על אף שלל הביקורות הקשות, ישנם מומחים שמאמינים שזה העתיד של הטיפול בקורונה ושזו דרך חיובית למנוע את העומס על בתי החולים.