מחקר חושף: הציבור לא סומך על המשטרה ולא נותן אמון בשוטרים

במהלך חצי השנה האחרונה, עוקבות ד”ר גלי פרי וד”ר טל יונתן-זמיר, שתי חוקרות שיטור מהמכון לקרימינולוגיה שבאוניברסיטה העברית, אחר עמדות הציבור כלפי המשטרה בתקופת הקורונה.

בלב הגל הראשון של המגיפה, ערב הסגר הראשון (6-8 באפריל 2020), ביצעו החוקרות סקר עמדות אינטרנטי באמצעות ‘פאנל פרויקט המדגם’ בקרב מדגם של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית הבוגרת בישראל (כ-1600 נבדקים).

ממצאי הסקר הראשון הראו תמיכה רחבה במשטרה בכל הנוגע לפעולותיה במסגרת משבר הקורונה.

למשל, ערב הסגר הראשון סברו 70% מהנשאלים כי בתקופת משבר הקורונה נכון וראוי שהמשטרה תתרכז בעיקר באכיפת התקנות לשעת חירום, 60% הצהירו כי הם סומכים על השוטרים שינהגו ביושר גם בעת אכיפת התקנות לשעת חירום, ו-62% הסכימו או הסכימו במידה רבה כי משטרת ישראל מתמודדת בהצלחה עם המשימות הניצבות בפניה בתקופת משבר הקורונה.

למרות הממצאים המחמיאים, הזהירו החוקרות כי ייתכן ומדובר בעלייה קצרת מועד בתמיכה, המונעת מהנטייה להתאחד ולתמוך בשלטון ובשלוחותיו בעתות חירום ומשבר הנובעים מאיום חיצוני.

החוקרות שיערו כי בחלוף הזמן, כאשר האיום יפחת בעוצמתו או ייכנס לשגרה, תפחת התמיכה במשטרה ותחזור לרמות שאפיינו את התקופה טרם משבר הקורונה, או אף לרמות נמוכות יותר עקב המחירים הכרוכים במיקוד המשטרה באכיפת המגבלות.

כעת, בלב הגל השני של המגיפה וערב הסגר השני (16-17 בספטמבר, 2020), פנו החוקרות שוב לכ-600 נבדקים מתוך המדגם המקורי, הדומים ליתר המשיבים בגל הסקר הראשון במאפייניהם הסוציו-דמוגרפיים ובעמדותיהם כלפי המשטרה, במטרה לבחון האם חל שינוי בעמדותיהם.

כפי שהחוקרות שיערו, נמצאה ירידה משמעותית ומובהקת סטטיסטית בתמיכת הציבור במשטרה בכלל, ובכל הנוגע לאכיפת תקנות משבר הקורונה בפרט.

ראשית, ניכרת ירידה בעמדות הנוגעות לאופן בו המשטרה מתייחסת לאזרחים ובאופן כללי יותר – למערכת היחסים בין המשטרה לציבור.

כך, בעוד שבאפריל רק 17% סברו כי התפקיד של המשטרה באכיפת תקנות הקורונה משפיע לרעה על יחסי המשטרה עם האזרחים, כעת מעל למחצית – 52% סבורים כך.

בגל  הראשון 59% הצהירו כי הם סומכים על השוטרים שיתנהגו ביושר גם בעת אכיפת תקנות לשעת חירום, בגל הסקר השני רק 38% חשו כך, מה שתואם את הממצא לפיו שיעור המשיבים שחושש כאשר המשטרה מקבלת סמכויות אכיפה חדשות עלה מ- 35% ל-42%.

הירידה בעמדות לא נוגעת רק למשבר הקורונה, אלא גם עמדות כלליות ביחס למשטרה ולאופן בו היא מתייחסת לאזרחים נפגעו באופן מובהק.

כך, רק 19% מהנשאלים (לעומת 34% באפריל) מסכימים כי המשטרה מקבלת את ההחלטות הנכונות עבור האזרחים; רק 26% (לעומת 41% באפריל) סבורים כי משטרת ישראל מראה דאגה לרווחתם ואיכות חייהם של תושבי ישראל; ואחוז המסכימים כי המשטרה פועלת בצורה שוויונית כלפי כל האזרחים (24%) ומתייחסת אליהם באופן הוגן (31%) ירד ל-16% ול-19%, בהתאמה.

אמון הציבור במשטרה נפגע גם הוא. אחוז המסכימים עם ההצהרה “יש לי אמון במשטרת ישראל” ירד מ-43% באפריל ל-31% בספטמבר, ורק 16% טענו כי תפקוד המשטרה בתקופת משבר הקורונה חיזק את האמון שלהם במשטרה, לעומת 39% באפריל.

בנוסף, בעוד שבגל הראשון 62% מהמשיבים הסכימו או הסכימו מאוד כי משטרת ישראל מתמודדת בהצלחה עם משימותיה בתקופת משבר הקורונה, רק 21% סברו כך בגל השני.

אחוז המשיבים שהצהירו כי בתקופת משבר הקורונה נכון וראוי שהמשטרה תתרכז בעיקר באכיפת התקנות לשעת חירום צנח מ-70% ל-42%.

לא רק הערכות הביצועים הקשורות לקורונה נפגעו, אלא גם העמדות הכלליות: אחוז המשיבים שסבר בגל הראשון כי המשטרה מתמודדת ביעילות עם משימותיה באזור מגוריו (45%) או מראה הצלחות רבות בהתמודדות עם הפשיעה (35%) צנח באופן משמעותי בגל השני, ל-37% ו-25% בהתאמה.

ומה לגבי הנכונות לשתף פעולה עם המשטרה ולציית לחוק בימי משבר הקורונה?

בעוד שבגל הסגר הראשון הצהירו רוב המשיבים כי ישנו סיכוי גבוה או גבוה מאוד כי ידווחו על הפרת בידוד (69%) או על הפרת תקנות החרום בידי שכן (69%), בגל הסקר השני צנחו המספרים הללו ל-57% ו-52% בהתאמה.

גם כאן, הירידה בעמדות לא התייחסה רק למשבר הקורונה, אלא גם לעמדות כלליות: בעוד שבאפריל הרוב המכריע של הנשאלים (75.7%) לא הסכים עם הקביעה כי “ישנם מצבים בהם זה בסדר להתעלם מהוראות המשטרה”, בספטמבר ירד שיעור הנשאלים שלא הסכימו עם קביעה זו ל-7.8%.

בדומה, אחוז המעידים כי היו מעודדים חבר שנפל קורבן לעבירה לפנות למשטרה ירד מ-73.8% בסגר הראשון ל-66.7% בסגר השני.

החוקרות מציינות: “לאור העובדה שהסקר הנוכחי בוצע עוד טרם אישור ההגבלות על הפגנות בזמן הסגר, יש לשער כי לו היה נערך היום הצניחה במעמד המשטרה הייתה בולטת אף יותר”.