“הרופא אמר שהגעתי במצב מאוד קשה, בחסדי ה’ נעשה לי נס” • החיד”א אברג’ל I שיחה מיוחדת

הגאון רבי חיים יוסף דוד אברג’ל, הידוע בכינוי החיד”א, שוחרר לפני כשלושה שבועות מהמרכז הרפואי ‘סרוקה’ בבאר שבע, שם היה מאושפז במצב קשה,  לאחר שנדבק בנגיף הקורונה.

לראשונה – בשיחה מיוחדת שקיים עם ‘חרדים 10’, מגולל החיד”א, העומד בראש מוסדות ‘קול רינה רב פעלים’ בנתיבות, מה עבר עליו בשבועות האחרונים, לצד דברי חיזוק ליום הכיפורים.

מה שלום הרב בימים האלה?

“חסדי השם יום יום, מרגיש יותר טוב. ברוך השם”.

הרב יכול לשתף אותנו מה עבר בתקופה האחרונה?

“לאחר השחרור  מבית החולים, הגעתי לכולל,  וביום ראש השנה התפללנו בכולל. ברוך השם ובחסדי השם אני מתנהל כרגיל בכל הנוגע להגעה לכולל שלנו, תפילות כל בוקר באוויר הפתוח עם האברכים הקדושים, עם הרבה זהירות ושמירה על הכללים.

“ברוך השם זיכנו ה’ יתברך לזכות להיות שליחיו לעשות את רצונו. מה’ יצא הדבר שאחרי שישה חודשים שיש את נגיף הקורונה, רצה ה’ וזה עבר גם עלינו בצורה קשה. היו שלושה ימים שהרגשנו  לא טוב בבית. לאחר שלושה ימים, המצב אילץ אותנו להתפנות לבית החולים. אלה היו שלושה ימים קשים מאוד בבית, וגם בבית החולים מבחינת נשימה, שיעול. דברים קשים מאוד”.

 מתי הרב הבין שנדבק בנגיף?

“את הבדיקה עשיתי בבית החולים, אבל ההרגשה שנדבקנו הייתה כבר בזמן שהיינו בבית. ביום חמישי הרגשתי שיעול וקשיי נשימה, לא חשבתי שזה קורונה, חשבתי שיעול רגיל. בליל שבת לאחר הסעודה הרגשתי קושי לנשום מרוב השיעול.

“בהתחלה נעזרתי בחמצן, בגלל הקושי הנשימתי. זה לא הספיק. דיבר איתי רופא בטלפון , הזמנו אמבולנס ביום לפני, אמרו ב”ה שהמדדים טובים ואם אני רוצה להתפנות לבית החולים אפשר. ביום הראשון לא רציתי, ביום השני המצב יותר הצריך. הזמנו אמבולנס ונסענו לבית חולים, שם בדקו והתחברנו לחמצן של הבית חולים שהוא טוב יותר מהחמצן הביתי.

“רופא בית החולים, ד”ר משה דיין, שייכנע אותי לבוא לבית חולים, אמר שיש חמצן בצורה טובה ויש תרופות. ב”ה באנו בחסדי השם, טיפלו בנו במסירות נתנו תרופה טובה שיצאה עכשיו, שמצמצמת את היכולת של נגיף הקורונה, ואז ביום הראשון, הרגשנו יותר טוב.

“מראש חודש אלול הרגשנו לא טוב. בימים הראשונים בבית החולים לא אכלנו כלום, כמעט שבוע לא הכנסתי דבר לפי, לא הרגשתי את הטעם, הקושי הגדול הוא לא לאוכל ולא לישון משום שהרגשתי לא טוב.

“ברוך השם לאחר שבוע בבית החולים הצלחתי לאכול, לא הרגשתי את הטעם, אבל יכולתי לאכול בקושי רב״.

הרב הגיע במצב קשה מאוד לבית החולים.

“אם הייתי יודע שזה היה המצב, הייתי מגיע שבוע לפני. הרופא אמר לי שהגעתי במצב מאוד קשה, בחסדי ה’ נעשה לי נס.

“בחסדי השם התחלנו להרגיש ישועה ב-ז’ אלול, באותו יום ידעתי שארגיש יותר טוב, משום שזה היה יום ההילולא של אביו של הבן איש חי. ואבא עטרת ראשנו קשור לבן איש חי. יום אחריו, יום שישי, חל שינוי מהפך של ממש,  זכינו להשתחרר בחסדי השם ביום הילולא של הבן איש חי ב-י”ג אלול”.

מה חושבים ברגע הזה כשמגלים שהנה, נדבקנו.

“מההדבקה עצמה לא נבהלתי, זה עובר על הרבה אנשים וחולף ב”ה. מזה  לא נבהלתי. הקושי היה, הנשימה, השיעול הכבד. קושי בנשימה, יש כאלה שהתופעות שלהם זה איבוד טעם וריח. עברתי דברים קשים.

 “ה’ עשה לי נס גדול ובלי עין הרע נתן לי מתנה גדולה. הקורנה עברה – שזה נס גדול, אני מודה לה’ על כך שנתן לי את הקורונה והבריא אותי ממנה, הקורונה נותנת לאדם הרבה תובנות עד כמה שאדם מחובר לקב”ה. וכשהוא עובר את זה – הוא יותר מחובר לה'”.

האבא, הגר”י אברג’ל זצ”ל. צילום: יוסי זליגר, פלאש90

איך המשפחה הגיבה?

“הדאגה של אמא, הרבנית, שלא עזבה אותי לשנייה. נסעה איתי לבית החולים. הדאגה של המשפחה, שלא עזבו אותנו. האנשים הקרובים, וכל הציבור הרחב ברוך השם לא עזבו אותנו אפילו שנייה, גם בתוך המחלקה שאי אפשר להיכנס משום שהכל מבודד, לשם שלחו מכתבים, שלחו פירות, שלחו שתייה, הדאגה הייתה מאוד מאוד גדולה.

“לאחר שהשתחררנו, באו כל המשפחה, הודנו לה’ יתברך. באותו יום חזרנו לשיעור ואמרנו כל הציבור יחד ‘נשמת כל חי’ להודות לה’ יתברך.

“אני מאוד התרגשתי מהתפילות והדאגה של עם ישראל. מגיעים אלינו כ-100 מכתבים ביום, ובכל המכתבים מתחילים בהודאה לה’ יתברך  על כך שברוך ה’ שבנו  לשלום, מאוד מרגש הדאגה של עם ישראל, התפילות של עם ישראל”.

מה הרב אומר ל’מכחישי הקורונה’, אותם אלה שאינם נשמרים לכללים ומסכנים את סביבתם.

“יש קורונה. זו עובדה. כשהשתחררתי מבית החולים סיפרו לי על אדם שאומר שאין קורונה ולאחר שבוע נדבק בעצמו. אצל חלק מהאכלוסיה זה תופס אותם מאוד קשה ומביא אותם לסכנות, בכל יום. בכל יום מגיעים שמות לתפילה לאנשים שנדבקו. לצערנו, לאחרונה אלה אנשים צעירים”.

מה יש לרב לומר לאותם אלה שמכחישים וטוענים ש”קורונה זה שטויות”?

“תפילה לה’ יתברך שלא יראו את זה בעצמם, ולא כדאי להם, חס ושלום, לסכן את עצמם ולא אף אחד מכיוון שזו סכנה. באמת סכנה, אני בעצמי הרגשתי כך.  היו צעירים שמאושפזים, שהתחושה שלהם אותה תחושה”.

 איך צריך לנהוג בכללי זהירות?

“זה דבר שבה משמים והקב”ה יתברך שמו לעד יודע את הסוד של זה, וכל מה שעושה ה’ הכל לטובה. אבל כולם חייבים להישמר ולהיזהר. להיזהר על עצמם זה ‘ונשמרתם מאוד לנפשותיכם’, ולהיזהר על האחרים.

“אנחנו בכולל מתפללים כבר שבעה  חודשים  כל הציבור למטה, בחוץ תחת כיפת השמים, כל הקיץ היה חם מאוד. עד היום – שחרית, מנחה ערבית – מתפללים תחת כיפת השמים, בשטח פתוח, בכוונה כדי לא יידבקו. כולם חייבים להישמר.

“בשיעורים אני מדבר על כך, כמה חשוב להישמר ולהיזהר, כי אם חס ושלום רק אדם מבוגר אחד ידבק, ומספיק שהאדם המבוגר יפטר מהעולם שעה לפני זמנו – זו אחריות קשה מאוד. מחללים שבת להציל נפש, אפילו לחיי שעה”.

לאחר שהרב חווה את נגיף הקורונה – איך הרב מגדיר אותו?

“מתפלל לה’ יתברך שיציל אותנו מהנגיף הקשה הזה. כשהייתי בבית החולים, התפללתי לה’ שיציל את עם ישראל מזה והוספתי שגם בעלי חיים לא יחוו את הנגיף”.

איך יראו התפילות ביום כיפור?

“פועלים במשנה זהירות, יש כמה בתי כנסיות בנתיבות, הישיבה של אבא ובמקומות נוספים, עושים קפסולות על פי המתווה, ומדגישים שחובה הגיינה, ושכולם יעטו מסכות במהלך כל התפילה – וכולם נוהגים כך.

הרבה מהציבור רוצה להיות במחיצתו של הרב בימים אלה ובעיקר ביום כיפור. איך מחלקים את זה?

“עד כמה שהמקום מאפשר, לפי המתווה. אצלנו כולם חושבים, כל יהודי חשוב, מי שהגיע ראשון יש לו מקום, ברוך הבא, אנחנו לא עושים מכירות, מתנהלים לפי המתווה. בכיפור, 350 אברכים בתוך מבנה אחד – זו אווירת אש של תורה. עכשיו פיצלנו את האברכים לבתי מדרשות בעיר, מקום אחד 20, השני 30, כל האברכים לומדים אבל מפוצלים. לאברכים אמרנו: מי שקצת לא מרגיש טוב שלא יגיע וילמד בבית, וידווח לנו על השעות שלמד – ונשלם לו רגיל.

“בהתחלה  היה קשה לפצל את הכולל, עם כזו אווירה של תורה, ל-20 ועוד 30 ומקום אחר 15. אחר כך אמרתי: זה רצון ה’ שהתורה הקדושה תתפזר בכל המקומות, להרבות תורה בכל העיר”.

 אנחנו בימים הנוראים מספר ימים לפני יום הדין, איך עוברים את הימים הללו בצורה נכונה?

“המהות של יום כיפור היא התשובה, בעשרה ימים האלה ה’ קרוב אלינו, המהפך שקורה בעולם עכשיו זה ימות המשיח, זה סימנים של חז”ל שאמרו שכשיבוא משיח צדקנו יהיו דברים שונים בעולם שיעררו את האנשים.

התשובה מחולקת לארבעה חלקים: עזיבת החטא, חרטה, וודוי, קבלה לעתיד. החשוב ביותר זה עזיבת החטא. במה שחלש שישמור, במה שחלש שינסה לחזק, החיזוק הוא שאדם פורש מהדברים הרעים. אלישע ביקש להיות פי שניים מאליהו. המפרשים שואלים להיות פי שניים מאליהו? תלמיד יבקש ברכה מרבו להיות פי שניים ממך, לכאורה זה לא הדרך.  אומר אלישע לאליהו: כשאני צמוד אליך אתה מחזיק אותי, כשאני רחוק ממך אני צריך להיות פי שניים ממך, לא בשביל להיות פי שניים, אלא שבשביל להישאר מה שאני היום – אני צריך להיות פי שנתיים. בשביל להיות מה שאנחנו היום, אנחנו צריכים להיות פי שניים”.