הלבושים, התפילות וההפתעה ב-11 בלילה: ר”ה של האדמו”ר מסדיגורה

ימי ראש השנה בחצר סאדיגורה: לתפילת קבלת שבת בבית המדרש הגדול, שהיה מלא מקצה לקצה, יצא האדמו”ר לראשונה עם שטריימל שפיץ, כמנהג בית רוז’ין – והציבור רקד דקות ארוכות.

לאחר התפילה עברו להתברך בשנה טובה, כשהרבי הצעיר עונה ‘א גוט יאר’ לכל אחד.

סמוך לשעה 23:00 נקש הרבי בגפו בבית מקורבו, החזן והגבאי הראשי רבי מרדכי שלמה כהן, המתגורר בסמיכות – ושאל אם יואיל להתלוות אליו, ללכת לברך את אימו הרבנית, השוהה לצד אביה, הנגיד הרה”ח רבי חיים משה פלדמן הזקוק לרפואה, השוהה בביתו בקריית ויז’ניץ.

לאחר הביקור עלה אל האדמו”ר מויז’ניץ לברכת שנה טובה.

בבוקר יצא הרבי לבוש בגדי לבן כמנהג אבותיו, כשלראשו כיפה לבנה, וחידש את מנהג אביו זצ”ל לעשות סיבוב בביהמ”ד לקראת ‘ברוך שאמר’, כשהוא הולך דקות ארוכות בין החסידים ומדרבנם להתפלל בחמימות.

בשני הימים עליית שלישי נרכשה עבור הרבי בסכום 11,500 שקלים כל אחת, ובשתי הלילות פתח הרבי את ארון הקודש לאמירת ‘לדוד מזמור’, שנרכשו עבורו ב-2000 דולר.

לאחר העלייה עשה ‘מי שברך’ מיוחד לרעייתו, לבנותיו, לאימו, לבעלי התפילה והגבאים, ולאחיו ומשפחתו.

בליל ב’ יצא הרבי אחרי התפילה לאוהל הענק שהוקם ברחבת חצר הקודש, לעריכת ה’טיש. לאחר הקידוש התחיל קודם באמירת שיעור מיוחד בדיני חיוב נשים במצוות, כשהציבור מתענג על למדנותו.

לאחר ששרו מעט מניגוני הימים הנוראים, אמר מאמר מיוחד בענייני החג. בסיום חילק לכל אחד מהקהל רימון ובירך בחום.

יצוין, כי בשל פטירת רבי הרש’ל הלוי זצ”ל, שהיה בעל התפילה שחרית ומקורבו של הרבי זצ”ל, החליפו אחיו המוהל ובעל התפילה רבי שאול הלוי, שאף זוכה לגור בשכנות לרבי, שנכנס לדירתו החדשה מול בית המדרש.

בנות החצר התחרו ביניהן מי תזכה לשמור על בנותיו הקטנות של הרבי, בזמן התפילות – כאשר הזוכות המאושרות זכו לברכה ולתקיעות מיוחדות עבורם בבית הרבי, לאחר סיום התפילה ובנוכחותו.

בהוראת הרבי הכריזו כי מי שלא חש בטוב שלא יכנס לבית המדרש בשום אופן. הרבי לא שימש בתפקידים כלל, ובתקיעות ובעל המקריא שימשו זקני החסידים.

לפני התקיעות, לאחר טבילה במקווה כנהוג, עורר בקול נשבר את הציבור להרגיש את ציווי הקב”ה המיוחד בתקיעת שופר, והזכות שניתנה לנו במצווה הזו. בכל עת שיצא הרבי מחדרו בתפילת המוסף לתקיעות או לתפילת ‘אהיה עם פיפיות’, ההתרגשות בקרב החסידים הגיעה לשיאה, כשהוא מעודד את השירה בדבקות.

אחרי התפילה ליווה אותו הקהל לביתו, בשירת ‘אשרינו מה טוב חלקינו’.

בצאת החג ערך את ההבדלה ושרו אחר כך את הניגון, כידוע בקרב החסידים בעתות רצון ‘האטס געפוליט אלעס גיטס’.

אחר כך עברו להיפרד לשלום.