ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר הערב (שלישי) כי אין מנוס מהטלת סגר על אזרחי ישראל, כדי לבלום את הזינוק בתחלואה.
“אנחנו מוצאים את עצמנו בפני סגר שני מאז שהחלה מגפת הקורונה העולמית. הסגר הזה חשוב, הסגר הזה מתבקש, ובסגר הזה נעמוד כולנו יחד – ומיד אוסיף דברים בנדון.
גם כשהייתי בוושינגטון, עסקתי בכל רגע אפשרי במשבר הקורונה, כולל עם ידידי סגן הנשיא מייק פנס, שמופקד על ענייני הקורונה בארה”ב. דנתי איתו על שיתוף פעולה חשוב בין ישראל לארה”ב בנושא זה.
בוושינגטון עשינו היסטוריה. כוננו שני הסכמי שלום היסטוריים – עם איחוד האמירויות ועם בחריין. את הפירות הראשונים של ההסכמים הללו נראה כולנו יחד מהר מאוד, וכמובן שהם גם יעמדו לדורות. כבר היום הודיע משרד ההשקעות של אבו-דאבי על כך שהוא פותח סניף ראשון בישראל – כך נראה שלום אמיתי, שלום תמורת שלום. אנחנו פתחנו עידן חדש של שלום במזרח התיכון. הניסיונות של איראן והגרורות שלה בעזה ובלבנון למנוע את התרחבות השלום – הניסיונות הללו לא יועילו. נכה בכל מי שיפגע בנו ונרחיב את מעגל השלום עם מדינות נוספות. ואני כבר מודיע לכם – תהיינה מדינות נוספות.
כמובן שמיד אחרי הנחיתה שלי בארץ הסתערתי על המשימות שלפנינו. שתיים הן: הכלכלה והבריאות. במישור הכלכלי אנחנו מודיעים הערב על עוד תכנית סיוע חשובה. חשובה לכם, אזרחי ישראל, חשובה לעסקים במדינת ישראל. אנחנו ניתן מענקים לשימור עובדים, נרחיב את ההלוואות בערבות מדינה, נקדים את תשלומי המענקים, ניתן מענק הוצאות קבועות לעסקים שנפגעו ב-25% ומעלה, לא רק ב-40%, אלא 25% ומעלה. שר האוצר ישראל כ”ץ, ירחיב בעניין. אני מוסיף גם שאנחנו במקביל נקצץ משכר הבכירים, כי כולנו חייבים לשאת בנטל.
אנחנו מסוגלים לעשות את כל זה משום שהכלכלה שלנו במצב טוב יותר מרוב כלכלות העולם. אני מזכיר לכם שבגל הראשון של הקורונה היינו מהמדינות הראשונות שסגרו את הגבולות ושהטילו סגר, ולכן גם היינו מהמדינות הראשונות בעולם שיצאו מן הסגר ופתחו את הכלכלה. בזכות ההחלטות הנכונות שקיבלנו, התחלואה הקשה והתמותה בישראל היו מהנמוכות בעולם, והכלכלה שלנו נפגעה הרבה פחות מרוב המדינות המפותחות בעולם. כלכלות אירופה נפגעו פי שניים מאיתנו.
הגל השני של הקורונה שהגיע אלינו מכה במדינות רבות בעולם. כמעט בכל מדינות אירופה פתחו את הכלכלה – והתחלואה עלתה, ולכן עכשיו המדינות הללו מטילות הגבלות כולל סגרים מקומיים. אני אתן לכם דוגמה, באוסטרליה למשל, הטילו סגר על מדינת ויקטוריה, בוויקטוריה יש 6.6 מיליון תושבים. השטח שלה גדול באופן משמעותי מזה של מדינת ישראל. זה מה שמדינות עושות ואני מעריך שכולן יגיעו בסופו של דבר להחלטה הקשה שאנחנו עומדים בפניה – האם להטיל סגר כללי, ולדעתי רובן יצטרכו בלית ברירה לעשות זאת.
כי אני אמרתי לכם ברגע שפתחנו את הכלכלה, שזה יעבוד כמו אקורדיון. פותחים כשהתחלואה יורדת, וסוגרים כשהתחלואה עולה. קבענו מראש שאחד הקריטריונים להטלת מגבלות לסגירה יהיה תלוי בדגל אדום שתניף מערכת הבריאות. היא הניפה את הדגל הזה בשבוע שעבר. ולכן, אנחנו מטילים את הסגר, שחל ממחר בשתיים אחר הצהריים.
אמנם מדובר בסגר, אבל יש סגר ויש סגר. אנחנו עדיין עשינו את כל המאמצים, כולם, כדי לאזן בין הצרכים הבריאותיים לצרכים הכלכליים. ועם זאת, ביומיים האחרונים, אנחנו עדים לעלייה מדאיגה נוספת בתחלואה או בהמשך הגידול של מספר החולים הקשים. ולכן קיימתי היום שיחה ארוכה עם שר הבריאות יולי אדלשטיין, עם הפרוייקטור פרופ’ רוני גמזו, ועם המומחים המקצועיים. שאלתי אותם שאלה אחת: ‘האם המצב הזה מחייב אותנו להדק עוד יותר את המגבלות?’.
ואגב, אני רוצה להגיד לכם, זו לא הייתה שיחה מורטת עצבים, זו הייתה שיחה עניינית, בדיון רציני ומעמיק מאוד שהתנהל בין אנשים רציניים. עכשיו, אני מעריך, לאור השיחה הזאת, שבמצב התחלואה הזה וכפי שהמליצו רבים מהמומחים, ייתכן שלא תהיה לנו ברירה אלא להחמיר את ההנחיות.
אני כמובן אדון עם חבריי, עם בני גנץ ועם השרים, אדון איתם בצורה עניינית ואחראית. אבל אני כבר אומר לכם – אני לא אטיל סגר סתם על אזרחי ישראל, ואני לא אהסס להוסיף הגבלות אם יש צורך בכך. אנחנו שוקלים כל דבר בכובד ראש ובמלוא האחריות. שר הבריאות יולי אדלשטיין יתייחס לכך בעוד דקה קצרה.
החובה והאחריות שלי כראש הממשלה היא לשמור לא רק על הבריאות שלכם – לשמור על החיים שלכם. ואם יש עליה גיאומטרית – אני רוצה שתבינו מה המשמעות, זה לא רק חוסר נוחות, זה לא רק הרבה חולים קשים, זה מצב שגם אחרי שהוספנו את המיטות – והוספנו, גם אחרי שהוספנו את כלי ההנשמה הדרושים – והוספנו, מכונות ההנשמה, ואחרי שהוספנו את הרופאים ואחרי שהוספנו את האחיות – בסוף הצוותים לא יכולים לעמוד בקצב, יש גבול לזה. ואז, מספר המתים עולה מהר.
וכשהוא עולה מהר כולכם תבואו ותשאלו: ‘רגע, למה לא עשיתם משהו בעניין הזה?’ כי תמיד קל להסתכל בראי לאחור, אבל התפקיד של מנהיגים זה להסתכל קדימה. לפעמים גם כשלא רואים, לשאול את השאלות הנכונות, ולקבל את ההחלטות הקשות. אני לא אהסס לקבל אותן יחד עם חבריי השרים.
אבל יש לי שתי הנחיות חשובות שהן עומדות כל הזמן – הן לא משתנות. והן קובעות במידה רבה את המשך דרכנו. שתי ההנחיות החשובות ביותר הן לעטות מסכות ולמנוע התקהלויות. למנוע התקהלויות, לעטות מסכות – עד שנשיג את החיסון. בזה אין פשרות. ככל שמדינות ואוכלוסיות עושות את זה, כך הן נדרשות פחות לעשות צעדים קשים. זה כבר נבדק, זה הוכח.
אני מבקש מכם – כולם, להתגייס לשתי המשימות הללו, משום שהן חשובות יותר מכל החלטה שאנחנו נקבל. זו החלטה שכל אחד ואחת מכם מקבל, מקבלת, בחיים שלהם למען אלו שאתם אוהבים, אלו שחשובים לכם, ולמען כל אזרחי ישראל.
אני חייב להגיד לכם, אני אמרתי ‘עד שיימצא החיסון”. היום, אחרי שקיימתי שיחות עם מדינות שונות לגבי חיסונים והשגתם, אני מאמין שאנחנו מתקרבים ליום הזה. אם כי אני גם מדגיש – זה ייקח עוד זמן. ייקח עוד כמה חודשים, עד שנראה את החיסונים הראשונים. ואחר כך ייקח גם זמן עד שנקבל אותם. ואני פועל יחד עם שר הבריאות לקבל אותם מהר. אבל זה ייקח זמן, אבל זה נראה בעין, דבר שלא יכולתי להגיד לכם לפני כמה שבועות ולפני כמה חודשים.
אזרחי ישראל, אלה ימים של מאמץ לאומי משותף לכולנו. הדבר המרכזי שאני אומר לכם זה שהבריאות והכלכלה הם בידיים שלנו. וזה הזמן לאחריות, לאחריות אישית, ולערבות הדדית. כי ננצח את הקורונה, אבל רק יחד ננצח את הקורונה. ובכן, בעזרת ה’ – ננצח.
שנה טובה ובריאה לכולכם”.
שר האוצר ישראל כ”ץ אמר לאחר דברי נתניהו: ”אנו מחויבים לדוגמא אישית – אביא הצעה להפחתת שכר השרים וחברי הכנסת.
“אנחנו לא רוצים שהמעסיקים ישחררו את העובדים לחל”ת. החלטנו לתת תמריץ מיוחד בסך 5,000 שקלים למי שישמור את העובדים בחודשים ספטמבר-אוקטובר”.
לדברי כ”ץ, עסק שייפגע ופעילותו תפחת ב-25% יהיה זכאי למענקי סיוע לעסק. ”כל העסקים שייפגעו ב-25% יקבלו את מלוא ההשתתפות מטעם המדינה בתשלומי הארנונה”.
שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר בהצהרה: ”בהגבלות שייכנסו מחר לתוקף ניסינו לאזן, להשטיח את העקומה אבל גם לשמור על הפן הכלכלי. עכשיו כבר ברור: זה פשוט לא מספיק. אנחנו כרגע עם נתוני תחלואה שמחייבים אותנו לעשות צעדים נוספים.
”אם ניקח את פתיחת שנת הלימודים, אנחנו נקבל את הנתונים שאומרים שמאז 1 בספטמבר יותר מ-700 גנים ויותר מ-130 בתי ספר נסגרו וזה לא כולל את הערים האדומות שבהן מערכת החינוך הייתה סגורה”.
הוא הדגיש: “בעיצומה של המלחמה הזאת הלב שלי כואב על כל אנשי העסקים שמאבדים את פרנסתם והאזרחים שנפגעים, על ההורים שלא יכולים לשלוח הילדים לבית הספר. כן. גם לי יש ילדים בבית שלא ילכו לבית ספר, אבל צריך להבין שאם לא נעשה עכשיו כולנו ביחד את הצעדים הדרושים הנגיף ימשיך להשתולל, התחלואה תמשיך לעלות, יותר חולים קשים יגיעו לבתי חולים. היום הגענו כמעט ל-600 חולים קשים מאושפזים. זה יגרום ליותר ויותר תמותה”.
אדלשטיין הוסיף: “יש לנו עכשיו שתי דרכים לפעול: או לחפש אפשרות להתחמק מההנחיות של משרד הבריאות או לשמור על הבריאות. מן המצב הקשה הזה אנו יכולים לצאת רק יחד, רק אם כולנו נזכור שהמאמץ להיאבק בנגיף הקורונה הוא מאמץ לאומי. הוא לא שייך למגזר כזה או אחר, לא לקבוצת אוכלוסייה כזו או אחרת. כולנו ביחד צריכים להבין שבמאבק הזה שומרים על עצמנו ושומרים גם אחד על השני, על כל הקרובים לנו ביותר”.