אלקין לחסידי ברסלב: תחזרו, אוקראינה לא תאפשר כניסה

השר זאב אלקין אומר הבוקר (חמישי) כי אוקראינה הודיעה סופית שלא תאפשר כניסה לחסידי ברסלב להגיע לציון רבי נחמן באומן לראש השנה.

“למרות מאמצים רבים שנעשו כדי לסייע לישראלים שניסו להיכנס לאוקראינה דרך בלרוס או מולדובה הגיעה הבוקר תשובה סופית שלילית משלטונות אוקראינה”, הודיע השר.

לדבריו, “האוקראינים הודיעו שלא יאפשרו לא כניסה דרך מעברי גבול ולא שום משלחת מצומצמת. אני קורא לאזרחינו לחזור לארץ ולהישמע להנחיות הבידוד בחזרתם. שנה טובה”.

ח”כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו הגיבה לקריאתו של השר אלקין: “הכתובת היתה על הקיר. כל אותם הפוליטיקאים, העסקנים והרבנים ששיקרו לחסידים שעכשיו תקועים על גבול בלארוס-אוקראינה ונטעו בהם תקווה מוטעית שיוכלו להגיע לאומן – הם לא פחות משרלטנים ונוכלים.

“עכשיו המדינה תצטרך משימת חילוץ לאומית, שלא נדבר על הבידודים שיעלו הרבה מאוד כסף עבור האלפים שתקועים שם לקראת החג”.

למעלה מ-1,500 חסידי ברסלב תקועים בגבול בין בלרוס לאוקראינה, לאחר ששלטונות אוקראינה חסמו את המעבר בין המדינות.

כתב חרדים 10 מציין, כי בעקבות מתח פנים-פוליטי באוקראינה על השאלה מי הכניס מאות חסידים לאוקראינה בשבועות האחרונים, חשש מהחמרת המשבר: בשעות האחרונות החלו להערים קשיים בהכנסת אוכל כשר שמגיע מאומן – והטנדר שיועד להעברת ארוחת הבוקר לאלפים בבלארוס, מעוכב מאז הבוקר.

בברסלב אומרים: “האוקראינים מתעקשים וטוענים שכל פעולותיהם נועדו רק לשמר את ההחלטה הממשלתית שלא לאשר כניסת זרים, אולם בהתאם להתנהלות בשטח, בין באכיפה באומן שהפכה קשוחה מאוד, עולה תחושה שיש גם מניעים אחרים שלא קשורים לברסלב”.

העסקן הרב חיים וייצהנדלר, הנמצא על הגבול בלארוס־אוקראינה, תיאר בראיון ל’המבשר’: “המחזות קשים ביותר ומחזירים אותנו אחורה לתקופות אפלות וקשות בהיסטוריה. ילדים רעבים ללחם פשוטו כמשמעו. אתמול הגיעה לכאן אספקה מאומן וכן מבלארוס, היה כואב עד דמעות לראות את הקהל פשוט נדחף כדי להשיג עוד פיסת לחם, עוד בקבוק מים.

“המצב כאן בכאוס מוחלט, יומיים שלושה לפני החג, למעלה מאלף חמש מאות יהודים אזרחי ישראל תקועים בין שמים לארץ”.

לדבריו, הגבול מהצד של בלארוס נפתח, והכוחות בשטח מכניסים את כולם, אך מאות חיילים חוסמים את הכניסה לגבול אוקראינה. לא יכולים לא להתקדם ולא לחזור חזרה.

“אנשים נמצאים כאן במשבר הומניטרי אמיתי, אם ביום עוד אפשר איכשהוא להחזיק מעמד, מגיעות שעות אחר הצהרים והערב וקור עז יורד על כל האזור הזה. משפחות וילדים רכים מוצאים את עצמם במצב שלא האמינו כי אי פעם יעמדו בו”.