גוש הימין מתחזק; איזנקוט וחולדאי מרסקים את בני גנץ

מסקר ‘ישראל היום’, שנערך באמצעות ‘מאגר מוחות’ בהנהלת פרופ’ יצחק כ”ץ, עולה כי בליכוד קיימת מגמת ירידה והיא עומדת כעת על 31 מנדטים בלבד.

האקדמיה לחרדים: זו הסיבה שכולם נוהרים ללמוד תואר יוקרתי מהבית

המפלגה השנייה בגודלה, על פי הסקר, היא מפלגת ימינה בראשות נפתלי בנט, שעומדת כעת על 20 מנדטים. אם נתניהו ובנט ישתפו פעולה, יוכלו השניים, המונים יחד 51 מנדטים, להקים קואליציית ימין־חרדים בקלות.

אלא ששיתוף פעולה, שהיה רק לפני כמה חודשים מובן מאליו, מוטל בספק כעת, לאחר שימינה נותרה באופוזיציה ולא צורפה לממשלה.

על פי הסקר, גוש הימין, המונה את הליכוד (31), ימינה (20), ש”ס (9) ויהדות התורה (7), יוכל להרכיב ממשלה עם רוב של 67 חברי כנסת.

בגוש השמאל המפלגה הגדולה ביותר היא הרשימה הערבית המשותפת, שמקבלת 17 מנדטים. יש עתיד (בראשות לפיד) מקבלת 13. כחול לבן בראשות בני גנץ עם 10 מנדטים בלבד. מרצ מקבלת 5 מנדטים.

ישראל ביתנו מקבלת 8 מנדטים.

מפלגת העבודה לא עוברת את אחוז החסימה (3 מנדטים). דרך ארץ בראשות יועז הנדל וצבי האוזר לא עוברת אף היא את אחוז החסימה (מנדט אחד על פי הסקר).

אם עפר שלח יעמוד בראשות יש עתיד, תקבל מפלגתו 11 מנדטים – שני מנדטים בלבד פחות ממה שתקבל המפלגה לו יאיר לפיד יעמוד בראשה.

מדובר בנקודת פתיחה לא רעה למי שנחשב נכון לעכשיו מספר 2 והדבר מעיד על מעמדו של שלח, שלא נופל מזה של לפיד, שהוביל את יש עתיד מאז הקמתה לפני כשמונה שנים.

ומה קורה אם לא רק ביש עתיד אלא גם בכחול לבן היו מחליפים את ההנהגה, וגבי אשכנזי הוא שהיה עומד בראשות המפלגה?

על פי הסקר, מהלך כזה לא יועיל למפלגתם של גנץ ואשכנזי, שמקבלת בראשות אשכנזי 11 מנדטים בלבד.

לאחרונה דובר על האפשרות של מפץ בשמאל עם הצטרפות שחקנים חדשים לזירה. שניים מהשמות המדוברים הם ראש עיריית תל אביב רון חולדאי והרמטכ”ל לשעבר גדי איזנקוט.

הסקר בדק כמה תקבל מפלגה בראשות שני אישים אלה אם יצטרפו לפוליטיקה. התוצאות מלמדות שפוטנציאל ההצלחה בהחלט קיים, לפחות כרגע. על פי הסקר, מפלגה כזאת תקבל 11 מנדטים, שמגיעים בעיקר על חשבון יש עתיד, שמקבלת 9, כחול לבן שמקבלת במקרה כזה 6 בלבד, ומרצ שמקבלת 3 מנדטים ועומדת בסכנה של אי מעבר אחוז החסימה.

בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה נרשם לא פחות ממהפך. אמנם המקום הראשון נותר של נתניהו, שמקבל 32%, אולם במקום השני לא ניצב מועמד השמאל, אלא דווקא נפתלי בנט, שמקבל 17%. בני גנץ, שאמור להיכנס לנעלי ראש הממשלה בנובמבר הבא על פי ההסכם הקואליציוני, נראה מתאים לתפקיד רק בעיני 10% מהציבור. ואילו יאיר לפיד מתאים מעט יותר ומקבל בסקר 12%.

בשאלת ההתאמה בנט מקבל תמיכה ממצביעי ימינה בשיעור של 68%. ממצביעי יהדות התורה בשיעור של 17% וממצביעי ש”ס – 10%. נתון מעניין נוסף הוא שבקרב מצביעי דרך ארץ בסקר, בנט מתאים לראשות הממשלה בהיקף של 80% – יותר אפילו ממצביעי ימינה, ש־24% מהם סבורים שנתניהו מתאים יותר.

מחיר הקורונה

הסקר בדק מה חושב הציבור על טיפול הממשלה במשבר הקורונה. בהיבט הזה אין ספק שהממשלה נכשלה בדעת הקהל. 59% השיבו כי הטיפול גרוע או גרוע מאוד. 16% בלבד סבורים כי הטיפול הממשלתי במשבר הוא טוב או טוב מאוד.

גם בתחום הכלכלי תפקוד הממשלה טעון שיפור, על פי הסקר. 54% מעניקים ציון גרוע וגרוע מאוד. רק 20% סבורים שהתפקוד טוב או טוב מאוד.

מכל הדמויות שמתפקדות בחזית המאבק בקורונה מטעם ממשלת ישראל, מי שמקבל את הציון הגבוה ביותר הוא הפרויקטור פרופ’ רוני גמזו. 36% אומרים כי הם מרוצים או מרוצים מאוד מתפקודו. רק 25% מרוצים מתפקודו של נתניהו. בני גנץ מקבל 12%. שר הבריאות יולי אדלשטיין מקבל 18%, ואילו שר האוצר ישראל כץ עם 15% שמרוצים מתפקודו.

אם לכמת את שיעור המרוצים והלא־מרוצים מהאישים השונים לציונים מ־1 עד 5, גמזו עם הציון הגבוה של 3.02. שר הבריאות אדלשטיין אחריו עם ציון של 2.45. אחריהם נתניהו שמקבל ציון 2.39, בני גנץ עם 2.32, ישראל כץ עם 2.26, ואילו ראש האופוזיציה לפיד מקבל ציון כולל של 2.15 בלבד.

והאם מידת האמון שאת/ה רוחש/ת למערכת אכיפת החוק השתנתה במהלך השנה האחרונה?

כן, ירדה: 54%
לא השתנתה: 40%
כן,עלתה: 6%

הסקר נערך בקרב 565 נשאלים, שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. טעות הדגימה 4.3% לכאן או לכאן.